משבר הקורונה
יומן פגרת קורונה: מתי הנתונים שווים משהו?
הדאטה, האלגוריתמים, הנוסחאות והמספרים הם כלים שבכדורגל אמור לסייע לשחקנים ולמאמנים - בני אנוש - למצוא את מקומם. אם זה לא קורה, אז הדאטה לא שווה כלום
באת'לטיק הביאו לאחרונה את סיפור הכישלון של ממפיס דפאיי במנצ'סטר יונייטד. דפאיי היה כוכב בפ.ס.וו איינדהובן, נכשל במנצ'סטר יונייטד, הגיע לליון וחזר לככב - בליגה הצרפתית, בליגת האלופות ובנבחרת הולנד. אז מה קרה? לפי קיס פלוחסמה, סוכנו של דפאיי, הוא פנה לדאטה כדי למצוא את המצב האידיאלי בשביל לקוחו.
לפי האת'לטיק, פלוחסמה פנה לחברת אנליטיקס הולנדית בשם SciSports. חילס ברוואר, מנכ"ל החברה, אמר למגזין הספורט האינטרנטי: "קיס ביקש ממני ללכת למנצ'סטר ולדבר עם ממפיס. הגענו לביתו וצפינו בריאל מדריד נגד דורטמונד בליגת האלופות על הספה שלו. ניסינו להבין למה הוא לא מתאים לסגנון המשחק של מנצ'סטר יונייטד. הוא הסביר במילותיו שלו. שהוא צריך ביטחון עצמי כדי להיות חשוב יותר לקבוצה. ואז הוא אמר 'אני צריך לשחק עם חופש'."
חברת SciSports מספקת דאטה על יותר מ-90,000 שחקנים ויותר מ-3,600 מועדונים. הם עובדים עם קבוצות אבל גם עם סוכנים ושחקנים. ועם דפאיי הם חיפשו מקום שמתאים לו ולרצונותיו. "ניתחנו משחקי עבר שלו בפ.ס.וו ועם הולנד" הסביר ברוואר. "וראינו שביונייטד הוא התבקש לעשות הרבה מאוד עבודה הגנתית. הוא אולי קיבל חופש בהתקפה אבל לא היה יכול להשתמש בחופש ההתקפי הזה. והיו עוד כמה דברים שהוא ביקש. 'אני רוצה את היכולת לכדרר מהשמאל, אני רוצה משחק מהיר, אני רוצה חללים לפניי'. השתמשנו באלגוריתם ומודל שפיתחנו ומצאנו חמישה מועדונים שמתאימים לו וגם מאמנים ספציפיים שמתאימים לו. ליון היה המועדון שהכי מתאים לו". ואכן, בליון ממפיס כבש 43 שערים ורשם 32 בישולים ב-102 משחקים.
שחקן, כל שחקן, צריך סט כישורים אישיים בסיסיים בשביל להצליח ברמה הגבוהה. הוא גם חייב לרצות לעבוד קשה והוא חייב לדעת להיות חלק מקבוצה. ואולם, בשביל להצליח הוא גם צריך להתאים לתבניות תנועה ומסירה של קבוצתו. הוא צריך להתאים לשחקנים סביבו. הוא צריך להשתלב בתרבות מסוימת ובחדר הלבשה מסוים. שחקן יכול להיות המכדרר הכי טוב בעולם, אבל אם הוא מגיע למועדון בו המאמן לא רוצה ששחקנים יכדררו יותר מחמישה מטרים, אז אף אחד לא יידע שהוא המכדרר הכי טוב בעולם.
סלפי עם מאמן מנצ'סטר יונייטד, אולה גונאר סולשייאר צילום: אי.פי.אי דאטה, יותר מתמיד, מסייעת להתאים את האינדיבדואל בתוך המערכת. יש היום כל כך הרבה נתונים ומערכות שאוספות בשנייה אחת 15 או יותר נקודות מידע על מיקום הכדור והשחקנים - כמות הדאטה באמת בלתי נתפסת. תחום הביג דאטה הוא תחום שבכדורגל רק עכשיו מתחילים להבין. קבוצות חכמות משתמשות בחוקרים ומדעני ביג דאטה כדי לעלות על נתונים שיסייעו להן להשיג יתרון בתעשיית הכדורגל. למשל מעסיקים מומחים במציאת דאטה על חללים שנוצרים על המגרש או מחפשים נתונים שמלמדים על רמת ההתאמה של שחקן מסוים לקבוצה כדי שיסייעו בשוק העברות השחקנים.
אבל כל הדאטה הזה לא שווה אם לא יושבים עם האינדיבדואל - אינדיבדואל כמו ממפיס - ושואלים אותו: 'אז, מה אתה אוהב לעשות על המגרש?'. מנסים לברר איתו למה הוא סובל על צד שמאל או לא רוצה לשחק באמצע.
בשום מקום רציני לא רואים בדאטה ככלי היחיד להצבת שחקנים בהרכב. באף מקום רציני לא מקבלים החלטות אך ורק על סמך הדאטה. הדאטה, האלגוריתמים, הנוסחאות והמספרים הם כלים שבכדורגל אמור לסייע לשחקנים ולמאמנים - בני אנוש - למצוא את מקומם. אם זה לא קורה, אז הדאטה לא שווה כלום.
זה נכון בכדורגל. וזה נכון גם בניהול מערכות גדולות יותר.
