משבר הקורונה
יומן פגרת קורונה: הספורט עשוי "להרים" את האומה
סקרים בארה"ב מראים שהאוהדים לא רוצים לחזור למגרשים כל עוד אין חיסון - אבל הם ממש מעוניינים לראות משחקים בטלוויזיה. עבור רבים זה עשוי להיות ההבדל בין שמירה על בריאות מנטלית להמשך התבוססות בחרדות ופסימיות
באוניברסיטת סיטון הול שבאורנג' קאונטי, ניו ג'רזי, ניסו לברר את תחושות אוהדי הספורט בימים טרופים אלו - ונראה כי בעוד שגופי הספורט בעולם חושבים על אסטרטגיית היציאה שלהם מהמגפה, הימים בהם נראה יציעים מלאים באוהדים עוד רחוקים מאוד. כמה רחוקים? תלוי מתי יהיה חיסון לקורונה.
לפי המחקר של סיטון הול, 72% מהתושבים בארה"ב לא יגיעו למשחקים כל עוד אין חיסון לקורונה (61% אצל אנשים שמגדירים עצמם כ'אוהדי ספורט'); 12% אמרו שהם יגיעו רק אם תובטח להם שמירת מדיניות "הריחוק החברתי" באצטדיון (סיטואציה כמעט בלתי אפשרית, או אפשרית רק אם האצטדיונים יהיו חצי ריקים); 13% בלבד אמרו שירגישו בטוחים להגיע למגרשים.
- יומן פגרת קורונה: מנהיג מדביק אם הוא רוצה או לא
- יומן פגרת קורונה: אולי התפרצות הנגיף תוליד תקרת שכר?
- יומן פגרת קורונה: גם המגיפה לא מוציאה את הכדורגל מהשמרנות שלו
ביטול משחק ב-NBA, בתחילת המשבר צילום: רויטרס ככל הנראה לא יהיה חיסון עד 2021, וגם לא נראה שיש טיפול תרופתי יעיל ומהיר, כך שייתכן ש-74% מהאמריקאים שחושבים שזה 'אפשרי עד אפשרי מאוד' שכל משחקי הספורט יבוטלו עד מציאת החיסון, צודקים.
עונת 2020 של ליגת ה-NFL - הליגה העשירה בתבל - אמורה לצאת לדרך בספטמבר, אבל כבר עכשיו 70% מהאמריקאים חושבים שלא צריך להתחיל את העונה עד שזה יהיה בטוח עבור השחקנים לחזור לשחק; 20% חושבים שצריך להתחיל את הליגה אבל לאפשר לשחקנים להחליט אם הם רוצים לשחק או לא; רק 6% חושבים שצריך לחזור לשחק בצורה רגילה.
יש לציין שהאמריקאים כן היו צופים בספורט ללא אוהדים במגרשים - הם אפילו מעוניינים בזה בימים אלו. 76% מהנשאלים אמרו שהם היו צופים במשחקים ללא קהל, וזה לא היה פוגע להם ברמת העניין; רק 16% אמרו שהם יביעו פחות עניין במשחק ללא קהל ו-7% אמרו שהם לא היו צופים במשחקים ללא קהל. אגב, מבחינת האמריקאים, 84% מאמינים שהיה צריך לדחות את האולימפיאדה ו-59% אומרים שקבוצות צריכות לשלם לעובדי האצטדיון (33% אמרו שלא). הסקר נערך טלפונית בקרב יותר מ-760 אנשים מרחבי ארה"ב.
נראה שבארה"ב - ובכלל, בעולם - יש רעב גדול לספורט, וכמעט בכל מדינה משמעותית חזרה לספורט תחרותי מהווה חלק מ"אסטרטגיית היציאה" הלאומית. בישראל לא ממש (כי אין באמת משרד ספורט מתפקד - אבל זה כבר סיפור אחר), ורסיסי המידע היחידים שיוצאים לגבי הספורט התחרותי הם על ביטול הטבות מס ו"הלאמת" כספי הווינר.
בכל מקרה, לגופי התקשורת החזקים בארה"ב יש אינטרס ברור להחזיר את הספורט למגרשים וגם למרקעים - כבר במאי.
הרייטינג של כל ערוצי הספורט התרסק, וגם סרטי תעודה חדשים, לייב צ'טים עם כוכבים, תחרויות eSport ותוכן לייב יצירתי אחר לא ממש מנע את ההתרסקות הזו - שמתבטאת בירידות של עד 50% ברייטינג לאותה תקופה בעונה שעברה. כמו כן, לפי סקר של Mindnet Analytics, רוב האמריקאים עשויים להתנתק משירותי הכבלים שלהם אם לא יוחזר הספורט בלייב למרקעים.
לפי המחקר, לפחות 66% אומרים שהסיבה העיקרית או החשובה ביותר לכך שיש להם מנוי לכבלים היא שידורי הספורט בלייב. יותר מ-45% טוענים שהם שומרים על המנוי לכבלים בעיקר בגלל הספורט, ולפחות 32% אמרו שהם יבטלו או צפויים לבטל את המנוי שלהם אם ה-NFL תדחה או אם הספורט לא יחזור למרקעים בין מאי ליוני.
הספורט הוא חלק יום-יומי חשוב עבור אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה האמריקאית. הוא גם עשוי לעשות את ההבדל בין ערב נוסף של שתייה וחרדות, לבין ערב שמצפים לו בגלל שיש משחק חשוב. התעשייה הזו - תעשיית הספורט - בכל העולם, מספקת אסקפיזם ותקווה, וזה שווה לערוצי התקשורת הגדולים ביותר הרבה מאוד כסף. הספורט, כזכור, הוא התוכן היחיד שחייבים לצרוך בלייב. האם הדברים הללו יסייעו לממשלות להגיע להסכמה שהספורט צריך לחזור למרקעים בשביל לסייע - נפישת ומנטלית - להמונים שתקועים בבתים?
זה נכון לגבי ארה"ב, וזה נכון לגבי כמעט כל מדינה מערבית. "יש לנו אחריות לשחק" אמר ווס מורגן, קפטן לסטר סיטי מהפרמיירליג. "כל עוד זה בטוח עבורנו לעשות זאת, אנחנו צריכים לשחק, גם אם זה ללא קהל. זה ירים את האומה".
