המורשת של קובי בראיינט: אהבה, תחרותיות ועבודה קשה
אגדת ה-NBA שנהרג הערב בתאונת מסוק מותיר אחריו מורשת כדורסל מפוארת. השראה לנצח נצחים
- קובי בראיינט עושה בית ספר למשקיעים הכי גדולים בוול סטריט
- כמה שווה שקית עם אוויר מהמשחק האחרון של קובי בראיינט?
- לילה היסטורי ב-NBA: קובי בראיינט נפרד במשחק ענק וגולדן סטייט שברו שיא
קובי היה בן 6 כשהתאהב במשחק שאביו שיחק כמקצוען (ב-NBA ובאירופה), והוא נתן את כולו למשחק - ייתכן שיותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה. אפילו מייקל ג'ורדן - הוורקהוליק הגדול בכל הזמנים ב-NBA - אמר שלקובי היה מוסר עבודה שלא ראה בעבר.
קובי שיחק 20 שנה רצופות בליגת הכדורסל הטובה בעולם וגם כלוחם פצוע ושבור נשאר תחרותי בצורה חולנית. במשחקו האחרון - שסיים עונה של פסטיבל פרישה חסר תקדים - הוא קלע 60 נקודות מ-50 זריקות. קובי היה הכוכב הגדול של ה-NBA אחרי פרישתו של מייקל ג'ורדן. ואולי השחקן שהכי הזכיר את הסגנון, התחרותיות ומוסר העבודה של הגדול מכולם. קובי הוא הקלע הרביעי בכל הזמנים, לברון ג'יימס עקף אותו ברשימה רק אמש. הוא אולי היה שנוי במחלקות (גם בחייו ופרשת האונס שהגיעה לפשרה מחוץ לבית המשפט ב-2004) אבל אף אחד לא יכול לקחת ממנו את מה שהשקיע במשחק.
אוהדת סיני מנשקת תמונה של קובי בראיינט (ארכיון) צילום: איי אף פי
כתיכוניסט, קובי היה מגיע לאימון אישי ב-5 בבוקר ומסיים אותו ב-7 כדי להגיע בזמן לבית ספר. כרוקי בן 18 בלוס אנג'לס לייקרס היה מגיע לאימון כל כך מוקדם, לפני שהאורות באולם היו נדלקים. בראיין סקוט, לשעבר חברו לקבוצה, סיפר בעבר לביזנס אינסיידר: "נכנסתי לאולם, שמעתי כדרור - לא היה אור. האימון היה אמור להתחיל רק ב-11 והשעה היתה בערך 9. עליתי על המגרש וראיתי שם את קובי, זורק לסל בחושך. עמדתי שם בערך 10 שניות ואמרתי לעצמי: הילד הזה יהיה ענק".
והילד הזה אכן היה ענק. אחד מענקי המשחק ב-30 השנה האחרונות. חמש אליפויות, תואר MVP אחד, שני תארי MVP של סדרות גמר, 11 פעמים בחמישייה הראשונה של הליגה, 9 פעמים בחמישייה ההגנתית של הליגה, פעמיים מלך הסלים בליגה, שתי מדליות זהב אולימפיות, 18 פעמים במשחק האולסטאר, 33,643 נקודות ואינספור זכרונות שישארו לנצח בקרב מאות מיליוני אוהדי המשחק ברחבי העולם. הוא אפילו זכה באוסקר על סרט קצר שהפיק על אהבתו למשחק. אין שחקנים בהיסטוריה עם קורות חיים כאלו. וזה מאחר שאין הרבה אנשים שכל כך אהבו את המשחק הזה.
קובי בראיינט צילום: רויטרס
קובי בראיינט צילום: רויטרס
קובי, כאמור, תמיד הגיע ראשון לאימון. שאקיל אוניל נדהם ממוסר העבודה שלו וסיפר שלא הבין למה הוא מתאמן פעמים רבות ללא כדור. קובי הסביר שזה בשביל להגיע לשלמות בכל הרגעים בהם הוא ללא כדור על המגרש במשחק. ב-2012 כל נבחרת ארה"ב היתה בשוק כשקובי הופיע עם קרח על הברכיים, מזיע, לארוחת בוקר. בזמן שכל השחקנים הטובים בעולם ישנו, הוא התאמן. הוא היה עושה אימוני כושר אינטנסיביים בימי משחק. הוא היה משאיר שחקנים איתו באימונים כדי לעבוד על תרגילים וקליעות חדשות. הוא היה אובססיבי להשגת יתרון על פני יריבו, אפילו הקטן ביותר. מנייקי דרש פעם להוריד מ"מ מנעליו כדי לשפר מילישניות בזמן התגובה שלו. לקראת סוף הקריירה שלו איבד קובי כמעט 8 ק"ג בקיץ אחד כדי להרוויח עוד זמן. הוא שינה את התזונה שלו לפי הטרנדים המדעיים שתמיד היה מעודכן בהם והיה צופה בסרטונים שלו - אפילו בזמן המחצית - כדי לדעת במה הוא יכול להשתפר.
קובי היה עושה הכל כדי להמשיך לעבוד קשה גם כשחקן פצוע. לקראת סוף הקריירה היה יושב עם קרח על הברכיים שלו שלוש פעמים ביום (עשרים דקות כל פעם) כדי לתפקד. כשפצע את כתפו הימנית החליט להישאר על המגרש ולקלוע רק ביד שמאל. גם כשקרע את גיד האכילס שלו, בשנותיו האחרונות כשחקן מקצועי, החליט להישאר על המגרש עד שקלע את העונשין.
הוא בילה יותר שעות בחדר כושר ריק מאשר כל שחקן אחר ואף בנה לעצמו מגרש כדורסל בבית כדי להתאמן על יכולות הקליעה שלו בזמנו החופשי.
את האישיות הזו לקח קובי גם לחיים שאחרי הכדורסל.
לפני כמה שנים, כריס סאקה, משקיע מפורסם בארה"ב, דיבר עם ביל סימונס על שיחותיו עם קובי בקשר להשקעות אחרי פרישתו: "בהתחלה הייתי סקפטי לגביו בגלל שהייתי סקפטי לגבי ספורטאים שפורשים. אז אמרתי - 'תראה גבר, אם אתה רציני בקשר לזה, אז תוכיח לי את זה. אני הולך לשלוח לך הרבה דברים שתראה ותקרא, כל מיני סרטוני TED ואחרים. אם תעשה את השיעורים שלך אדבר איתך על זה. לא חשבתי שהוא הולך לעשות את זה, חשבתי שהוא יוותר. אבל בחודשים שאחרי הטלפון לא הפסיק לרטוט באמצע הלילה וזה היה קובי, שקרא איזה מאמר, שבדק איזה טוויט, שעקב אחרי איזה בחור, נכנס לתוך שיחת TED, נכנס ליום השראה. ואני מקבל את הטקסטים האלה בשלוש בבוקר. אישתי שאלה אם אני מנהל רומן עם קובי. אבל הבחור הזה רציני! הוא הביא את אותו מוסר עבודה אובססיבי מהאימון, מהשיקום, מהעבודה ליום יום. יש לו אישיות ממש ייחודית שניתן לראות רק ביזמים הטובים ביותר".
והסיפור של סאקה שהכי מעיד על קובי ומקור המוטיבציה שלו? קובי בחר לקרוא לחברה החדשה שהקים אחרי פרישתו - 13. סאקה סיפר לסימונס מדוע: "קובי ואני התחלנו לשתף פעולה על משהו ושאלתי אותו איך אנחנו צריכים לקרוא למיזם - מאמבה או משהו כזה? והוא ענה - 'לא, לא, לא. אני רוצה לקרוא לזה 13'. למה ככה? זה קשור לספורט. והוא ענה: 'אתה יכול להאמין שהם בחרו 12 מאדרפאקרים לפני?!'. הוא עדיין מרגיש את זה".
קובי, אחרי שכבר נהפך לאחד מהשחקנים הגדולים בכל הזמנים, עדיין מרגיש עלבון מכך שכשהיה בן 18, 12 קבוצות NBA בחרו שחקן אחר בדראפט במקומו.
כאמור, אובססיבי, קפדן, חרוץ ונחוש.
הטרגדיה הבלתי נתפשת של משפחת בראיינט מותירה את עולם הכדורסל בהלם מוחלט. רק אתמול קובי שיבח את לברון ג'יימס על כך שעקף אותו ברשימת הקלעים הגדולים בכל הזמנים והתמקם במקום השלישי. והיום דורשים לדחות את כל המשחקים בגלל מותו הנוראי.
קובי משאיר אחריו מורשת כדורסל מפוארת. השראה לנצח.
"אני תמיד אהיה הילד הזה שהופך גרביים לכדור", סיים בראיינט את מכתב הפרידה שלו מכדורסל. "פח בפינה. 5 שניות על השעון. הכדור בידיים שלי. 5...4...3....2....1. אוהב אותך תמיד, קובי".
