משחק מכור: מדוע הטיית המשחקים רק גברה בעשור האחרון?
שורה של פיתוחים טכנולוגיים מסייעים לחשוף את ההשלכות האימתניות של הימורי הספורט: יותר מ־4,000 משחקים בעשור האחרון חשודים כמכורים ועשרות קבוצות נגועות בשחיתות
בקיץ האחרון כמה עיתונים ומגזינים פרסמו כתבות על Sportradar, תאגיד בינלאומי שממוקם בסט גאלן שבשוויץ שאוסף ומנתח דאטה מעולם הספורט, ועל מערכת FDS לזיהוי הונאה.
- הליגות הנמוכות בספרד מגלגלת 580 מיליון יורו בהימורים לא חוקיים
- המשטרה פתחה בחקירה בחשד להטיית משחק בליגת העל
- הטיית משחקים משחיתה את הכדורגל
(Fraud Detection System). המערכת – תוכנה שמנתחת ביג דאטה בזמן אמת – שואבת לפני המשחקים דאטה מ־550 סוכנויות הימורים חוקיות ולא חוקיות מ־120 מדינות משש יבשות, ובודקת תבניות הימורים לא כשרות במגוון ענפים. התוכנה יכולה לזהות הטיית משחק. מ־2009 ב־Sportradar זיהו 4,145 משחקים בענפי ספורט רבים שהיו חשודים כמכורים. הארגון סייע לכמה חקירות שחשפו מאות מקרים של מעורבות העולם התחתון בענפי הספורט המקצועיים.
הימורי ספורט בארה"ב. שוק ההימורים במדינה מגלגל 147 מיליארד יורו בשנה צילום: איי פי
התמריץ להטיית משחק – בקרב שחקנים, שופטים, מאמנים ומנהלי קבוצות – הוא די גדול. מדי שנה שוק ההימורים הגלובלי מגלגל בסביבות 1.47 טריליון יורו. מדובר על סכומים שחלקים חוקיים וחלקם לא. אירופה אחראית ל־309.5 מיליארד יורו מנפח ההימורים הגלובליים. בארה"ב מהמרים על 147 מיליארד יורו בשנה ובאפריקה על 9.5 מיליארד. ואולם, באסיה מהמרים על יותר מ־950 מיליארד יורו בשנה.
המשמעות היא שעבור אנשים רבים – חלקם מהעולם התחתון – הטיית משחק לטובתם היא השקעה של כמה מאות אלפי יורו בשנה, ועשויה להוביל לרווח של כמה עשרות מיליונים בשנה. או כפי שהסביר אחד ממנהלי Sportradar למגזין “Wired”: "אולי כדורסל בליגה השנייה בארגנטינה שווה פחות מ־0.8% מהמחזור שלך, אבל צריך להציע את זה ללקוחות כי אם לא, הם ילכו למקום אחר".
יותר משחקים, יותר מידע
מ־2001 – אז סטארט־אפ נורבגי התחיל לעקוב אחרי תבניות הימורים כדי לזהות משחקים מכורים – הטכנולוגיה לזיהוי רק השתפרה ועדיין מספר המשחקים המכורים לא ירד. אחת הסיבות לכך היא הכמות העצומה של ספורט שמשוחק מדי יום.
Sportradar, למשל, עוקבת אחרי 31 אלף משחקי כדורגל בשנה עבור אופ"א. התוכנה שלה מנתחת יותר מ־5 מיליארד נקודות דאטה ביום ממשחקים ברחבי העולם. בכל יום יש יותר מ־400 משחקי כדורגל. בימים עמוסים יש 500 משחקים.
תוכנת ה־FDS אוספת דאטה מרשת סוכנויות ההימורים החוקיות, מחשבת נתונים כולל סטטיסטיקות היסטוריות של שתי הקבוצות ומתחילה לסקור – לייב – את האירועים במשחקים ולהעריך את השינויים מול השינויים בהימורים על כל משחק שמתרחשים ברחבי העולם. אם שוער ראשון של קבוצה נפצע – התוכנה יודעת זאת. כמה שעות לאחר המשחק התוכנה כבר יכולה לומר אם התוצאה חשודה או לא.
אמנם מעטים הם המשחקים הגדולים שמכורים, אבל היו משחקים חשודים גם במונדיאלים ובליגת האלופות. רוב המשחקים המכורים מתרחשים בליגות המשנה. ברומניה, למשל, נחשפה שיטה של קבוצה שלמה למכירת משחק, שבה כולם היו מעורבים: הצוות הניהולי, הצוות המקצועי והשחקנים. ההימורים לא התקיימו רק על מי תנצח ומי תפסיד, אלא גם על מספר השערים שמובקעים במשחק או מספר הקרנות.
בגלל הפרופיל הנמוך של הליגה, רצף התוצאות וההופעות המשונות של הקבוצה לא היה נראה חשוד לאף אחד. רק עבודה של Sportradar הובילה לחקירה של התאחדות הכדורגל המקומית ולהענשת הקבוצה. הראיות בווידיאו, בתבניות הימורים באסיה ובחקירות הובילו למסקנה הבלתי נמנעת שהיה מדובר ברשת הימורים אסייתית שעבדה עם הקבוצה כדי להשיג רווחים נאים מהימורים על הליגה השנייה ברומניה. הריקבון הזה אולי שכיח בליגות הנמוכות, אבל לעתים הוא מדביק ליגות בכירות יותר דרך שחקנים ושופטים שכבר מסובכים בשחיתות הזו.
ב־2013 נחשפו 425 שופטים, שחקנים ועבריינים שהיטו תוצאות של 380 משחקים – כולל בליגת האלופות ומוקדמות אליפות אירופה בכדורגל. ב־2019 הרשויות בספרד בסיוע Europol – המשטרה האירופית – עצרו 83 אנשים, כולל 23 שחקני טניס מקצועיים, שהיו חלק ממערך עצום שנועד להטות משחקי טניס. ב־2018 גילו באופ"א שהקבוצה האלבנית סקנדרבג, שהופיעה פעמים רבות במסגרות אופ"א, היא בבעלות המאפיה האלבנית והיתה חלק מתוכנית להטיית משחקים (המועדון הורחק לעשר שנים מאופ"א). גם בלה ליגה הספרדית היו מכירות משחקים, שהיו מעורבים בהם שחקנים מוכרים יחסית כגון ראול בראבו ובורחה פרננדס.
אם תשאלו שופטים ואנשים בתוך הכדורגל הישראלי בנוגע להטיית משחקים בליגה הלאומית, תקבלו תשובות שאינן מתחמקות מהאמת המרה: אי אפשר לדעת בוודאות, אבל יש חשד יותר מסביר לכך שמשחקים רבים נגועים במחלה הנוראית – הטיית משחקים.
בעיה מוסדית
לפי דקלן היל, מומחה הטיית המשחקים ושחיתות בספורט, ישנם לא מעט סממנים לכך שליגות ומדינות מסוימות "חשופות" יותר להטיית המשחקים: מדינות עם רשויות וקבוצות כדורגל בצרות כלכליות בלתי נגמרות, שחקנים, עסקנים ומאמנים שבחובות בשוק האפור והיו מעורבים בעברם בהטיית משחקים.
כמו כן, לפי היל, אחת הסיבות העיקריות למכירת משחקים היא "תחושת חוסר הוגנות במשכורות ביחס לחברים לקבוצה, והיא הסיבה העיקרית ששחקן עובר מהצד החוקי לצד הלא חוקי". ישראל, בשתי הליגות הבכירות שלה, נופלת בכל אחת ואחת מהקטגוריות הללו, כולל שחקנים רבים שמרגישים שהם מרוויחים מעט מדי ביחס לחבריהם לקבוצה (השכר הממוצע של שחקן בליגת העל הוא כ־40 אלף שקל בחודש בעוד שכ־35% מהכדורגלנים מרוויחים את שכר המינימום במשק או פחות ובסך הכל כחצי מרוויחים פחות מהממוצע במשק). בענפי ספורט אחרים עם פחות חשיפה המחלה מתפשטת מהר הרבה יותר.
גורמים נוספים להטיית משחקים: משחקים ללא חשיבות ספורטיבית משמעותית, משחקים ללא סיקור משמעותי והלנת שכר.
ישנו עניין נוסף, שקשור יותר לכדורגל ולשוק העברות השחקנים הפרוץ למדי. ביולי האחרון הנציבות האירופית הוסיפה את הכדורגל ל"רשימת המעקב" של התעשיות שבהן יש סיכון רציני להלבנת הון. "הארגון המסובך וחוסר השקיפות של הכדורגל המקצועני יצרו כר פורה לשימוש במקורות כספיים לא חוקיים", נכתב בהודעה של הנציבות האירופית, "סכומים מפוקפקים ללא הסבר גלוי לעין או ניתנים להחזר פיננסי מושקעים בספורט". הנציבות האירופית טענה כי יש לתהות לגבי היושרה של המשחק.
על פניו, זה רק הגיוני ששוק העברות השחקנים, שמגלגל מעל 5 מיליארד דולר בשנה, יהיה כר פורה לפעילות פיננסית מפוקפקת. לא מעט קבוצות הן בבעלות גורמים מפוקפקים ומחירי השחקנים נקבעים באופן כמעט רנדומלי. דארן ביילי, לשעבר מנהל הרגולציה בהתאחדות הכדורגל האנגלית, אמר שההודעה "לא מפתיעה" והוסיף כי "הספורט לא ענף שבטוח מגורמים שמנצלים אותו להלבנת הון".
הוא טען שהספורט "צריך שיתוף פעולה נרחב יותר בין רשויות הספורט לרשויות החוק וכך 'גישה יותר מדעית' ושיתוף מידע כדי להתמודד עם התנהגות פיננסית בלתי הולמת". אולם נראה שהכדורגל והספורט בכלל יצטרכו יותר מטכנולוגיה ורגולציה. המשמעות היא ביטול שוק ההעברות, הקטנה והתמקצעות של הליגות והפרדה ברורה יותר בין ליגות מקצועיות לחובבניות. נראה שהספורט חייב להשתנות כדי לשמור על היושרה שלו – שכן ללא יושרה הספורט המקצועני בסכנה קיומית.
