איך כוכב אחד נופל: ניימאר חי בסרט ושמו "טויס"
לפמליה של ניימאר, קוראים "Los Toiss". היא מלווה אותו לכל מקום, אבל ממש לכל מקום. השאלה היא איך מישהו שהוא חלק מקבוצת חברים שכל כך מבודדת אותו מאנשים אחרים - מהמציאות - יכול להיות חלק מקבוצת כדורגל מתפקדת?
ניימאר חי בסרט. לא, ניימאר חי בסדרה של HBO. הוא חי ב"הפמליה" ששודרה בין 2004 ל-2011 ועסקה ב"ידידות גברית ומצבים בחיים האמיתיים בהוליווד של ימינו" - אבל בעצם בחבורה של גברים צעירים שכל החיים שלהם הם כוכב הקולנוע, החבר המוצלח בחבורה, שמרוויח מספיק כסף כדי לתחזק את חייהם של חבריו.
- ניימאר הגיע לאימון נבחרת ברזיל במסוק בשווי 15 מיליון דולר
- העסקה המשתלמת של קטאר: מסי ב-180 מיליון יורו, קונה?
- KPMG: ניימאר שווה 233 מיליון יורו - במקום הראשון בעולם
לפמליה של ניימאר קוראים "Los Toiss" והם חבורה של בני 25+ עד 30+ שמכירים את ניימאר שנים ותפקידם על כדור הארץ הוא לשרת את הכוכב. מלטפל בעסקי האמרגנות ושיווק שלו, דרך להביא לו את שולחן הפוקר שהוא אוהב בקזינו במונאקו ועד לסדר לו בידור "אחר". הפמליה, שנקראת על שם שיר של צמד פופ ברזילאי ומשמעות צמד המילים היא "אנחנו מי שאנחנו", מורכבת מג'ו אמאנסיו - חבר ילדות של ניימאר; גילמאר סבולה - חבר ילדות נוסף שעובד עם סוכנו של הכוכב, ואגנר ריביירו; גוסטאבו אלמיידה ששיחק עימו פוטסל מגיל 12 ואחראי על סוכנות השיווק של ניימאר NRSports ביחד עם "טויס" אחר, כריסטיאן גדש. שניהם מגייסים זמרים ברזילאים לסוכנות השיווק של ניימאר. בפמליה יש גם את פיטה - "האחראי על המסיבות".
ניימאר אימון נבחרת ברזיל צילום: AFP
ככל הידוע לעיתונאים שסיקרו את ניימאר בפריז ובברצלונה, כל אחד מהם מקבל עד 6,000 יורו בחודש מהמועדון שניימאר משחק בו. המועדון גם צריך להיות אחראי לתחבורה שלהם - אפילו בין יבשות. סנדרו רוסיי, נשיא ברצלונה לשעבר, אף חשף ב-2014 שברצלונה שילמה 300 אלף יורו כדי להטיס את הפמליה של ניימאר לברצלונה ביחד עם בני משפחתם. כאמור, לא ניימאר משלם להם, אלא הוא מכריח את המועדונים לשלם להם. זה תנאי בחוזה שלו. לחבורה הצטרף בקטלוניה אלבארו קוסטה - שאביו הוא חבר טוב של ליאו מסי. לכולם מקועקעת על היד אות מהמילה Amigos (חברים) וניימאר לא יפרד מהם במהלך יומו - לא לאימון, לא למשחק, לא לאירוע. חלקם תמיד יהיו איתו. בקיצור, מפתיע שלאף אחד לא קוראים "טרטל".
בברצלונה "הטויס" עלו למועדון על העצבים בגלל שאיפשרו לניימאר לקיים משחקי פוקר עד הבוקר (אז יצא לאימון, חזר לישון ואז התעורר כדי לשחק פוקר ופלייסטיישן או בילה עם חבריו עד אמצע הלילה/לפנות בוקר), בפריז הם עולים למועדון על העצבים בגלל ההתערבות שלהם באימונים ממש. הם אחראים על הכוכב כשהוא יוצא לחופשה בתשלום שלו מדי פברואר - לאירועי יום ההולדת של אחותו. הם שם כדי להעיר לשחקנים אחרים אם הם היו קשוחים עם הכוכב באימון. בפריז, לפי הדיווחים, ניימאר לא התאמן באופן רציני בגלל שהוא חושב שהליגה הצרפתית לא לרמתו ובגלל שהוא לא מעוניין לסכן את עצמו בפציעה - תפיסה שחבריו חיזקו אצלו. כשבמועדון אמרו שהם לא מתכוונים יותר לפנק כוכבים הם בעיקר דיברו על ניימאר ופמלייתו.
ניימאר מתייעץ רבות עם אביו וכך גם עם עורך דינו וסוכנו ואגנר ריביירו והסוכן האחראי על מעברים וחוזים, פיני זהבי - אבל ביום-יום שלו - הוא, כאמור, חי בסדרת HBO עם הפמלייה. לפי הערכות, חברי הפמלייה שלו היו אלו ששכנעו אותו שהוא צריך לעזוב את הצל של ליאו מסי לפריז כדי להיחשב לשחקן הטוב בעולם. הם אלו שמאפשרים את סגנון החיים המוגזם שלו והם, כנראה, אלו ש"דוחפים אבקת סוכר לתחת שלו" כפי שאומרים בגרמנית (או ממלאים את ראשו בשתן כפי שמציינים בעברית). ייתכן שבגללם הוא לא הודיע, פומבית, שהוא מעוניין לעבור לברצלונה - אימרה שאולי היתה סוג של השפלה פומבית אבל לפי מה שאומרים בברצלונה, לה בדיוק חיכו כדי לעשות מהלכים מכריעים להבאתו.
השאלה היא איך מישהו שהוא חלק מקבוצת חברים שכל כך מבודדת אותו מאנשים אחרים - מהמציאות - יכול להיות חלק מקבוצת כדורגל מתפקדת? על פניו, ניימאר - וכל עיתונאי שנפגש איתו מאשר זאת - הוא איש נחמד ונעים ונראה שהוא יכול להיות חבר טוב לקבוצה. ואולם, הפמלייה סביבו, הקרקס שמלווה אותו לכל מקום, הדרישה האישית שלו לתשומת לב, סגנון המשחק שלו והדרישה ליחס מיוחד (בחוזה עצמו שסעיפיו המביכים - 'איסור לתקל אותו באימונים', למשל - וגם ביום יום - רב עם קאבאני על פנדלים) מפרידים אותו, אם הוא רוצה או לא, מחבריו לקבוצה. זה פשוט: סגנון חייו יוצר בידוד בינו, "הכוכב", לשאר חבריו לקבוצה. ושלא יקשקשו על זה שכולם אוהבים אותו - כל העולם ראה איך אדינסון קאבאני נכנס בניימאר במשחק ידידות בין אורוגוואי לברזיל. זה לא פאול שעושים במשחק ידידות על מישהו שמחבבים. בקיצור, איך הוא יכול להצליח במשחק קבוצתי כשהוא כל כך לא חלק מהקבוצה?
כמו כן, כל הפארסה של הקיץ - כן ברצלונה, לא ברצלונה, ריאל מדריד, יובנטוס, רק לא פריז סן ז'רמן וכו' - "הפכה אותו לאיש השנוא ביותר בהיסטוריה של PSG" לפי אנטואן מאמון, העיתונאי של ל'אקיפ.
ניימאר קיליאן מבאפה במדי פריז סן ז'רמן צילום: איי אף פי
הלכה התוכנית
התוכנית של ניימאר היתה להיות השחקן היקר בכל הזמנים, להיות הבורג המרכזי בהליך בניית האימפריה הפריזאית-קטארית, לתת את מונדיאל חייו ב-2018 ושידברו עליו באותה נשימה עם ליאו מסי וכריסטיאנו רונלדו. בפועל, ניימאר לא עבד קשה מספיק - מה שאולי השפיע על כושר המשחק שלו. הוא ראה את עצמו כגדול מהקבוצה ומהליגה הצרפתית, מה שעורר עליו - לא פעם - זעם של מגנים ובלמים יריבים, וזה הוביל לכמה פציעות לא קלות. הקבוצה שנבנתה סביבו פשוט לא היתה טובה מספיק כדי לאיים על ליגת האלופות. הוא, הפמליה שלו, הגחמות שלו והתנהגותו באופן כללי, היוו משקולת על הנבחרת הברזילאית במונדיאל 2018 והנבחרת זכתה בלעדיו בקופה אמריקה 2020.
וכשהוא התנצל על כל הפארסה במונדיאל ברוסיה - כביכול הסביר, באמוציונליות רבה, על הסבל הנפשי הרב שהוא סובל ממנו בגלל האשמות על כך שהוא צולל, זה התגלה כפרסומת לחומרי גילוח. אותנטיות ממנו והאלה. תדמיתו כיום היא של כוכב פופ מפונק שמבלה יותר מעובד ומבלה בגלגולים על הדשא יותר מאשר על הרגליים. כיום הוא יותר סיפור על איך נרקסיזם פוגע באינדיבדואל מוכשר ופחות סיפור הצלחה של מישהו שמנצל את הכישרון שלו עד תום כדי לקדם את עצמו וחבריו.
ומכל הרעש שנוצר סביבו - על ידו ועל ידי פמלייתו - כמעט שוכחים שב-58 משחקים במדי פריז סן ז'רמן כבש 51 שערים ובישל 29 מהם. נתונים מפלצתיים - בטח בליגה הצרפתית אבל גם בליגת האלופות.
בגלל הסיטואציה שהוא נמצא בה עכשיו - תקוע בפריז סן ז'רמן לפחות עד ינואר וקיים ספק שבכלל ישחק - הוא עוד עשוי להיזכר רק כמי ששבר את אחת מהשלישיות הטובות בהיסטוריה של המסי - מסי-סוארס-ניימאר - כדי לשפר את מעמדו האישי ובכך מנע מעצמו להפוך לאחד מהשחקנים הטובים בהיסטוריה של המשחק. בנוסף, נראה שכיום הוא בכלל מתפקד כצל על הכישרון הגדול הבא של עולם הכדורגל - קיליאן מבאפה, שהפמלייה שלו כוללת בעיקר בני משפחה ועובדים מקצועיים - טבח, נהג ושומר ראש.
ריבאלדו, כוכב ברצלונה לשעבר, סיכם את סיפורו של ניימאר - איך לא - בחשבון האינסטגרם שלו. "אנחנו יודעים כל דבר שקרה לניימאר... אבל בסופו של דבר, העזיבה שלו של ברצלונה היתה טעות. הוא אף פעם לא היה צריך לעזוב. אבל הוא רוצה לחזור חזרה". האם הוא יוכל "להחזיר" את השעון אחורה? לפי הקיץ האחרון - כאמור, פארסה מוחלטת - כנראה שזה לא יקרה בקרוב.
