כריסטוף בירמן: "אנחנו בעיצומה של מהפכה"
בירמן, מחבר Football Hackers, מספר בראיון ל"כלכליסט" על הדבר שלמד במהלך כתיבת הספר: "כדי שמועדון יתחיל להתנהל בצורה חכמה ומדעית יותר, צריך שהנשיא, הבעלים או המנכ"ל יגיד 'אנחנו הולכים להשתמש בדאטה. הרבה דאטה'"
ב־2017 ברייטון אנד הוב אלביון, העולה החדשה לפרמיירליג, רכשה את פאסקל גרוס מאינגולשטאד ב-2.7 מיליון ליש"ט. את גרוס בקושי הכירו בגרמניה ובטח לא באנגליה. הוא שיחק במועדון קטן שנע בין הבונדסליגה הראשונה לבונדסליגה השנייה ולא באמת הותיר חותם סטטיסטי מרשים במיוחד מבחינת שערים ובישולים בליגה הבכירה. ואולם, הנתונים המתקדמים יותר לימדו שגרוס יצר 98 הזדמנויות הבקעה שחבריו לקבוצה, בעיקר החלוצים, כבשו רק 4 מהן. הנתונים הראו שאיכות המסירות האחרונות שלו - שנמדדת עם סטטיסטיקה מתקדמת מבוססת אלגוריתם שמכונה xA, כלומר Expected Assist או מה הצפי של המסירה להפוך לשער מ-0 ל-1 - היתה אמורה להניב לקבוצה שלו פי 2 יותר שערים, אך איכות החלוצים של הקבוצה הותירה אותו עם מספר קטן ולא מרשים במיוחד של בישולים - והקבוצה ירדה לליגת המשנה.
מי ש"גילה" את זה בברייטון היה אליוט וויליאמס, אנליסט שמאז כבר חתם ב-RB לייפציג הגרמנית. ברייטון נשארה בליגה באותה עונה וגרוס נהפך לאחד מהמצטיינים של אותה עונה בפרמיירליג (7 שערים ו-8 בישולים). בראיון למגזין הכדורגל 11FREUNDE הוא סיפר שכשהגיע לברייטון, המועדון הכין עבורו תיק בן 50 עמודים לגבי מה הוא יכול לעשות ומה הוא לא יכול לעשות. "התרשמתי" אמר גרוס. ברייטון היא בבעלות טוני בלום, מיליונר בריטי ומהמר מקצועי שהרוויח את כספו במשחקי פוקר וניתוח מתקדם של תעשיית ההימורים בספורט. ברייטון היא ארגון "חכם" שמחפש כשלי שוק בסיוע דאטה ורכישות כמו זו של גרוס איפשרו לברייטון להישאר בפרמיירליג ולהכניס יותר מ־120 מיליון ליש"ט מזכויות שידור וחסויות בעונה, כך שהשקעה של 2.7 מיליון ליש"ט בשחקן שמסייע להבטיח את הסטטוס הזה היא מאוד חכמה.
האקינג לכדורגל
"אנחנו בעיצומה של מהפכה. תקופה מאוד מרגשת" אומר כריסטוף בירמן, הסופר הגרמני שבספרו Football Hackers הוא מביא את סיפורם של המהפכנים. מהפכני הדאטה. אנליסטים, סקאוטים, מנהלי קבוצות, מנכ"לים ובעלי קבוצות שהופכים את הכדורגל לעשייה הרבה יותר חכמה. "למדתי הרבה מאוד במהלך כתיבת הספר" אומר בירמן, שנחשב לאחד מסופרי הכדורגל החכמים והמשפיעים ביותר בגרמניה וכותב, בין השאר, ל־11FREUNDE, דר שפיגל וסודויטשה צייטונג. "אבל זה גם משהו שהרגשתי לפני 10 שנים שכתבתי אז את Football Matrix וחשבתי שהנה, עכשיו אנחנו יכולים להבין הכל ובאמת שכל מה שיוצא זה שאנחנו כל הזמן מבינים מה שאנחנו לא הבנו. יקח עוד זמן עד שנתחיל להבין את הכדורגל. הוא כל כך מסובך. יש בו כל כך הרבה אינפורמציה, דאטה ואנחנו פתאום מחשבים איפה קורים הדברים, איכות הפעולות ביחס למיקום והחשיבות האדירה של כל הגורמים הפסיכולוגיים שמאוד קשה לאמוד בדאטה. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד - אף אחד לא פיצח עדיין את המשחק".
ובכל זאת, מה כן ניתן ללמוד מהניתוחים המתקדמים שעושים כבר במועדונים רבים? "אני חושב שהגילוי הגדול ביותר מבחינתי בספר זו ההבנה של כל נושא הזדמנות ההבקעה. חשיבות המזל בכדורגל היא עצומה וכל מי שאוהב כדורגל ומבין כדורגל מבין זאת. יש מזל טוב ומזל רע ולעיתים זה כל ההבדל בין ניצחון להפסד ולפעמיים כל ההבדל בין עונה גרועה לעונה מצוינת. ועכשיו בזכות נתונים מתקדמים (xG - שערים צפויים ו-xA בישולים צפויים - א"ד) יש לנו דרך יותר מערכתית להביט על הזדמנות הבקעה. זה משהו שעוזר לקבל החלטות בצורה יותר מדעית".
מחקר ופיתוח
כדי לכתוב את Football Hackers בירמן נפגש עם אנליסטים במועדונים הגדולים ביותר, עם חברות הייעוץ והסטטסטיקה הגדולות ביותר וגם עם פורצי דרך במועדונים קטנים ומוצלחים בזכות קריאה נכונה של דאטה. "אצל כולם קשה מאוד לדעת מה הם עושים כי כולם מנסים להסתיר את זה מאחר שמה שהם עושים נותן להם יתרון קטן בשוק והם לא רוצים שאנשים ידעו. אבל מה ששמתי לב זה שבמועדונים ובחברות המתקדמים ביותר, שואלים שאלות מאוד מעניינות כדרך חיים ועבודה. ככה מנסים כל הזמן לפתח את המוצר. השאלה הראשונה והבסיסית ביותר היא מה אפשר ללמוד מהדברים שאנחנו אוספים. אני יודע שיש דברים אדירים שקורים בברצלונה, שם הקימו את ה-Barca Innovation Hub. הרעיון הוא לא רק הבנת המשחק אלא גם השגת מעמד וסטטוס של אוניברסיטת כדורגל, ואת זה ינסו למכור כמוצר בפני עצמו. בליברפול, איאן גראהם (מי שאחראי על בניית הקבוצה) מציג עצמו כ'מנהל מחקר'. זה מלמד הרבה על הגישה. במועדונים כמו ברצלונה וליברפול מנסים לדעת ולהבין יותר לגבי הכדורגל. גראהם אמר לי שזה לא 'רק בדאטה' אלא בעיקר ב'איך אנחנו מתאמנים, אוכלים, ישנים, עושים את מה שעושים כדי להגביר את היכולות של הקבוצה והבנת הכדורגל של הארגון'. ברור שיש מועדונים שמבינים כדורגל יותר טוב ממועדונים אחרים. ואכן, מועדונים חכמים כמו מנצ'סטר סיטי, ליברפול ואפילו טוטנהאם, כמעט ואף פעם לא קונים גרוע. גם אם שחקן לא מצליח שם בהכרח הוא לא רכישה שמאבדים עליה הרבה כסף. זה לא משהו שאפשר להגיד על מנצ'סטר יונייטד - למשל".
מנצ'סטר יונייטד ידועה בתור קבוצה שפשוט זורקת את הכסף שלה על בעיות. אולי הסיבה לכך היא שאין לה בהנהלה מישהו שמנהל את הצד של הכדורגל, אין מחלקת פיתוח ומחקר כמו בליברפול, למשל.
"אנחנו רואים שמועדונים חכמים שמשקיעים בצורה חכמה בניהול שלהם מצליחים יותר בשוק העברות השחקנים וכתוצאה מכך גם על המגרש" אומר בירמן. "איך אפשר לזהות מועדונים כאלה? לפי ההחתמות שלהם. למשל, ברייטון וגרוס. גם סאות'המפטון ונוריץ' עושות החתמות כאלו וגם בגרמניה יש מועדונים כאלה. ובקשר למועדונים הגדולים - כשאתה מביא שחקן ב-60-70 מיליון ליש"ט, אתה רוצה להיות מגובה בכמה שיותר דאטה. אתה רוצה שיעשו על השחקן סקאוטינג, אתה רוצה לראות אותו לפני במשחקים, באימונים, דרך הפריזמה של הדאטה - אתה צריך להיות מגובה בכמה שיותר אינפורמציה כדי להרגיש שההשקעה הגדולה הזו בטוחה. לא בטוח שכולם מבינים את זה".
והאם "הדבר הבא" בסטטיסטיקות מתקדמות זה אומדן הגיבוש של הקבוצה. החיבור בין השחקנים. "זה מאוד חשוב אבל אם יש לך קבוצה יש לך קבוצה שעובדת בצורה מושלמת ביחד, יש גיבוש אדיר והחבר'ה אוהבים להיות אחד עם השני והיכולת הבסיסית שלהם לשחק כדורגל לא טובה מספיק - אי אפשר לנצח. הגיבוש הוא אספקט מאוד חשוב אבל איכות הכדורגל האינדיבדואלי עדיין חשובה לא פחות. עכשיו, זה אתגר גדול - לנסות לדעת איך כדורגל משתנה באווירה שונה. איך הוא מתפקד מחוץ לליגה בה הצטיין, מה יקרה לו אחרי שמעבירים אותו לליגה חדשה וכו'."
בהרבה מובנים, הספר Football Hackers הוא על אנשים מחוץ לכדורגל שעושים "האקינג" לכדורגל. חודרים אליו ומשנים אותו עם ידע רב שצברו מחוצה לו. האם זו כוונת המשורר? "אני לא יודע אם רציתי להביא את הסיפור של האנשים החיצוניים ששינו את הכדורגל" אומר בירמן. "יש לא מעט אנשים מתוך הכדורגל ששינו אותו בזכות חשיבה אחרת. אבל אין ספק שפעם הכדורגל היה חנות מאוד סגורה והיית צריך להיות שחקן עם 200 הופעות בקבוצה או בנבחרת כדי להיות מאמן או מנהל טכני. היום זה לא בהכרח נכון. באופן כללי - השינוי קורה מלמעלה למטה. כלומר, בשביל שמועדון יתחיל להתנהל בצורה חכמה ומדעית יותר, צריך שהנשיא, בעלים, מנכ"ל, מישהו בטופ של המועדון אומר 'אנחנו הולכים להשתמש בדאטה. אנחנו רוצים את הגישה המדעית. זה חשוב - תשקיעו בזה כסף, תגייסו אנשים. רק ככה מכניסים את הדאטה להליך קבלת החלטות במועדון. אוהדים עדיין יכולים לראות את המשחק וליהנות ממנו בלי לדעת מה ה-xG של ההחמצה שראו עכשיו. הם רוצים לשמוח או רק לעודד ולא רוצים לשאול שאלות. אבל מי שעוסק בניהול או בכתיבה, צריך להבין שדבריו ופעולותיו עשויים להשפיע על אותם אוהדים ולכן צריך להיות משכיל יותר מהאוהד הממוצע ולהבין את המספרים. בעתיד, בטוח נראה שימוש יותר שכיח בסטטיסטיקות מתקדמות - זה רק טבעי. אבל גם בעוד עשור יהיה מי שיגיד 'זה הכל זבל ושטויות. הכי חשוב זה להבקיע'. זה תמיד היה ככה ותמיד יהיה ככה".