בחורים זהב. זהב זה נכס: ישראל חייבת להשקיע בשחקנים הצעירים שלה
לשחקני נבחרת העתודה יש שכל. הם מבינים את המשחק. הם פייטרים. יש להם חוצפה, אישיות וסוואג. הם משחקים בגאווה אדירה. הם משחקים כאילו הם חבורה של אחים. זה נפלא. זה אדיר. הם ענקים. עכשיו רק שהמועדונים שלהם יבינו זאת
לשחקני נבחרת העתודה יש שכל. הם מבינים את המשחק. הם פייטרים. יש להם חוצפה, אישיות וסוואג. הם משחקים בגאווה אדירה. הם משחקים כאילו הם חבורה של אחים. זה נפלא. זה אדיר. הם ענקים.
אליפות אירופה שנייה ברצף זה הישג כביר. וזה בכלל לא משנה מי שיחק או לא שיחק בטורניר הזה.
ועכשיו - בקבוצות שלהם צריכים להבין שמדובר בנכס.
באיזה מובן נכס?
צריך להשקיע בהם זמן וכסף כדי שיניבו הכנסות. כדי ש"ישתלמו" לקבוצות.
בסופו של דבר זה פשוט: תשקיעו בהם ובדור העתיד ותקבלו יותר אנשים שמזדהים עם הקבוצה שלכם, שרוצים לראות אותה ושממש מתעניינים בה.
וזה לא עניין של לשלם להם משכורת גבוהה או "החוק הרוסי", שיעניק להם דקות מתנה על המגרש. זה עניין של השקעה אמיתית. מעטפת רצינית של מאמני קליעה, מאמני כושר וכוח, דיאטנים, פסיכולוגיים ואנליסטים. הם נכס. צריך לשבח אותו.
דני אבדיה במשחק הגמר צילום: ynet
"בגלל ענייני המיסוי וכל מיני דברים אחרים, הקבוצות לא ממש רוצות לשלם לשחקן הישראלי. גם לא כל כך רוצים שיצליח כי אז יצטרכו לשלם לו יותר", אומר שחקן נבחרת ישראל לשעבר. "מבחינת השקעה בשחקן הישראלי - לא בשכר - אלא בתנאים, בביטחון שלו, בבריאות שלו - אין ממש השקעה. אין מערכת ששומרת עלייך. לא ברמה הכלכלית ולא ברמה הנפשית והבריאותית. אין לך למי לפנות אם יש לך בעיה. נגיד, אם יש לך בעיה נפשית, אתה תפנה לקבוצה וינצלו את זה. זה מאוד עצוב".
זה באמת עצוב כששחקני נבחרת העתודה רק משתלבים בכדורסל הישראלי ולא מובילים אותו. זה בעיקר בגלל שלא רואים אותם כנכס. שלא עוטפים אותם במה שצריך כדי שיהפכו משחקנים מוכשרים עם האישיות הנכונה וסט הכישורים המתאים למקצוענים אדירים.
החבר'ה האלה הם זהב - תתייחסו אליהם כאל זהב. כאל נכס. זה ישתלם לכם בעתיד. ובראסמי, רק בשבילם קיים הכדורסל הישראלי, ששואב כל כך הרבה מהכסף שלו ממקורות ציבוריים.
נ.ב: אם הוא יישאר בריא לאורך העונה, דני אבדיה ייבחר בטופ 10 בדראפט. הוא לא זהב. הוא יהלום.