ללא דיבורים מיותרים: קוואי לנארד הוביל את הטורונטו ראפטורס לניצחון היסטורי

כתבי מגזין האינטרנט "The Athletic" דיברו עם חברים של קוואי לנארד, הסטאר של אלופת NBA הטרייה טורונטו רפטורס, כדי להבין איך אחד מהכוכבים הגדולים בעולם הכדורסל מתנהג ביום־יום. מה שגילו זה שמדובר באיש אובססיבי לכדורסל, שהיה יכול לצפות בסרטונים של מייקל ג'ורדן במשך שעות על גבי שעות.

בשביל הכיף, הוא זרק לסלים קטנים שתלויים בחדר שלו וערך תחרויות זריקות עונשין עם חברים. לנארד כמעט לא מדבר מחוץ למרגש. אחד מחבריו אמר: "במקום להגיד 'אנחנו צריכים ללכת לחנות, בוא נלך לחנות' הוא אמר 'I'm up' (קמתי). כשהוא עוזב, הוא פשוט אומר' 'I'm up'".

קוואי לנארד עם גביע האליפות. הראשון להביא אותו לקנדה צילום: גטי

גם על המגרש לנארד ממעט במילים. בתיכון, כל פעם שקלע אמר "bucket" ובכל פעם שתפס ריבאונד הרחיב עם הביטוי "Board man gets paid" (ריבאונד מביא תשלום). לפי הכתבה, לנארד הבין שבשביל לנצח ולהתקדם הוא צריך לרשום דאבל־דאבל מדי משחק. זה מה שיהפוך אותו למקצוען. בהגנה, כששמר על יריבים אמר "nope, nope, nope". לפי אחד ממאמניו, הוא שמע את קוואי אומר "Board man gets paid" יותר מ־50 פעמים באימון.

גרג פופוביץ', מאמנו של קוואי בתקופתו בסן אנטוניו ספרס, אומר עליו שהוא בקושי דיבר. אמנם לנארד הפגין חוש הומור, אבל בעיקרון תמיד היה ותמיד יהיה שחקן שמדבר מעט ועושה המון. ייתכן שזה בגלל רובוטיות מסוימת שמאפשרת לו להתמקד 100% בכדורסל - כמו שתמיד רצה. ייתכן גם שזה סוג של הדחקה קיצונית.

כשלאנרד היה בתיכון, אביו מארק נרצח בגיל 43 בלבד, ועד היום איש אינו יודע מדוע. אמו של לנארד, קים רוברטסון, סיפרה בראיון ל־ESPN ב־2014: "אחי דניס ואני היינו במכונית. קוואי היה מאחורה והוא פשוט אמר: 'אבא שלי מת'. לא ראיתי את קוואי סובל מזה. אני רציתי לראות אותו מביע משהו. שאלתי אותו 'אתה בסדר?' אבל הוא פשוט הדחיק את הכל. קצת פחדתי. כשגבר צעיר מאבד את אבא שלו, שהיה דמות גדולה בחייו, זה עשוי לגרום לדברים לא טובים בחייו, אבל קוואי תמיד היה חזק. הוא ילד טוב". הדוד דניס רוברטסון, אגב, הוא כיום סוכנו.

אוהדים חוגגים את הניצחון ברחבות טורונטו צילום: אי פי אי

פוסט־טראומה

ביום שבו אביו נרצח, לנארד עלה לשחק במשחק של בית ספר התיכון שלו, ריברסייד קינג. "כדורסל עוזר לי לא לחשוב על דברים", אמר ללוס אנג'לס טיימס אחרי המשחק ב־2008. "כשאני מרגיש לא טוב, כדורסל עוזר לי להרגיש טוב יותר. כדורסל הוא החיים שלי ואני רציתי להיות על המגרש ולשכוח. זה היה מאוד עצוב. אבא שלי היה אמור להיות במשחק".

אינפו אלופות ה־ NBA מ־ 2008

בפודקאסט של עיתונאי הספורט האמריקאי ביל סימונס, השחקן דנזל וושינגטון סיפר שנכח באותו משחק, בגלל שבנו שיחק באותו אולם. "היתה דקת דומיה לזכרו של האב, והילד שאבא שלו נרצח היה קוואי לנארד. הוא קלע 29 נקודות ולקח משהו כמו 27 ריבאונדים. אמרתי לעצמי 'וואי, הילד הזה קיבל השראה'. איזה משחק". לנארד עצמו סיפר שהרגיש ש"העולם עצר" אחרי שאביו מת. הוא קיבל את החדשות מאחותו שהתקשרה אליו. "לא רציתי להאמין", אמר לפוקס ספורטס ב־2011.

ייתכן שהרגשות המודחקים של לנארד הם שסייעו לו להיות אחד הספורטאים המפוקסים ביותר בעולם, כזה שלא משנה מה קורה, ובאיזה לחץ הוא נמצא, כדורסל תמיד יהיה הפתרון לבעיות שלו. כשכתבת ESPN שאלה את לנארד לגבי התוכניות שלו לקיץ, אז הוא יהיה סוכן חופשי ויוכל להצטרף לכל קבוצה שירצה. "אני אפילו לא חושב או לאיזו קבוצה אני הולך", כנה. "אני פשוט מרוכז בגמר". בניגוד לשחקנים רבים אחרים, ללנארד מאמינים. הוא מתרכז אך ורק בכדורסל.

לנארד הוא כנראה הכוכב היחיד שהיה יכול לשנות את ה־DNA של טורונטו רפטורס, קבוצה שמדי שנה נמסה בחום של הפלייאוף. לנארד, קריר יותר מכל אזור בקנדה, הדביק את חבריו לקבוצה בקור הרוח שלו. אחרי זכייה באליפות המזרח, הם לא חגגו. המטרה לא הושגה. אחרי הניצחונות באורקל ארנה בקליפורניה הם גם לא חגגו. רק כשזכו באליפות הכל התפרץ. אבל כל כך הרבה רגשות חזקים היו תחת שליטה. זה מה שאיפשר להם להיות כל כך קלינים בהתקפה ומפוקסים בהגנה. ככה זוכים באליפות נגד אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה.

אין בעיה

בדצמבר 1994, גופי חדשות הכדורסל בקנדה עסקו בגורל המר של שתי הקבוצות החדשות בליגת ה־NBA: ונקובר גריזליס וטורונטו רפטורס. שתי הקבוצות היו תחת לחץ למכור לפחות 12,500 מנויים כל אחת. אם לא, היו מאבדות את הרישיון שלהן לקבוצה בליגה. תחושת החירום הזו הובילה את בטורונטו למכור מנויים שנתיים ב־200 דולר בלבד, וברגע האחרון הצליחו למכור 12,500 מנויים כאשר רשת בתי מרקחת רכשה עשרות אלפי כרטיסים מהקבוצות וחילקה לעובדיה.

זו היתה סיטואציה מביכה עבור קנדה, המדינה שבה נולד וגדל ממציא הכדורסל ג'יימס נייסמית'. כיום לטורונטו אין בעיה למכור כרטיסים. הקבוצה מנצחת בשנים האחרונות יותר מ־50 משחקים בעונה - וכרטיסים לגמר נמכרו ביותר מ־6,000 דולר. האליפות, הראשונה מאז 1993 של קבוצת ספורט קנדית באחת הליגות הראשיות של צפון אמריקה, הכניסה את טורונטו לספרי ההיסטוריה. יותר מ־30 אזורי צפייה ציבורית ברחבי העיר, בתי קולנוע ששידרו את המשחקים, אירועי צפייה המוניים אחרים ברחבי המדינה והוצאת גביע לארי אובריאן מארה"ב בפעם הראשונה בהיסטוריה. טורונטו, נראה, לא תתקשה למכור כרטיסים בעתיד הקרוב.

שחקן הווריורס קליי תומפסון, שנפצעבמהלך משחק הגמר צילום: איי אף פי

האחראי לכך הוא מסאי יוג'ירי, הג'נרל מנג'ר של טורונטו מאז 2013. הוא בנה סגל אליפות באמצעות טריידים נועזים, שליחת כוכבים עבור נכסים אחרים של קבוצות אחרות ובניית תרבות ארגונית מקצועית ומשובחת, שמעודדת חשיבה הוליסטית - מקבוצת הפיתוח, דרך הדראפט ועד אימון הקבוצה. ניק נרס, המאמן, היה בטורונטו מאז 2013 כעוזר מאמן. כשהמאמן הקודם פוטר, נרס נבחר על פני מועמדים בכירים אחרים, בשביל ההמשכיות. נורמן פאוול, פרד ואנווליט ופאסקל סיאקם שיחקו בקבוצת הפיתוח של הקבוצה וטיפסו עד לקבוצה הראשונה. יוג'ירי כיוון לאליפות כל עונה, אבל רק העונה לקח הימורים מסוכנים - ובראשם הבאת לנארד עם חוזה לשנה אחת בלבד.