פלורנטינו פרס לא מנהל מקצועי
סגל לא מאוזן שצריך מהפכה, מאמן לא מנוסה והרבה סימני שאלה על קבלת ההחלטות המקצועיות של נשיא ריאל מדריד. בנקודה זהה לפני שלוש שנים היה לפרס את זינאדין זידאן, העונה לא נראה שיש מושיע
פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, מקבל החלטות לפי עצות עם המקורבים ביותר אליו. בעבר היה יושב הרבה עם חורחה ואלדנו, שהיה שחקן, מאמן ומנהל ספורטיבי בריאל מדריד. כיום, על פי העדויות, הוא מקבל עצות מחוסה אנחל סאנצ'ס, האיש האחראי על החזון הכלכלי של ריאל מדריד, אנריקה פרס, אחיו של פלורנטינו ומנהל, מנואל רדונדו, מזכ"ל ריאל מדריד, סגן הנשיא פרננדו פרננדס טאפיאס ואנטוניו גארסיה פרראס, שהיה יו"ר ומנהל של ערוץ הטלווזיה laSexta.
- חלון העברות החורף נפתח: מי המלכה של שוק העברות מאז 2012?
- הצצה ליום שאחרי מסי ורונלדו
- להכניע את שיעור המס
אין הרבה אנשי כדורגל מסביבו שמייעצים לו. לריאל מדריד אין מנהל ספורטיבי או דמות ספורטיבית בכירה. לפרס אף פעם לא היה באמת איש כזה לצידו. זינאדין זידאן היה יועץ, ואלדנו גם, אמיליו בוטרגניו גם כן ייעץ. אף אחד מהם לא התווה מדיניות ספורטיבית קוהרנטית. אבל בגדול, אם פלורנטינו פרס רוצה משהו - זה מה שקורה.
פלורנטינו פרס (משמאל) וזינאדין זידאן. הוסתרו בעיות מבניות צילום: איי אף פי לפי קרלוס פיינדו, שכתב את Real Madrid, el club del siglo XXI (ריאל מדריד, המועדון של המאה ה-21), פלורנטינו פרס הגיע לריאל מדריד בשנת 2000 ללא ניסיון בעולם הכדורגל ולניהול הקבוצה השתמש בניסיון שלו בעסקים ופוליטיקה כמו גם בזיכריונות של איך הנשיא האגדי סנטיאגו ברנבאו התנהל. לכן בנה קבוצה שמתבססת על רכישות של כוכבי ענק (שזה היה חלק חשוב מאוד מהאסטרטגיה השיווקית-כלכלית שלו ושל חוסה אנחל סאנצקס) ואת שאר הסגל מילא בשחקנים ספרדים, רבים מהם שחקני בית (כך היה בתקופת ברנבאו). לאסטרטגיה הזו פרס קרא Zidanes y Pavones, הזידאנים (על שם זינאדין זידאן) והפאבונים (על שם שחקן הבית פאקו פאבון). כלומר שחקני רכש ענקיים לצד שחקני בית. המדיניות הזו היתה כושלת מבחינת מקצועית מאחר שהקבוצה היתה חסרת איזון (למרות שהולידה גביע אירופה אחד) והובילה לכך שפלורנטינו עזב את הארגון.
כשפלורנטינו פרס חזר לריאל מדריד ב-2009 הוא המשיך בפרויקט רכישת כוכבי העל אך היו גם ביצע שינויים באופי הרכישות. לצד קאקה וכריסטיאנו רונלדו הביא דמויות יציבות ומנהיגים כגון צ'אבי אלונסו ואלברו ארבלואה. לפי פיינדו "פלורנטינו היה עם פילוסופיה אחרת שנבעה מלימוד הטעויות שלו. בקדנציה הראשונה דאג רק להבאת הכוכבים הגדולים אבל הוא קיבל עצות נכונות והדברים נעשו בצורה חכמה יותר. הוא רכש כמה שחקנים מאוד חשובים שלא נחשבו לכוכבי על - טוני קרוס ולוקה מודריץ' למשל, התמקד ברכישת כמה שחקנים צעירים כמו רפאל וראן, קאסמירו ומרקו אסנסיו והעניק לסגל יציבות". עם זאת, ולמרות היציבות והסגל המצוין שנבנה יש לציין שזינאדין זידאן היה סוג של זריקת קוביות אחרונה של פרס אחרי כישלונות יחסיים ולא יחסיים של רפא בניטס, קרלו אנצ'לוטי, מנואל פלגריני, ז'וזה מוריניו וחואנדה ראמוס. אם זידאן הגדול היה נכשל, פרס היה, ככל הנראה, מפנה את מקומו. עם סנטיאגו סולארי, פרס מנסה לשחזר את ההצלחה של זידאן - אבל התוצאות לא מעוררות אופטימיות.
העונה - אחרי שלוש עונות מוצלחות תחת זידאן - נראה ששוב היה חסר לפלורנטינו יד מקצועית מכוונת בבניית הקבוצה. כריסטיאנו רונלדו, שביחד עם זינאדין זידאן עזר לכסות על הרבה מהבעיות המבניות של ריאל מדריד, עזב והותיר חור בגודל 40-50 שערים בעונה. פלורנטינו פרס אפילו לא חיפש מחליף לריאל מדריד וכיום הקבוצה בדרך לעונה עם 55 שערי ליגה - הכי מעט שלהם מאז העונה שלפני הצטרפותו של כריסטיאנו רונלדו, שאיתו הקבוצה כבשה 94 שערים או יותר בכל קמפיין בליגה. בשנה שעברה כריסטיאנו רונלדו כבש 4 שערים בשלב הזה של העונה אז אי אפשר להגיד שהבעיה היחידה היא ההעדרות שלו. עם זאת, יש לציין שבעונה שעברה ריאל מדריד היתה בפיגור 13 נקודות מברצלונה בנקודה הזו של העונה ווסיימה את העונה 17 נקודות מאחוריה. כמו כן, לריאל יש העונה הפרש שערים חיובי של 3 שערים בלבד. לברצלונה, לשם השוואה יש הפרש שערים חיובי של 30. כך שהבעיה היא לא רק בהתקפה אלא גם בהגנה.
אז מה קורה? שחקני עמוד השדרה של הקבוצה - סרחיו ראמוס, לוקה מודריץ', מרסלו, קרים בנזמה - כבר מעל גיל 30 והחלו את הדעיכה שלהם. טוני קרוס וגארת' בייל בני 29 וכל התקופה שלהם בריאל בילו כמשרתים של שחקן על ופחות כשחקנים עצמאיים - הם לא מוכיחים את עצמם העונה ככאלו שיכולים למלא את הוואקום העצום שרונלדו הותיר מאחוריו (מריאנו דיאס אף פעם לא היה שחקן שיכול לעשות זאת). קאסמירו הוא שחקן פונקציונלי ולא בעל יכולת להנהיג חדר הלבשה כמו של ריאל. אחרים, כמו נאצ'ו, גם לא בדיוק עשויים מהחומר של מנהיגות בריאל מדריד. רפאל וראן, איסקו ודניאל קארבחל, בגיל המתאים (26-25), אבל לא נראה שהם מסתדרים נפשית, מנטלית ואפילו גופנית עם הדרישות והלחץ של המועדון - או שפשוט לא חזקים מספיק כדי להנהיג. אסנסיו, מרקוס יורנטה, ויניסיוס, אלבארו אודריוסולה וגם ברהים דיאס שנרכש לאחרונה במחיר שנע בסביבות 20 מיליון יורו - פשוט צעירים מדי לאקלים הסוער והדורש בסנטיאגו ברנבאו. באופן כללי, מאז 2014 פרס התרחק מרכישת כוכבים ורכישת שחקנים צעירים במחירים גבוהים אך כאלו שיכולים להיראות כמציאות אם אותם צעירים יתחילו לככב על בסיס קבוע. עם זאת, כלל לא בטוח שריאל מדריד היא קבוצה שיכולה להתנהל ככה בשוק העברות השחקנים.
זינאדין זידאן כנראה ידע את כל זה. לכם עזב. "אתה שואל את עצמך אם אתה האדם הנכון לעבודה", אמר זידאן במסיבת העיתונאים שבה הודיע על עזיבתו. "אתה צריך לדעת מתי להפסיק. אם הייתי מאמן בעונה הבאה, היה קשה עבורנו לזכות בתארים. צריך להבין שאולי אין לך את מה שצריך כדי לעזוב ולשיים בשיא כלשהו". זידאן לא יחשוף זאת לעולם אבל הוא ככל הנראה רצה לפחות שניים-שלושה שחקנים לא זולים שיסייעו למלא את הוואקום שהותיר אחריו רונלדו ויחליפו שחקנים בסגל כגון מרסלו, מודריץ' ואולי אפילו ראמוס.
בספרד דווח בחודשים האחרונים שקיים נתק בין פלורנטינו פרס לסגל השחקנים. נתק בין הנהלה לחדר הלבשה עשוי להיות בעל השלכות ספורטיביות נוראיות ולכן תמיד עדיף שיהיה מנהל ספורטיבי הוא איש ניהול מתחום הספורט שיידע לגשר בין הפערים ולהבין מה הסגל צריך - ברמת השחקנים שחסרים וברמת היחס שהם צריכים. פרס, על פי הדיווחים, רוצה "איש קשוח" שיעשה סדר בחדר ההלבשה שנשלט על ידי סרחיו ראמוס ולכן כל כך מוקסם מהרעיון של החזרת ז'וזה מוריניו למדריד - משהו שנראה בלתי נתפס אחרי העונה האחרונה של מוריניו בסנטיאגו ברנבאו וחצי העונה האחרונה שלו במנצ'סטר יונייטד. ספק אם מנהל ספורטיבי שמכיר ובקשר עם השחקנים על בסיס יומי היה שוקל מאמן כמו מוריניו. פרס גם מפיץ דרך התקשורת הספרדית שהוא מעוניין ושוקל מאמנים כגון מאוריסיו פוצ'טינו, יורגן קלופ, מאסימיליאנו אלגרי או אנטוניו קונטה. ואולם, כל מאמן ישקול פעמיים או שלוש פעמים את ההצעה לאמן באווירה שנוצרה בברנבאו.
למרות לעונה נוראית בליגה, ריאל מדריד כיום יכולה לזכות בליגת האלופות ולמשוך אלייה כמעט כל שחקן בעולם. פלורנטינו פרס הוכיח שהוא יכול להצליח - לשיטתו וגם מבחינה אובייקטיבית - גם ללא מוח כדורגל לצידו. ככה זה כשהתוכנית שלך מייצרת כל כך הרבה כסף ומזומן, שמאפשר לך להביא את מי שאתה רוצה. עם זאת, ריאל מדריד - בכל הקשור להישגים וניצחונות ביחס להשקעה - היא אנדראצ'יברית. קבוצה לא מאוזנת שמסתמכת הרבה יותר מדי על שחקנים מעבר לשיאם או צעירים שלומדים את המקצוע. פרס יצליח, ככל הנראה, להגשים את חזונו ולבנות מחדש את הסנטיאגו ברנבאו. ואולם, ייתכן שאת בניית הקבוצה - באקלים הסופר תחרותי ומקצועי בכדורגל האירופי - הוא צריך להשאיר למקצוענים.
