5 הערות על פיטוריו של ז'וזה מוריניו ממנצ'סטר יונייטד
שתי הערות על המנהל הראשי של מנצ'סטר יונייטד, שתיים על ז'וזה מוריניו ואחת כללית על מנצ'סטר יונייטד, מכבי חיפה ובכלל
1. אד וודוורד, יו"ר מנצ'סטר יונייטד, הוא גאון פיננסי. הוא גרם לכך שמשפחת גלייזר רכשה את מנצ'סטר יונייטד עם כסף של מנצ'סטר יונייטד והוא בהחלט "פיצח" איזשהו מטריקס בכל הקשור להכנסות מסחריות בלתי תלויות בהצלחת הקבוצה. וודוורד ראה את העוצמה של המותג מנצ'סטר יונייטד בכל פינה בגלובוס ובחר לשנות את מבנה החסויות של המועדון.
איך עשה זאת? על ידי מכירת "בלעדיות" חסות למנצ'סטר יונייטד בטריטוריה אחת. כלומר במקום שלמועדון יהיה "יין רשמי" אחד, וודוורד והצוות המסחרי של המועדון פנה למותגים ברחבי העולם ומכר להם את האפשרות להיות "יין רשמי של מנצ'סטר יונייטד" במדינה הספציפית שלהם. כלומר, למנצ'סטר יונייטד יש יין רשמי אחד בצרפת ויין רשמי אחר בברזיל. מותגי היין האלה משלמים כסף רב כדי להיות מזוהים עם מנצ'סטר יונייטד וזה נכון למותגים רבים אחרים. זה הוביל לעלייה עצומה בהכנסות מחסויות.
חברת התקשורת CSM Sport & Entertainment פרסמה לאחרונה את טבלת ההכנסות מחסויות בחמש הליגות הגדולות של אירופה - אנגליה, ספרד, איטליה, גרמניה וצרפת. והקבוצה שניצבת בראש הטבלה היא מנצ'סטר יונייטד, עם הכנסה מחסויות של 269 מיליון יורו בשנה (235 מיליון ליש"ט/309 מיליון דולר) מ-68 הסכמי חסות וספונסרשיפ. לשם השוואה, האנגליות הבאות בתור בטבלה של CSM הן צ'לסי ומנצ'סטר סיטי, שביחד מרוויחות מחסויות רק 42 מיליון יורו יותר מאשר מנצ'סטר יונייטד - וזה בעיקר בזכות הסכמים מאוד מנופחים של סיטי עם עסקים מהמדינה של הבעלים שלה, איחוד האמירויות.
קראו עוד בכלכליסט:
מוריניו עם אד וודוורד. לא עבד צילום: רויטרס 2. אולי בגלל זה, העובדה שפיצח את המטריקס בתעשיית הכדורגל העולמי, אד וודוורד התנהל כפי שהתנהל מאז 2013 - כאשר אלכס פרגוסון פרש. וודוורד קיבל החלטות שקשורות לכדורגל מבלי להבין דבר במשחק עצמו. מבלי שיהיה איש כדורגל אחד בהנהלת המועדון. אחרי מינויו של דיוויד מויס בהמלצת אלכס פרגוסון ובובי צ'רלטון - מינוי שנועד להעניק ליונייטד יציבות והמשכיות תרבותית - וודוורד פשוט זנח לחלוטין את אנשי המקצוע בקבלת החלטות מקצועיות. הפיטורים של ז'וזה מוריניו היום - כשמנצ'סטר יונייטד 19 נקודות מהמוליכה, ליברפול, אחרי פחות מסיבוב (המיקום הנמוך ביותר של יונייטד בעידן הפרמיירליג בזמן הזה של העונה) - הם תסמין לניהול ספורטיבי מזעזע של המועדון המכניס ביותר בעולם ובעל אחד מתקציבי השכר הגבוהים בעולם הספורט. זה התאפשר לוודוורד להתנהל ככה בגלל הבעלים, משפחת גלייזר, שהעניקו לו מנדט לניהול כולל של המועדון - כי כל עוד הקבוצה רווחית ומכסה את עלויות מימון הרכישה שלה בעצמה, שלא לדבר על תשלומי דיבידנדים נאים לבני המשפחה, אז וודוורד עושה את העבודה כמו שצריך מבחינתם.
3. יוצאי המועדון טוענים שוודוורד מפטר אנשים שלא מסכימים איתו בקשר לענייני כדורגל ורבים טוענים שהמינויים של אנשי הכדורגל הם לא ראויים. זו, כנראה הביקורת העיקרית כלפי וודוורד - שהוא לא מבין בכדורגל. כי בסך הכל, כשמסתכלים על ההשקעה בסגל, אין שום "הזנחה". מנצ'סטר יונייטד הוציאה 550 מיליון ליש"ט נטו על רכש בתקופה של מוריניו. זה יותר מפריז סן ז'רמן (433 מיליון ליש"ט), יותר מברצלונה (379 מיליון ליש"ט), יותר מיובנטוס (286 מיליון ליש"ט) ויותר מליברפול (243 מיליון ליש"ט). רק מנצ'סטר סיטי השקיעה יותר. מהשחקנים שמוריניו ביקש ורצה אפשר לבנות הרכב לא רע בכלל שכולל שלושה קשרים שעלו יחדיו יותר מ-200 מיליון ליש"ט, שני בלמים שעלו יחדיו 65 מיליון ליש"ט וחלוץ שעלה 76 מיליון ליש"ט. וזה מבלי להחשיב שחקנים כגון זלאטן איברהימוביץ' או אלכסיס סאנצ'ס שהגיעו בחינם או בתמורה לשחקן אחר (וזכו למשכורות עתק). הכאסח של מוריניו עם וודוורד - שהיווה רקע לפיטוריו של הפורטוגלי - נבע מכך שבקיץ מוריניו דרש בלם מההנהלה אך לא קיבל אותו. דרך מקורביו מוריניו יצא ל"מלחמה" על הנרטיב עם וודוורד, טען בטקסים, מסיבות עיתונאים ואירועים של יונייטד שאין לו את המנהיגים בשהוא רוצה בהגנה ואפילו בבחירת ההרכבים שלו שלח מסרים לוודוורד (למשל, בחירת סקוט מקטומיניי להרכב כבלם כשיש שני בלמים מנוסים על הספסל). למרות שאין ספק שיש כיום הרבה מאוד מועדונים שמתנהלים טוב יותר בשוק העברות השחקנים מאשר מנצ'סטר יונייטד, המאבק הזה של מוריניו נגד וודוורד נתפס על ידי התקשורת וחלק מהאוהדים (ואולי השחקנים) כמאבק אישי של מוריניו עם וודוורד. כלומר, לא מאבק של מוריניו למען הקבוצה או המועדון אלא מאבק של מוריניו למען המורשת ותדמיתו. "כשהדברים הופכים לקשים, מוריניו שם את עצמו מעל המועדון" אמר בובי צ'רלטון (לפי הדיווחים) כאשר המועדון דחה את מוריניו כמחליפו של פרגוסון. הנבואה של צ'רלטון התגשמה. מוריניו שוב שם את עצמו מעל המועדון.
4. הבעיות של מוריניו מחריפות בעיקר בעונתו השלישית במועדון. מה זו ה"עונה השלישית" של מוריניו? עונה בה המאמן שמכין בדרך כלל את שחקניו בצורה נדירה לקרב, מאבד את חדר ההלבשה, מסתכסך עם ההנהלה והמועדון ועוזב בטריקת דלת - לעתים גם באמצע העונה - לא לפני שהוא מבטיח לעצמו פיצויים נאים מהפיטורים. זה קרה לו פעמיים בצ'לסי, זה קרה לו בריאל מדריד וזה קרה לו במנצ'סטר יונייטד (גם בפורטו הסתכסך עם ההנהלה בעונתו השלישית). זה קורה בגלל שמוריניו מאמין בקונפליקטים שבסופו של דבר מחזקים את הקבוצה. הוא היה מייצר קונפליקטים מלאכותיים וכדי לייצר לכידות בקרב שחקני הקבוצה הוא נוטה לייצר "תחושת מצור" של אנחנו נגד העולם. "העולם" יכול להיות הקבוצות היריבות, השופטים, העסקנים של אופ"א, התקשורת ואפילו הנהלת המועדון. לא פעם מוריניו גם מוצא "אויב פנימי" - כלומר, חבר הנהלה או אפילו שחקן בקבוצה (איקר קסיאס לדוגמה), כדי לחזק עוד יותר את הנאמנות כלפיו וכלפי המתודות שלו, שחלקן נועדו לגונן על חדר ההלבשה מלחץ חיצוני וחלקן נועדו להסיט אש ממנו אל מטרות אחרות. מוריניו, כמו מאמנים גדולים בענפים אחרים, מייצר משברים ובעיות כדי לצאת מהם מחוזק. אחרי שתי עונות כאלו - שבדרך כלל הן מוצלחות - שחקנים מרגישים חנוקים במצור הזה שמייצר מוריניו. נראה שהדור החדש של השחקנים - כאלו שמבינים טוב יותר את התקשורת ואת העולם שהם חיים בו - פחות קונים את התחושות שמוריניו מנסה למכור ולכן בשתי העבודות האחרונות שלו, המתודות שלו היו פחות מוצלחות. וזה גם מה ייצר במנצ'סטר יונייטד הרבה תאקלים בין מוריניו לשחקנים המובילים בסגל.
5. מנצ'סטר יונייטד הודיעה כי "ימונה מאמן מחליף זמני עד סוף העונה, בזמן שהמועדון יערוך הליך יסודי למציאת ומינוי מאמן במשרה מלאה". מי יוביל את ההליך היסודי הזה? על פניו, ישנם דיווחים על הבאת מנהל מקצועי - שזו גם אחת מהסיבות לפיטורי מוריניו שלא רצה מנהל מקצועי מעליו. אם לא יגיע מנהל מקצועי, וודוורד יצטרך לקבוע מי המאמן הבא. ואם המינוי הבא שלו גם לא יתאים לתרבות החזקה של מנצ'סטר יונייטד - אז הקבוצה צפויה להיכשל שוב על המגרש.
אבל מה זה התרבות הזו? מושג די ערטילאי. דמיאן יוז, פסיכולוג הספורט והיועץ הניהולי שחקר מנצ'סטר יונייטד, תמצת את התרבות המפוארת של מנצ'סטר יונייטד לשלוש מילים ושלוש אנקדוטות בהרצאתו על הנושא: "ה־DNA של מנצ'סטר יונייטד מורכב משלוש התנהגויות רצויות" אמר יוז. "1. Relentlessness (התנהלות נחושה ובלתי מתפשרת). גארי נוויל סיכם את הזמן שלו ביונייטד עם מילה אחת: Relentlessness. אתה אף פעם לא מפסיק לרצות, אתה אף פעם לא נח על זרי הדפנה. סטיב מקלרן, עוזרו של פרגוסון סיכם את זה בכך ש”יונייטד אף פעם לא מנוצחת, מדי פעם נגמר לה הזמן לנצח אבל אף פעם לא מנוצחת". יוז המשיך: "2. לקיחת סיכונים. רוי קין, כקפטן, ניהל הגרלה בין השחקנים לגבי ההכנסות שלהם מכספי חסויות של המועדון (כסף קטן יחסית בזמנו). כל השחקנים שמו את הצ’קים שקיבלו מהמועדון בתוך כובע ומי שהשם שלו על הצ’ק יצא אחרון מהכובע, הוא זכה בכל הצ’קים. השחקנים הצעירים קיבלו אישור לא להשתתף בהגרלה כי שכרם לא היה גבוה מספיק להמר על כסף גדול יחסית. אבל באיזשהי הגרלה כזו שני שחקנים צעירים - פול סקולס וניקי באט — התעקשו להשתתף בהגרלה. מי שניצח באותה הגרלה היה אריק קאנטונה, הכוכב הגדול, שזכה בסכום של כ־16 אלף ליש"ט. ביום למחרת קאנטונה הגיש 8,000 ליש"ט לפול סקולס ו־8,000 ליש"ט לניקי באט בזכות הנכונות שלהם לקחת סיכון. ההתנהלות הזו הוכתבה מלמעלה, מהמנג'ר, והשחקן הגדול ביותר יישם אותה כחלק מהליך החיברות לתוך התרבות של המועדון". המילה השלישית שהגדירה את ה־DNA של מנצ'סטר יונייטד? אומץ. לפי יוז: '"כשפרגוסון נשאל מה המרכיב ההכרחי בשחקן יונייטד הוא ענה: 'כל מי שדורש את הכדור כשאנחנו בפיגור ובלחץ כדי לנסות ולייצר משהו. בשביל זה צריך אומץ'".
מנצ'סטר יונייטד צריכה להראות אומץ, התנהלות נחושה ובלתי מתפרשת ולקחת סיכון במינוי הבא שלה. רק ככה הוא יתאים מבחינה תרבותית. אבל בשביל זה צריך מישהו שמבין מה זו תרבות מועדון. זה נכון למנצ'סטר יונייטד וזה נכון למכבי חיפה וכל מועדון כדורגל אחר בעולם - ובנקאי מוול סטריט הוא לא הבנאדם שיבין זאת.
