הכדורגל האירופי: שיא בשחקנים זרים, ירידה בשחקני בית, יציבות זה לעשירים
לפי נתונים שאסף במשר העשור האחרון גוף מחקר הכדורגל CIES Football Observatory, חלו שינויים משמעותיים בשוק העבודה של כדורגלנים ב-31 הליגות הבכירות באירופה. בישראל יש הכי הרבה "שחקני בית"
לפי נתונים שגוף מחקר הכדורגל CIES Football Observatory אסף במשך עשור, חלו שינויים משמעותיים בשוק העבודה של כדורגלנים ב-31 הליגות הבכירות באירופה.
- דו"ח: "הכדורגל מאפשר פריחה לפעילות עבריינית"
- מחקר: הימורים חוקיים יכניסו ל-NFL כ-2 מיליארד דולר בשנה
- מחקר: הגיל האולטימטיבי להצלחה בכדורגל - 26.5
לפי הנתונים, מספר שחקני הבית ירד לשפל של 16.9% מכל השחקנים בסגלי הקבוצות באירופה - ירידה של 6.3% בעשור. "שחקן בית" זה שחקן ששיחק במועדון שלוש עונות לפחות בין הגילאים 15 עד 21. בין 2014 ל-2018, הירידה הממוצעת בשיעור שחקני הבית עמדה על 1.02% בשנה. זאת בהשוואה ל-0.37% בין 2009 ל-2013. בצפון אירופה שיעור שחקני הבית עומד על 21.9% והוא הגבוה מבין כל האזורים באירופה. במרכז אירופה השיעור עומד על 20.6%, במזרח אירופה על 16.6% ובדרום אירופה הכי נמוך - 12.8%.
מה שזיהו ב-CIES הוא שלמועדונים שמגדלים שחקנים קשה יותר לשמור את השחקנים שהם מגדלים. שחקנים שגדלו ב-100 המועדונים המפתחים הטובים ביותר מהווים 26.4% מכל הסגלים ב-2018. עלייה מ-21.8% ב-2009.
הליגה עם הכי הרבה שחקנים שהתאמנו בקבוצות הליגה שבה הן משחקים היא ליגת העל הישראלית. 28% מהשחקנים בליגה גדלו באחת מקבוצות הליגה - תוצאה של חוקים נוקשים נגד שחקנים זרים (הגבלה על שחקנים זרים שלא קיימת ברוב הליגות באירופה). סלובניה במקום השני (27.5%), סלובקיה שלישית (26.8%). בכל הליגות הללו חוו ירידה במספר שחקני הבית. באיטליה, שיעור השחקנים שגדלו בקבוצות הליגה הוא הנמוך באירופה - 7.4%. פורטוגל מקום אחרון לפני הסוף (9.9%) ובלגיה מקום שלישי לפני הסוף (13.9%). בקרואטיה היתה ירידה של 15.7% בשיעור שחקני הליגה - הנפילה הכי גדולה בעשור האחרון.
ליגת העל. הליגה עם הכי הרבה שחקנים שהתאמנו בקבוצות הליגה שבה הן משחקים היא ליגת העל הישראלית. 28% מהשחקנים בליגה גדלו באחת מקבוצות הליגה - תוצאה של חוקים נוקשים נגד שחקנים זרים צילום: ראובן שוורץ
במקביל לירידה במספר שחקני הבית, חלה עלייה במספר שחקנים זרים בסגלי הקבוצות. ב-2018, כ-41.5% מהשחקנים בסגלים היו שחקנים זרים (לא מהמדינה שבה הם משחקים). עלייה מ-34.7% ב-2009. מדובר בקצב עלייה שעלה מ-0.55% בשנה בין 2009 ל-2013 ל-1.17% בין 2014 ל-2018. עלייה נרשמה בכל האזורים באירופה. הליגה עם הכי הרבה זרים היא הליגה הקפריסאית, עם 66.2% מהשחקנים זרים. בפרמיירליג האנגלית שיעור השחקנים הזרים עומד על 62.7% ובבלגיה 62.7%. בסרביה שיעור השחקנים הזרים הוא הנמוך ביותר באירופה - 16.3% בלבד, אוקראינה במקום השני (19.2%) וישראל שלישית (23.5%).
שיעור השחקנים שנרכשים בעונה היא סמן טוב לבדיקת המוביליות של הכדורגלנים בעידן הנוכחי. ב-2018, שיעור השחקנים בסגלים שהוחתמו באותה העונה עמד על 44.4%, מדובר על ירידה קלה מעונה שלפני (מינוס 0.6%) אבל על עלייה של 2.9% מתחילת העשור. במזרח ובדרום אירופה חצי מהסגלים של כל הקבוצות מורכבים משחקנים שהוחתמו בשנה האחרונה. בצפון אירופה, שיעור השחקנים החדשים עומד על 38.4% ובמרכז אירופה על 44.4%.
ומי הליגה היציבה ביותר?
ליגת העל היא הליגה ה-11 הכי פחות יציבה באירופה מבחינת שימור הסגלים. 50% מהשחקנים הם שחקנים חדשים בקבוצותיהם. הליגה הקפריסאית הכי פחות יציבה - 60.4% מהסגלים חדשים. ב-27 מ-31 מהליגות שיעור השחקנים החדשים בסגל גדול יותר מהממוצע בעשור האחרון. מספר ההעברות צמח ב-16.4% בקרואטיה וב-10.7% באוקראינה - הכי הרבה באירופה. רק בטורקיה ובאנגליה היתה ירידה במספר השחקנים החדשים שהוחתמו ב-2018 ביחס ל-2009.
לאורך העשור, הליגה הדנית היא "היציבה" ביותר - רק 29.9% מהשחקנים בסגלים הם חדשים. ב-2018 הליגה הגרמנית היתה היציבה ביותר - 32.1% מהשחקנים חדשים, ובאנגליה 32.9%. היציבות בסגל מלמדת גם על יציבות כלכלית, לראייה: בליגות העשירות יותר יש יציבות סגל גבוהה יותר ובקבוצות העשירות ביותר יש את יציבות הסגל המרשימה ביותר. למשל, בבאיירן מינכן החתימו רק 76 שחקנים בעשור האחרון, כך גם בריאל מדריד. בברצלונה 79. NK איסטרה בקרואטיה היא הקבוצה הכי פחות יציבה באירופה - 178 שחקנים הוחתמו אצלה בעשור האחרון.
