זאת התרבות, טמבל: מדוע הניסיון הוא לא מה שהכי חשוב להצלחה של מאמן
מועדוני כדורגל הם מוסדות עמוסי מסורת ותרבות, מאמן שמנסה ללכת נגד המסורת והתרבות - לא משנה כמה הוא מבין כדורגל וכמה הוא מנוסה - ככל הנראה ייכשל
ב-1996 ג'ף בורלנד וג'נט נגייר ליי מאוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה, בדקו נתונים על מאמני פוטבול אוסטרלי משנת 1931 עד 1994 כדי לגלות מה הופך מאמן ל"מתאים" עבור קבוצה אחת ו"לא מתאים" עבור קבוצה שנייה.
קראו עוד בכלכליסט:
- בגוף אני מבין: בנוער של מכבי באר שבע מאמנים גם את המוח
- המאמנים הזרים בפרמיירליג: בית הלורדים של הכדורגל
- המאמן שנופל בין התדמית שלו למציאות
פוטבולי אוסטרלי הוא משחק טוב מאוד לבדיקה שכזו מאחר שיש הרבה מאוד מידע עליו - יש את שכר השחקנים והמאמנים שנים אחורה ויש גם מעקב צמוד אחר תוצאות הקבוצות. כך שאפשר לראות איך מאמן X שמקבל Y כסף משפיע על היכולות של הקבוצה שלו ואיך מאמן Z שמקבל W כסף משפיע על אותה קבוצה.
שתיים מהמסקנות העיקריות של בורלנד וליי ניתנות לאימוץ בעולם הספורט מחוץ לפוטבול האוסטרלי ולחיים עצמם. הראשונה: הניסיון של המאמן, כלומר השנים שתפקד כמאמן לפני קבלת תפקיד של מאמן קבוצה, לא מהווה פקטור באחוזי הניצחונות של הקבוצה שלו. כלומר, ניסיון כפז"ם, קורות חיים עמוסים בתארים ובעבודות אינם רלוונטיים ולעיתים אפילו מוערכים יתר על המידה כשזה מגיע לבחירת מאמנים.
לפי בורלנד וליי, "חיבור מוצלח של מאמן-קבוצה" הרבה יותר קריטי להצלחת הארגון ויכול לקרות - וגם קורה הרבה - כשהמאמן חסר ניסיון לחלוטין.
לופטגי בקלאסיקו נגד ברצלונה. אחת התבוסות המרות במפגש בין שתי הענקיות צילום: איי אף פי
מסקנה שנייה: מאמנים "במקום הנכון ובזמן הנכון" חשובים מאוד להצלחת הקבוצה. המאמן הנכון הוא זה שמצליח לתרגם את היכולות של השחקנים שלו להצלחה ארגונית. עם זאת, ההצלחה של המאמן תלויה בהרבה מובנים ב'אווירה הנכונה' בארגון.
כלומר, הניסיון של המאמן לא חשוב כמו התאמתו לתרבות הארגונית. אתה יכול להיות מאמן סופר מנוסה שכבר ראה הכול ולא להצליח בקבוצה בגלל שאתה לא מתאים ערכית או רגשית אליה. ואתה יכול להיות חסר ניסיון באימון ולהצליח בארגון מסוים בגלל שאתה מכיר אותו ואת הערכים שלו.
זינדין זידאן עם גביע האלופות שבו זכתה ריאל מדריד. האדם הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון צילום: איי אף פי
בוריס גרויסברג, פרופסור מבית הספר לעסקים של הארוורד, ביחד עם החוקר אבהיז'יט נאיק, בדקו את הנושא על קבוצות NFL וראו שהמחקר של בורלנד וליי מתורגם בצורה מאוד מדויקת לפוטבול אמריקאי.
שורת המאמנים המנוסים שקיבלו תפקיד על סמך ניסיונם וכשלו היא ארוכה יותר מחומת סין. מנגד, כמה מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר בפוטבול האמריקאי היו של מאמנים חסרי ניסיון שהתאימו לתרבות המועדון שנתן להם את המושכות. שון פייטון, למשל, קיבל את תפקיד המאמן הראשון שלו (היה עוזר מאמן לפני) בניו אורלינס ב-2006 וזכה עם הקבוצה בסופרבול וגם במספר תארי 'מאמן השנה'. צ'אק נול קיבל את תפקיד האימון בפעם הראשונה שלו בפיטסבורג סטילרס והוביל אותה לארבע זכיות בסופרבולים בשנות השישים והשבעים. גם ביל וולש עבר מאימון קולג'ים ישר לאימון סן פרנסיסקו פורטיניינרס ונחשב לאחד מגדולי המאמנים בכל הזמנים. גביע של הסופרבול בכבוד ובעצמו, "גביע לומברדי", נקרא על שם וינס לומברדי שבניסיון הראשון שלו כמאמן ראשי בגרין ביי פאקרס הפך אותה לאחת מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הליגה.
המסקנות של גרויסברג ונאיק דומות לאלו של בורלנד וליי. "בחירת עובדים מוכשרים משפיעה מאוד על התפוקה של הקבוצה, אבל האם מינוי כוכבים זה מספיק?" כותב גרויסברג. "האם קבוצות ולעיתים גם חברות מנסות להכניס ריבועים לחורים עגולים כשהן ממנות מאמנים מיוחדים עם ניסיון? האם מציאת 'המאמן המתאים' לא בעלת ערך גבוה יותר לקבוצה או לחברה?".
המסקנות נכונות מאוד גם לכדורגל. התאמה תרבותית חשובה יותר מניסיון. זה היה נכון ליורגן קלופ כשמונה לאימון מיינץ עוד כשהיה שחקן וזה בזכות העובדה שזו היתה קבוצה אותה אימן המנטור שלו וולפגנג פרנק בעבר. זה נכון לזינאדין זידאן וריאל מדריד שלא היה מאמן שהבין יותר את התרבות שאליה הוא נכנס כמאמן. מן הסתם גם העבר הרחוק מלא במאמנים לא מנוסים, אך מותאים לתרבות המועדון שהם קיבלו לידיהם, והצליחו. פאביו קאפלו במילאן, למשל. הוא היה שחקן המועדון ועבד במועדון לאחר פרישתו. נכון גם לאנטוניו קונטה ביובנטוס, פפ גווארדיולה בברצלונה או לואי ואן חאל באייאקס.
בינתיים, בריאל מדריד
ריאל מדריד מינתה את ז'ולן לופטגי בתחילת העונה. המטרה שלו, כך היה נראה, היתה לבנות קבוצת "קבוצתית" יותר מאשר הקבוצות בשנים האחרונות שהיו תלויות בכישורי ההבקעה של כריסטיאנו רונלדו. סגנון המשחק שלופטגי ניסה לכפות על הקבוצה פשוט קרס ועונת 2018/19 היא הראשונה מאז 1947/48 שבה לריאל מדריד אין הפרש שערים חיובי אחרי 10 משחקי לה ליגה. הקבוצה שברה שיאי אי-הבקעה היסטוריים ורשמה את אחת מהתבוסות הגרועות ביותר בהיסטוריה לברצלונה. לופטגי הגיע לקלאסיקו כשהוא יודע שככל הנראה הוא לא ימשיך בתפקיד - המאמן עם הכי מעט ימים בתפקיד בהיסטוריה של ריאל מדריד.
הוא לא התאים תרבותית ואם רוצים לפרט - מה שניסה לשחק עם השחקנים בסגל הקיים פשוט לא התאים למנהגים של חדר ההלבשה של ריאל מדריד לאורך ההיסטוריה - חדר הלבשה שבו לשחקנים הגדולים יש מנדט לנהל את חדר ההלבשה.
אחרי התבוסה לברצלונה ביום ראשון נשאל סרחיו ראמוס על האפשרות שאנטוניו קונטה יגיע כמאמן במקומו של לופטגי. תשובתו של מנהיג חדר ההלבשה של ריאל היתה מאוד ברורה. "קונטה? בכבוד צריך לזכות, אי אפשר לכפות. ניהול מנהיג חדר ההלבשה חשוב יותר מהידע שיש למאמן".
ביום למחרת אנטוניו קונטה הודיע להנהלת ריאל מדריד שהוא לא יצטרף כמחליפו של ז'ולן לופטגי, למרות שהגיע לסיכום בענקית הספרדית. קונטה, לפי הדיווחים, חשש שלא כולם בחדר ההלבשה בעד המינוי שלו.
האיטלקי כנראה קיבל החלטה נכונה. השילוב שלו ושל התרבות והמסורת של ריאל מדריד פשוט לא היו עובדים. קונטה דורש מהשחקנים שלו מחויבות מוחלטת לשיטה. הוא מעביד אותם בצורה אגרסיבית על כושר ואגרסיביות ומפרט להם בדיוק מה הוא רוצה שיעשו בכל מקום במגרש. זה לא סגנון שמתאים לחדר ההלבשה הנוכחי של ריאל מדאיד ולא מתאים למסורת של המועדון הזה, שכמעט תמיד ביסס את ההצלחה שלו על כוחם של השחקנים.
אנטוניו קונטה. קיבל החלטה נכונה צילום: רויטרס
מי מתאים יותר לתפקיד מאמן ריאל מדריד? דמות כמו זינאדין זידאן. אין יותר מדי כאלו אבל שחקן עבר במועדון שמבין אותו ויודע איך לדבר עם כדורגלנים על זה מינוי נכון יותר מהבאת מאמן "מנוסה" שמנסה לכפות את הסגנון שלו על חדר ההלבשה.
ומה עם בית"ר ירושלים?
המאמנים המוצלחים ביותר בתולדות בית"ר ירושלים היו כאלו שהעניקו לשחקנים של הקבוצה חופש פעולה. הקהל בבית"ר דורש סוג מסוים של כדורגל - כדורגל עם שני חלוצים, שני קשרים התקפיים, קשר הגנתי שיודע למסור כדורים ארוכים - בלמים שקורעים את עצמם כדי לסגור את החורים הרבים שנוצרים בהגנה ובקישור. הרצון הזה כל כך חזק שאפילו מאמן כמו דרור קשטן, שמאמין בביטחון לפני הכול, "התקפל" ובנה מערך שיעניק לשחקנים הקדמיים שלו חופש כמעט מוחלט לנוע על המגרש ולנצל את הכישורים שלהם. האם ניר קלינגר, מאמן מנוסה מאוד (ומנוסה בעזיבת תפקידים), הוא המאמן המתאים תרבותית לבית"ר ירושלים? הראיות על השולחן מלמדות שלא.
מועדוני כדורגל הם מוסדות עמוסי מסורת ותרבות. מאמן שמנסה ללכת נגד המסורת והתרבות - לא משנה כמה הוא מבין כדורגל וכמה הוא מנוסה - ככל הנראה ייכשל.
