התסריט האופטימי ביותר של אנדי הרצוג: להיות האוטו ריהאגל של ישראל
כוכב נבחרת אוסטריה ועוזר מאמן נבחרת ארה"ב לא אימן מעולם קבוצת בוגרים, אבל הוא הרגיש מוכן ורצה לאמן את נבחרת אוסטריה. מה הכדורגל שהנבחרת תשחק איתו? קשה לדעת
התסריט האופטימי ביותר מבחינת אנדי הרצוג זה להיות האוטו ריהאגל של נבחרת ישראל. כנראה ש"מודל ריאהגל" זה המודל המועדף עליו לנבחרת ישראל. הוא המנטור שלו, המאמן החשוב ביותר לקריירה שלו.
- הפורום המקצועי החליט: אנדי הרצוג יאמן את נבחרת ישראל
- רשמית: וילי רוטנשטיינר מונה למנהל הטכני של נבחרות ישראל
- "בנבחרת ישראל יש בעיה קשה של מנהיגות"
בראיון עם הכתב הסלובקי לוקאס וראבליק, הרצוג הסביר שהמאמן שלו בוורדר עמד בפני בעיה רצינית בתחילת דרכו בבלקן. "הוא אמר לי שהבעיה הגדולה ביותר בהתחלה היתה שבתוך הנבחרת היו שלוש קבוצות שונות" אמר הרצוג. "שחקנים מ-AEK אתונה, שחקנים מאולימפיאקוס ושחקנים מפנאתינייקוס. הוא חיבר את כולם ביחד והם זכו ביורו 2004. הוא היה מאמן מיוחד".
הרצוג היה שחקן שריאהל בנה סביבו את ורדר ברמן המוצלחת. ברמן שלו התבססה בהתקפה בעיקר על יכולות הכדרור והמסירה של הרצוג. "הוא תמיד חייך כשאנשים דיברו איתו על טקטיקה" אמר הרצוג על ריאהגל. "אבל תמיד הבין שטקטיקה זה קודם כל להבין במה הקבוצה שלך טובה ובמה היא גרועה ולפעול לפי זה. הוא תמיד אמר שהרכב צריך לבנות כמו פאזל מתוך הבנה שבכל קבוצה יש שחקנים טובים יותר ושחקנים חלשים יותר כשלכל שחקן יש דברים שהוא טוב בהם ודברים שהוא גרוע בהם. רק אם כולם מבינים את זה אפשר לבנות פאזל מושלם".
הרצוג טוען שהדבר הכי חשוב שלמד מריאהל זה לא בהכרח הטקטיה אלא ש"צריך להיות בנאדם". "הוא התנהג איתנו כאילו היינו בנים שלו וככה תמיד נלחמנו עבורו. זה היה החלק הגדול ביותר בהצלחה שלנו. את אותה ההצלחה ריאהגל התקשה לשחזר בבאיירן מינכן, אליה הביא את הרצוג. בעיקר בגלל שהיה חוסר תיאום מוחלט בין רצונות האינדיבדואלים בקבוצה שכונתה "FC הוליוויד" לרצונות המאמן.
נולד עם כדורגל ברגל
אנדי הרצוג ינק כדורגל מיום הולדתו. אביו, אנטון, היה שחקן מוכשר בשנות השישים באוסטריה אך למרות שלפי אנדי "היה מוכשר ממני", הוא לא שיחק כמקצוען. באוסטריה לא היה כדורגל מקצועי עד סוף שנות השישים. הרצוג היה ילד פלא בראפיד וינה, כיכב במדי ורדר ברמן, נכשל בבאיירן מינכן והיה הסמל הגדול של נבחרת אוסטריה בשנות השמונים והתשעים. ב-2001 נהפך לפרסונה נון גרטה בישראל לאחר שבעיטה חופשית מוצלחת שלו בדקה ה-92 הותירה את הנבחרת מחוץ למונדיאל. "באוסטריה כל שחקן צעיר מכבד את הרצוג" אמר מרקוס קיסנבנר, קשר נבחרת אוסטריה לשעבר לאתר These Football Times. "הוא היה מנהיג ומושלם מבחינה טכנית. היה לו חזון וידע בדיוק מה לעשות בסיטואציות שונות. וכמובן היתה לו את רגל שמאל המושלמת ותשוקה אדירה למשחק. התשוקה היתה הנכס הגדול ביותר שלו לדעתי". בקיצור, סוג של יוסי בניון של אוסטריה.
מה יודעים עליו כמאמן? כאמור, גם האוסטרים לא ממש יודעים מי הוא כמאמן - וזאת מאחר שהוא אף פעם לא אימן בקבוצת בוגרים. הוא היה עוזר מאמן נבחרת אוסטריה וארה"ב וגם פרשן טלוויזיה, אבל אף פעם לא אימן קבוצה בוגרת.
כאמור, הרצוג היה בצוות האימון של נבחרת אוסטריה ואימן את נבחרת אוסטריה עד גיל 21 (בין 2009 ל-2011 עם 53% הצלחה). הוא שיחק במערכים רבים - בעיקר 4-2-3-1, 4-4-2, 4-5-1, 4-3-3. לפי כתבים אוסטרים המערך המועדף עליו היה "מערך נבחרת גרמניה" של 4-2-3-1. בארה"ב, כמאמן הנבחרת הצעירה ב-11 משחקים, שיחק דווקא 4-4-2 ו-4-3-3. מהנבחרות הצעירות שלו לא צמחו כוכבים גדולים מדי ורוב השחקנים בליגות משניות באירופה. הוא הביע רצון עז לאמן את הנבחרת הבוגרת אבל אף פעם לא קיבל את ההזדמנות - למרות תמיכה רבה בקרב הציבור האוסטרי.
ליורגן קלינסמן הצטרף הרצוג בנבחרת ארה"ב ב-2012 כחלק מצוות מקצוענים בינלאומי, שכלל מאמן שוערים מאנגליה, עוזר מאמן ממקסיקו ומאמן כושר מיפן. "הוא ידע לשים מומחים טובים מתחתיו" הסביר הרצוג שהיה דמות חשובה במערך הסקאוטינג של נבחרת ארה"ב בגרמניה ואוסטריה. הרצוג היה אחד מהדמויות החשובות בגיוס שחקנים כגון יוליאן גרין - חצי אמריקאים, חצי גרמנים - לנבחרת האמריקאית. עם זאת, הרצוג וקלינסמן גם חתומים על הכישלונות הגדולים של הכדורגל האמריקאי. השניים פוטרו במהלך קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 בגלל הפסדים מביכים ליריבות ממרכז אמריקה. הרצוג, שהתראיין הרבה לתקשורת האמריקאית באנגלית מאוד טובה, כשל גם כמאמן הנבחרת האולימפית של ארה"ב (עד 23) בניסיון להעפיל לאולימפיאדה. הפסד ביתי די מביך להונדורס שמנע את העפלה למשחקים בריו דה ז'נרו לווה בתירוצים של הרצוג על "שופט פנמי שלא דיבר אנגלית" ו"ברוטליות של ההונדורים". באותו משחק הורחק הרצוג וזה היה המשחק האחרון שלו כ"מאמן ראשי".
המינימום המתבקש
המינוי שלו לאימון נבחרת ישראל מפתיע. עם זאת, וילי רוטנשטיינר - המנהל הטכני של החדש של ההתאחדות - אף פעם לא ממנה מאמנים קונבנציאלים. לנבחרת אוסטריה, למשל, מינה, את מרסל קולר - בניגוד לדעת רבים. קולר היה מוצלח כמאמן הנבחרת, העפיל עימה ליורו 2016 ועד למקום העשירי בדירוג פיפ"א. עם זאת, קולר הגיע עם ניסיון כמאמן בחמש קבוצות בשווייץ וגרמניה. הרצוג היה אמור להתמנות לאימון נבחרת אוסטריה תחת רוטנשטיינר אך המנהל הטכני עזב את ההתאחדות האוסטרית וזה אף פעם לא קרה. באוסטריה דווקא רצו לראות את הרצוג על הקווים. שחקן על לשעבר שכל אוסטרי מכיר וכל כדורגלן אוסטרי מעריץ. בישראל הרצוג לא יזכה לאותו כבוד אוטומטי שהיה זוכה לו כמאמן נבחרת אוסטריה. הוא יצטרך לגרום לשחקנים ולישראלים לקנות את החזון שלו לכדורגל. לאיך שהנבחרת רוצה לשחק. איך הרצוג רוצה לשחק? איך רוטנשטיינר - שלו יש שפה משותפת עם הרצוג - רוצה שהנבחרת תשחק? זה, כאמור, עדיין לא ברור.
ולגבי המינוי עצמו. חברי "הפורום המקצועי" שקיבלו את ההחלטה, הסבירו אותה בכך שיש להם אמון שלם בשיקולים של רוטנשטיינר. ״בישיבה האחרונה הציג רוטנשטיינר בהרחבה את היתרונות הרבים שהוא רואה באנדי הרצוג והסכמנו כי מדובר בבחירה נכונה" מסר אלי אוחנה, חבר הפורום המקצועי. "לאורך כל הדרך פעלנו ונפעל מתוך אינטרס אחד - קידום הכדורגל הישראלי והנבחרות. להרצוג תהיה עכשיו הזדמנות טובה לפצות על שער השוויון ההוא ב-2001 בדקה ה-90. המינוי של ווילי והבחירה בהרצוג לתפקיד מאמן הנבחרת הם חלק ממהלך רחב, עמוק ומשמעותי שמובילה ההתאחדות ואליו יצטרפו בהמשך גורמים מובילים, כדי להעמיד את כל התנאים להצלחת הענף".
בכל מקרה, צריך לזכור מי לקח את ההחלטה הזו - מינוי מאמן ללא ניסיון לנבחרת וללא חיבור כלשהו לכדורגל הישראלי. צריך לזכור גם את ההבטחה לשינוי עמוק ומשמעותי (שלוקח יותר משנתיים או ארבע שנים - אורך החוזים של רוטשטיינר - לו יש אופציית יציאה עוד שנתיים - והרצוג שחתום עד 2020). צריך לזכור את הדברים הללו של אוחנה לטוב ולרע. ולא צריך לשפוט את אותה החלטה לפי העפלה לטורניר או לא, אלא לפי התקדמות כלשהי לאיזשהו סגנון מגובש. או לפחות שנדע במה אנחנו טובים ובמה פחות. זה המינימום ההכרחי.