המונדיאל של דסקל
קרואטיה עלתה לחצי הגמר: האב, הבן והרוח הספורטיבית
רוסיה הודחה מרבע הגמר ע"י קרואטיה בזכות מנטליות קשוחה ושחקן כדורגל נפלא כמו לוקה מודריץ' וקור רוח של איבן ראקיטיץ'. רוסיה הגיעה לאן שהגיעה בזכות שרצה יותר מכולם
1. איבן ראקיטיץ' נולד בשווייץ. הוא בן של מהגרים מיוגוסלביה - בוסנו-קרואטים. אביו, לוקה, היה שחקן כדורגל בקרואטיה ונאלץ לעזוב בגלל המתיחות הפוליטית, שהובילה בסופו של דבר למלחמת האזרחים.
- אנגליה בחצי גמר המונדיאל. בזכות ה-NBA וה-NFL
- קשה להיות פייבוריטית
- ברזיל הולכת הביתה: בלגיה בחצי גמר המונדיאל
למרות שהמשפחה גרה בשווייץ עוד לפני שקרואטיה הכריזה על עצמאות, לוקה הביא לאיבן ואחיו חולצה של הנבחרת הקרואטית. ראקיטיץ' סיפר ב-The Players Tribune: "לא יכולנו להוריד את החולצות הללו. הלכנו איתן לבית הספר יום אחר יום. המשבצות הלבנות אדומות - לא רצינו ללבוש שום דבר אחר".
ראקיטיץ' הגדיר את עצמו שווייצרי, למרות החולצה הקרואטית והקשר המשפחתי. הוא שיחק בנבחרות שווייץ הצעירות וגדל באקדמיה המשובחת של באזל. אבל הקרואטיות לא עזבה אותו אף פעם. הוא גר בשכונה עם הרבה מהגרים ופליטים מקרואטיה. ב-1998, כאשר קרואטיה רשמה את המונדיאל המוצלח ביותר בהיסטוריה שלה, הרחובות של השכונה שלו היו מלאים בדגלי קרואטיה. הוא פשוט לא היה יכול לשחק בנבחרת שאינה קרואטיה - ולכן נטש את שווייץ לטובת החולצה המשובצת.
"במונדיאל ב-98' אחי ואני צפינו בחולצות קרואטיה עם אבינו. אסור היה עלינו לדבר", כתב ראקיטיץ' ב-The Players Tribune. "במשך 90 דקות, כל מה שחשוב היה המשחק בטלוויזיה. 'אנחנו יכולים לדבר אחרי המשחק', אבי היה אומר. עכשיו, רק המשחק חשוב. לא חושב שיש מישהו שאוהב כדורגל יותר מאבי. הוא היה קשר הגנתי ולבש את החולצה מספר 4. הוא נאלץ לפרוש ולעבוד בבניין. עכשיו, אני מרגיש כאילו אני חי את החלום עבור שנינו. כדורגל וקרואטיה - הם הכל עבורו".
חשבו מה זה עבור הילד הזה שגדל במולין, שווייץ אבל הלך לבית ספר עם חולצת נבחרת קרואטיה עוד לפני שהיתה נבחרת בכלל, להבקיע פנדל מכריע ברבע גמר מונדיאל. להשוות את הישג השיא של הנבחרת הקרואטית הגדולה בכל הזמנים שהוא צפה בה כילד ביחד עם אביו. תחשבו על כמה תחושות צריך להתגבר כדי להבקיע את השער. איזה רגע מדהים זה של קשר בין ילד לאביו. ללאום שלו.
נבחרת קרואטיה צילום: רויטרס
2. רוסיה הודחה מרבע הגמר. זו רק הפעם השנייה ב-16 פעמים שהמארחת מודחת מהמונדיאל אחרי הארכה. זו פעם ראשונה מאז 1986 שהנבחרת המארחת לא מנצחת ברבע הגמר (כשהיא מגיעה אליו). רוסיה מסיימת את המונדיאל הזה כשהיא יכולה להיות מבסוטה מאוד מההישג הזה - שאף אחד לא ציפה לו. הצופים הנייטרליים יכולים רק לתהות על איך הנבחרת הרוסית רצה 9 ק"מ יותר מקרואטיה (בהארכה), מספר ימים אחרי שרצה 9 ק"מ יותר מנבחרת ספרד (בהארכה).
זאת אחרי שרצה הכי מהר והכי הרבה בשני המשחקים הראשונים בשלב הבתים (13 ק"מ יותר מסעודיה, 5 ק"מ יותר ממצרים). זה לא קורה בכדורגל. בד"כ יש הבדל של בין 1 ל-5 ק"מ בין הקבוצה שרצה יותר מהקבוצה השנייה. ברונדבי הדנית רצה, בממוצע, כ-7 ק"מ יותר מהיריבות שלה - והיא מאוד-מאוד חריגה (כמו כן, אחת מהדרישות של ההנהלה המקצועית היא שהקבוצה תרוץ יותר מהקבוצה היריבה). הרוסים לא שיחקו הרבה כדורגל במונדיאל הזה, אבל כן רצו מהר והרבה. זה כמעט עבד להם. פיפ"א אמרה שעשתה 2,700 בדיקות במונדיאל. וכולן יצאו נקיות.
איבן ראקיטיץ' חוגג העפלה לחצי גמר קרואטיה. מונדיאל 2018 צילום: גטי אימג'ס
3. קרואטיה היא נבחרת כמעט בלתי ניתנת לשבירה במונדיאל הזה. היא פיגרה מול דנמרק ומול רוסיה בסך הכל 11 דקות (3 דקות מול דנמרק, 8 דקות מול רוסיה). נגד דנמרק היכו חזרה באופן מידי. נגד רוסיה - אפילו כשנראו רע אחרי הספיגה - התקפה מתפרצת מהירה הובילה לכך שמריו מנדז'וקיץ' בישל את השער הראשון שלו במדי קרואטיה אחרי 21 משחקים - חתיכת תזמון. הכובש, אנדריי קרמאריץ', היה - באיזשהו מקום - אולי הבעיה של קרואטיה נגד רוסיה.
4. נגד רוסיה הקרואטים חזרו למערך שבו הם התחילו את המונדיאל - עם לוקה מודריץ' ואיבן ראקיטיץ' באמצע. ראקיטיץ', לפי מפת החום שלו, תפקד ממש כקשר הגנתי (כמו אבא) ומודריץ' יותר קרוב להתקפה. ואולם, רק בדקה ה-63 כשמסרלו ברזוביץ' נכנס למשחק - ראקיטיץ' ומודריץ' הצליחו להיכנס לקצב. ברזוביץ' העניק לשניים את החופש לשחק בצורה יותר התקפית.
מודריץ' השתלט על המשחק - סיים את המשחק עם יותר מ-100 מסירות (הקרואטי הראשון שעושה זאת במונדיאל) ויצר 4 הזדמנויות הבקעה - יותר מכל אחד אחר. הוא גם בישל את השער השני של הקרואטים. קרואטיה, בזכות מודריץ', היתה טובה יותר בכדורגל מאשר רוסיה. רוסיה היתה טובה יותר בריצה ולחימה. זה התקזז והגיע להארכה ופנדלים כאשר השחקנים הקרואטים נופלים מהרגליים. קרואטיה היא הנבחרת השנייה בלבד שמנצחת פעמיים בדו קרב פנדלים באותו מונדיאל. רק ארגנטינה ב-1990 עשתה זאת לפניה (נגד יוגוסלביה ואיטליה).
5. את שער היתרון של דומאגוי וידה (קרואטיה) ביטל מריו פרננדס - המגן הברזילאי. פרננדס היה יכול להיות שחקן נבחרת ברזיל במונדיאל הזה. אבל הגורל, הוא משונה. הוא הוא היה צעיר מדי כשעזב את הקבוצה שלו באזור סאו פאולו כדי לחתום בגרמיו מפורטו אלגרה (במרחק 10,618 ק"מ) וזה גרם לו להרבה בעיות אישיות ומנטליות. יום אחרי שחתם על חוזה במועדון נעלם למועדון ונמצא - בעזרת משטרה - רק שלושה ימים לאחר מכן כשהוא מורעב ומפוחד.
הוא חזר לגרמיו והמשיך בקריירה שלו אבל הוא סבל מגעגועים עזים ודיכאון. פרננדס שתה הרבה אלכוהול, יצא למסיבות, אכל גרוע ולמרות הכל - בזכות הכישרון שלו והיכולות האתלטיות - הצליח בליגה הברזילאית ואף שיחק בנבחרת ברזיל משחק אחד. "הגעתי לאימונים שיכור" הודה בראיון. בזימון למשחק השני שלו בברזיל, חגג בלילה לפני הטיסה להתכנסות, פספס אותה והושעה מהנבחרת לשלוש שנים. ואז גם הגיע לרוסיה - לצסק"א. ב-2016 כבר הוזמן לנבחרת הרוסית. היום כבש בדקה ה-115 את שער השיוויון. היה יכול לקנות את עולמו. ואז החמיץ את הפנדל והעניק לראקיטיץ' את ההזדמנות להפוך לגיבור הקרואטיה.
6. קרואטיה מגיעה עייפה ופצועה מול אנגליה לחצי גמר. אבל זו נבחרת שלא מוותרת, מתאוששת ממכות מנטליות לא קלות וניצחה את ליאו מסי ואת המארחת. ומול אנגליה יהיה לה את השחקן הכי טוב במשחק - לוקה מודריץ'.
7. ומילה על אורי אוזן, הפרשן המצוין של כאן. לפני המשחק האחרון שלו כפרשן ברוסיה הוא העלה תמונה בטוויטר שמלמדת מדוע הוא זוכה לביקורות כל כך חיוביות. היו בתמונה דפים מלאים בפרטים וסיפורים - שמעידים על ההכנה האדירה שהוא עושה לפני משחק. פשוט מגיע לו כל הכבוד על הכבוד שהוא מעניק למקצוע והכבוד שהוא מעניק לצופים.
