לחץ, בלאגן ובסוף הכל לבן: ריאל מדריד השתלטה על הכדורגל המודרני

1. בליגת האלופות העונה הבקיעו כבר 391 שערים ב-123 משחקים. ממוצע שערים למשחק של 3.17. יותר מכל ליגה גדולה באירופה. השיא הקודם של ליגת האלופות היה בעונה לפני. הסיבות לכך רבות.

א' - יש הרבה יותר תבוסות ב-3+ שערים. בעיקר מאחר שזו ליגה שמפגישה בין ענקיות אירופאיות עם תקציבי שכר של 250 מיליון יורו פלוס לבין קבוצות קטנות ובינוניות עם תקציבי שכר של פחות מ-20 מיליון יורו. פערי האיכות ניכרים.

ב' - בעקבות הצלחות של הכדורגל שמתבסס על לחץ ויציאה להתקפות מהירות, הזמן של כל שחקן על הכדור יורד וכפועל יוצא מכך קבוצה מחזיקה בממוצע 10.62 שניות להתקפה - ירידה של כ-10% מלפני שנתיים. זה אומר שיש יותר התקפות. יותר התקפות = יותר שערים.

כריסטיאנו רונאלדו צילום: רויטרס

ג' - בכל אירופה המשחקים העלו את הקצב. מספר הריצות המהירות והספרינטים בכדורגל צמח ב-50% בעשור האחרון. מספר הדקות ללא פעולות כלל (או פעולות בקצב נמוך) עלה גם כן. כך ששחקנים נעים בין פעולות אינטסיביות למנוחה. הדינמיקה של המשחק השתנתה ולא כולם התאימו עצמם לכך.

2. הקבוצה שמשחקת את המשחק הזה - לחץ, ריצה, מנוחה - הכי טוב בשלוש העונות האחרונות היא אלופת אירופה בשנתיים האחרונות והפינאליסטית הטרייה של ליגת האלופות - פעם שלישית ברצף: ריאל מדריד. הקבוצה זכתה ב-3 גביעי אירופה ב-4 השנים האחרונות בעיקר בזכות העובדה שהצליחה לייצר משחקים אדירים בשלבי הנוק-אאוט. משחקים שהתבססו על לחץ אינטנסיבי - עמוק וגבוה - וכדורים ישירים לשחקנים הקדמיים, שאחד מהם הוא הכובש המצטיין של הטורניר בכל הזמנים, כריסטיאנו רונלדו (34 שערים בחמש העונות האחרונות בשלב הנוק-אאט של ליגת האלופות - פי 2.6 מהשניים הבאים בתור (רוברט לבנדובסקי ורוברט מולר).

3. השניים האחרים שייכים לקבוצה שזכתה בליגת האלופות לפני שריאל מדריד התחילה את הדומיננטיות שלה: באיירן מינכן. הקבוצה הבאוורית לקחה רעיונות של יורגן קלופ מבורוסיה דורטמונד ויישמה אותה עם הסגל הכי איכותי שהיא יכולה לבנות. היא אחראית לא פחות מריאל מדריד לסגנון שאנחנו רואים בכדורגל המודרני בשנים האחרונות. לחץ, שמוביל למערכים הרבה יותר גמישים, שחקנים הרבה יותר מגוונים והגנות הרבה יותר חדירות.

4. בכל מקרה, שתי הקבוצות - ריאל מדריד ובאיירן מינכן - הן לא קבוצות שיכולות לעשות הגנה. האופי של שני המועדונים והאופי של השחקנים לא מאפשר להן 'להתגונן'. לשתיהן יש בלמים דומיננטים ברחבה שמנסים להגיע לכל כדור ולבלום כל בעיטה לשער, אבל אין יותר מדי עבודה קולקטיבית על הגנה (יציאה מתואמת לנבדל, סגירה כפולה על שחקן, מעקב אחר שחקנים ללא כדור ומעבר אחד לשני בתיאום). וזה גם פחות משמעותי עבור הקבוצות הללו שבליגות המקומיות עסוקות בעיקר בהתקפה. ואולי הקצב של המשחק לא מאפשר לעשות משחק הגנה כמו פעם.

בכל מקרה, שתיהן, מבססות את משחקן על לחץ מתואם על הקבוצה היריבה וניסיונות להגיע כמה שיותר מהר לשער היריב. כפועל יוצא מזה, אנחנו גם רואים ששתי הקבוצות לא מפסיקות לכבוש אחת נגד השנייה. באיירן מינכן כבשה 12 שערי חוץ נגד ריאל מדריד בליגת האלופות - לפחות 4 יותר מכל קבוצה אחרת בטורניר. ריאל מדריד, שכבר כבשה 42 משחקים רצופים בברנבאו (הכי הרבה במשחקי בית באירופה מאז טוטנהאם בין 1961 ל-1984. כן, טוטנהאם), כבשה 16 שערים ב-7 משחקים נגד באיירן מאז 2012. רק קבוצה אחת - בכל התחרויות - כבשה יותר ממנה נגד באיירן (בורוסיה דורטמונד: 31 שערים ב-26 משחקים). הקצב במשחק היום היה דומה לקצב של משחק כדורסל.

5. ריאל מדריד שיחקה 4-3-3 ולא 4-4-2 כמו בדרך כלל. טוני קרוס היה באמצע-שמאל, לוקה מודריץ' באמצע-ימין, מתאו קובאצ'יץ' אמצע-טיפה אחורה. אסנסיו, קרים בנזמה ורונלדו היו השחקנים הקדמיים. שלישייה מאוד גמישה. כל אחד הופיע בכל מקום בחלק הקדמי, כל עוד הוא מותח את ההגנה והקישור של באיירן מינכן. בזכות שלישיית הקשרים שיודעים לכדרר קדימה ולמסור קדימה, ריאל מדריד עקפה את הלחץ של באיירן מספר פעמים והותירה את השלישיה הקדמית מול הגנה מדוללת.

6. באיירן ניסתה, איכשהו, לשלוט במשחק עם טוליסו, חאמס רודריגס ותיאגו אלקאנטרה - שלושה קשרים שיודעים להניע את הכדור תחת לחץ. הם התמקדו בהעברת הכדור לאגפים (למגנים העולים יזועה קימיך ודויד אלאבה וגם לתומאס מולר, שהסתובב מימין לשמאל בחיפוש אחר חללים ולפרנק ריברי שבילה בעיקר על צד שמאל).

באיירן מסרה הערב 311 מסירות לשמאל, 84 יותר מאשר ריאל. הגרמנים גם מסרו 334 מסירות לימין - 129 יותר מאשר ריאל מדריד. היה ברור שבאיירן הולכת על האגפים והשיטה עבדה בסך הכל (באיירן הגיעה ל-2.5xG - כלומר היתה צריכה להבקיע 2.5 שערים לפי המצבים שהגיעה אליהם וריאל מדריד ל-2.2xG). אבל אז קרו שלושה דברים:

א'. קיילור נבאס - שוער ריאל מדריד - רשם 8 הצלות הערב. הכי הרבה בקריירה שלו במשחק נוק-אאוט בליגת האלופות.

ב'. אחרי השער הראשון של קימיך, שהגיע מהגבהה מאגף ימין, שהגיעה אחרי מסירה קדימה של חאמס רודריגז, ריאל מדריד השתלטה על חלק מהמשחק וניסתה משחק מסירות אקטיבי יותר וסבלני יותר. זה נגמר עם רצף של 28 מסירות שהובילו לשער שיוויון של קרים בנזמה. אלו היו מסירות מצד לצד. שמטרתן להניע את ההגנה. לייצר חורים - עם המסירה והתנועה ללא הכדור. וזה מה שקרה בסופו של דבר כשמרסלו הרים בצורה מדויקת לקרים בנזמה, שנע על מאחורי הכתף של דויד אלאבה.

ג'. השער השני שבאיירן ספגה נבע מטעות נוראית של השוער הבאוורי. סוון אולריך הוא שוער מחליף של מנואל נוייר - אחד מהשוערים הכי טובים בעולם. אבל לא רק שאולריך הוא שוער מחליף, הוא שוער בלי יותר מדי עבודה בבונדסליגה, כלומר לאורך העונה כולה. יש לו 2 הצלות למשחק בבונדסליגה. זה מקום 19 בליגה של 18 קבוצות (בקרב שוערים ששיחקו יותר מ-10 משחקים). וזה לא שמשלבים אותו במשחק מסירות יותר מדי - בכל זאת, באיירן מינכן לא משחקת בחצי שלה בליגה. אולריך מקום 15 בבונדסליה במספר מסירות לשוער. באווירה שנוצרה לאולריך בבונדסליגה הוא לא רגיל לחלוצים שרצים לכדור נגדו - כי זה מיותר ובדרך כלל גם לא לוחצים כל כך גבוה על באיירן. ואז, לפתע פתאום, מוסרים לו כדור אחורה - לא כדור טוב במיוחד אבל כזה שצריך להרחיק. וקרים בנזמה, חלוץ גדול ומבהיל, רץ אליו ופתאום אולריך היה צריך לעשות משהו שלא עשה יותר מדי בעבר והוא מקבל החלטה גרועה ואז טעות ואז שער. כ-50% מהשערים נובעים ממזל ולא כישרון. מספר מחקרים הראו זאת. השער השני של ריאל מדריד היה מזליקו פר אקסלנס, אבל הוא גם נובע מהעובדה שזה המשחק השני הקשה של באיירן מינכן העונה.

גם במשחק הראשון, היתה טעות נוראית של ראפיניה - גם כן מלחץ ששחקן בבאיירן מינכן לא צריך להיות מושפע ממנו - אבל בגלל שזה כל כך נדיר עבורו לשחק נגד קבוצה גדולה, הוא עשה את הטעות הזו. בקיצור, שתי טעויות גמרו לבאיירן מינכן את הסיכוי להגיע לגמר.

7. כרית בנזמה זה אחד מעמודי הספורט הכי מצחיקים בפייסבוק. מסתלבטים בו על החלוץ הצרפתי. על השלומיאליות שלו, על ההחמצות ועל הלוק. זה הכל טוב ויפה, אבל לשחקן המושמץ הזה יש יותר שערי ליגת האלופות מאשר זלאטן איברהימוביץ', תיירי הנרי ואנדריי שבצ'נקו. כמו כן, רק ארבעה שחקנים כבשו יותר שערים ממנו (55) בליגת האלופות (רוד ואן ניסטלרוי, ראול, ליאו מסי וכריסטיאנו רונלדו). רק שלושה שחקנים כבשו יותר ממנו עבור מועדון אחד בליגת האלופות (רונלדו, ליאו מסי וראול). כרית כרית, אבל לפנייך.

8. זינאדין זידאן העפיל לגמר ליגת האלופות שלוש שנים ברציפות. הוא המאמן הראשון שעושה זאת מאז שמרצ'לו ליפי, אחד ממוריו הרבים, עשה זאת בין 1996 ל-1998 (ריאל היא הקבוצה היחידה שפעמיים העפילה 3 פעמים ברציפות לגמר - עשתה זאת גם בין 1956 ל-1960).

תחת זידאן, ריאל מדריד לא הודחה בשלב נוק אאוט של ליגת האלופות. גם אם אתם לא מתרשמים מהטקטיקה של ריאל מדריד וההגנה שלה, פעם אחר פעם הוא מצליח במסגרת הזו - המסגרת החשובה ביותר למועדון הזה. זה בעיקר בגלל שכמאמן הוא יודע בדיוק מה השחקנים שלו צריכים לשמוע, רגע לפני שהם עולים על המגרש. כשהם על המגרש. כשהם יורדים מהמגרש. הוא היה שם, במקומם, עם כל הלחץ הזה. הוא יודע בדיוק מה הם צריכים והם יודעים בדיוק מי הוא ומה הוא עשה. במובן הזה, הם נכנסים למשחקים בשלבים הללו עם שחקן נוסף על המגרש. ועוד איזה שחקן. זינאדין זידאן. ייתכן מאוד שזה לא יעבוד לזידאן בשום מקום אחר אבל זה בהחלט עובד לו בריאל מדריד.