יום הגזענות הבינלאומי: 48% מהישראלים טוענים שאלימות מונעת מהם מלהגיע למגרשי הכדורגל
עוד מהסקר של תוכנית "בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים" של הקרן החדשה לישראל: 59% מהנשים טענו שהחשש מהטרדה מינית מונע מהן להגיע למגרשים
48% מהישראלים נמנעים מהגעה למשחקי כדורגל בגלל ארועי גזענות ואלימות, כך עולה מסקר שנערך במסגרת תכנית 'בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים' לקראת יום הגזענות הבינלאומי שמצוין היום (ד'). 72% מהנשאלים טענו שאלימות האוהדים מונעת מהם להגיע, 66% טוענים שגם הגזענות מהווה סיבה לכך שהם לא רוצים להגיע למגרשים.
- בית"ר ירושלים החליטה לסגור את היציע המזרחי
- האם המשטרה צריכה יחידה מיוחדת שתטפל אך ורק באלימות במגרשים?
- דו"ח: ירידה בגזענות במגרשי הכדורגל בישראל
הסקר כלל 601 נשאלים והתשאול בוצע בפאנל האינטרנטי של חברת פרוייקט המדגם בהנהלתו של ד"ר אריאל איילון. מכסות המדגם תאמו את נתוני הלמ"ס הן לגבי מגדר הנשאלים (גברים, נשים) והן לגבי המגזרים שהוגדרו כדלקמן: חילוניים, מסורתיים, דתיים, חרדים, עולים (מבריה"מ לשעבר), וערבים. הממצאים, חלקם מפתיעים, מלמדים לא מעט על הבעיות המרכזיות של הספורט הישראלי.
לפי הממצאים עולה ש-35% מהישראלים עוקבים אחרי הכדורגל הישראלי דרך התקשורת, בתוכניות רדיו, משחקים בטלוויזיה וגלישה באתרים (17% מהם נשים). 21% לפעמיים (23% מהם נשים) והשאר לעיתים רחוקות או כלל לא.
מבחינת הגעה למגרשים, 68% לא הולכים למגרשים כלל ורק 15% הולכים למשחקים פעם בחודש או יותר. רק 9% מההמגיעים למשחקים פעם בחודש או יותר, הם נשים.
77% מהישראלים שלא הולכים למגרשים הן נשים.
. 59% מהנשים טענו שהחשש מהטרדה מינית מונע מהן להגיע למגרשים (54% מאמינים שיותר נשים במגרשים ישפרו את חוויית הכדורגל בארץ ורק 22% לא מסכימים עם זה).
43% מכלל הנשאלים טענו שהם יתעניינו יותר במשחק אם יצליחו להתמודד עם התופעות הללו. 72% מאמינים שלשחקנים יש אחריות למגר את התופעות הללו. אך רק 32% מהנשאלים חושבים ששחקנים צריכים לצאת מהמגרש כמחאה על תופעה של אלימות או גזענות. 19% מאמינים שהם צריכים להורות לקהל להפסיק ו-38% טוענים שהשחקנים צריכים להתמודד עם התופעה רק אחרי המשחק.
53% מהנשאלים טענו שהמשטרה והפרקליטות לא עושות מספיק כדי למנוע מקרי אלימות. רק 9% חושבים שהגורמים הללו עושים מספיק.כמו כן, 51% מהם חושבים שהעונשים קלים מדי.
58% מהנשאלים טענו שהרמה הנמוכה הם סיבה לכך שהם נמנעים מלהגיע למגרשים. 50% דיברו על מחיר כרטיסים גבוה מדי. ו-48% דיברו על רמת מתקנים ותנאים במגרש.
נתון מעניין נוסף 88% מהנשאלים חושבים שזה חיובי מאוד שערבים ויהודים משחקים כדורגל יחדיו בקבוצות. רק 4% חושבים שזו תופעה מזיקה. 5% חושבים שכדורגל ישראלי צריך להיות על טהרת היהודים בלבד.
נתון הקשור לכדורגל נשים. 70% מאמינים שכדורגל נשים יכול לתרום לקידום נשים בחברה הישראלית וניפוץ תקרת הזכוכית עבור נשים. רק 11% חושבים שמעורבות נשים בכדורגל רק מפריעה , כדורגל זה ספורט גברי וכך צריך שיישאר (מתוך ה-11% רק 8% מהם נשים והשאר, 92% גברים).
גל קרפל, רכז תכנית 'בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים', מוסר: "אנחנו רואים במאבק בגזענות ואלימות ככלי לשיפור הכלכלי של הכדורגל הישראלי. צמצום והעלמת תופעות של גזענות ואלימות למינימום עשוי לעלות את ההכנסות של כל הקבוצות. אנחנו כן רואים מגמת צמצום וירידה של אלימות וגזענות במגרשים בזכות המגרשים החדשים והמודעות הגבוהה. חשוב לדבר על זה".
בקשר לסרטון בו היה מעורב שחקן בית"ר ירושלים, אנתוני וראן, מהתוכנית מוסרים. "אנחנו רואים בכדורגל ככלי לשינוי חברתי, מאבק בגזענות וקידום ערכים. כדורגלן שעולה על המגרש הוא מודל לחיקוי ואהדה. לכן התגובה הרופסת וקלות הדעת של הנהלות הפועל מחנה יהודה ובית"ר ירושלים שאפשרו לשחקנים המוצגים בסרטון להיכלל בסגל ואף לפתוח בהרכב, מקוממת ומדאיגה. עדות לחוסר האחריות והמנהיגות של הנהלת בית"ר ירושלים במקרה של וראן קיבלנו עדויות ממשקיפי על אלפים ששרו שירי עידוד לשחקן".
