NBA: התקרה נפלה
קבוצות ליגת הכדורסל בארה"ב ישלמו בקיץ הקרוב על הטעויות שעשו כשהכסף התחיל לזרום כמו מים. 12 הערות על המצב הפיננסי ב-NBA
1. במשך שמונה שנים, עד יולי 2016, תקרת השכר ב-NBA עמדה על בין 50 מיליון דולר ל-60 מיליון דולר לקבוצה. ב-2016, בעקבות כניסתם לתוקף של חוזי זכויות שידור חדשים של הליגה, זינקה התקרה ליותר מ-90 מיליון דולר. המשמעות היתה שקבוצות היו צריכות לשלם יותר לשחקנים - מאחר שתקרת השכר נקבעת לפי חלוקת השכר בין השחקנים לקבוצות ויש מקסימום (שאם עוברים אותו בסכום מסויים צריך לשלם מס יוקרה) ומינימום (בסביבות 90% מהסכום של תקרת השכר).
- איך בוסטון סלטיקס נהפכה לאחת מהקבוצות הטובות ב-NBA תוך 4 שנים?
- לברון ג'יימס: "סטפן קארי צריך לקבל 400 מיליון דולר"
- טירוף ב-NBA: כולם רודפים או לא רודפים אחרי גולדן סטייט ווריירס
עם זאת, מאחר שרבים מהשחקנים בכל קבוצה (15 בערך) היו תחת חוזים, היו אלו הפרי אייג'נטס (שחקנים ללא חוזים) שנהנו מהעלייה הגדולה הזו. הקבוצות היו חייבות לשלם בשביל להגיע ל"רצפת השכר". בנוסף, בעקבות הסכמי זכויות השידור בשווי 24 מיליארד דולר לעשור, ג'נרל מנג'רים ובעלי קבוצות חשבו שכסף התחיל לגדול על העצים.
2. כך קרה שכמה שחקנים חתמו על חוזה מנופח ביולי 2016. טימופיי מוזגוב חתם בלוס אנג'לס לייקרס על חוזה של 64 מיליון דולר ל-4 שנים (עלייה מ-14 מיליון דולר ל-3 שנים); לואל דנג גם כן חתם בלייקרס על חוזה עוד יותר גדול - 72 מיליון דולר ל-4 שנים. ניקולאס באטום חתם בשרלוט הורנטס על חוזה של 120 מיליון דולר ל-5 שנים; די.ג'יי אוגסטין חתם על חוזה של 29 מיליון דולר ל-4 שנים באורלנדו מג'יק; צ'נדלר פארסונס קיבל 94 מיליון דולר ל-4 שנים בממפיס גריזליס; ג'ואקים נואה קיבל 72 מיליון דולר ל-4 שנים וכך ממשיך מצעד העיוולת. שחקנים, לא מיוחדים בלשון המעטה, קיבלו שכר אדיר ביחס לכישורים שלהם ולסטטיסטיקות שלהם וכיום קבוצות, שנואשות לפנות מקום מתחת לתקרת השכר, "תקועות" איתם או מנסות "למכור" אותם עבור שחקנים צעירים וזולים יותר (על פי הסכם העבודה של הליגה עם איגוד השחקנים, לוותק בליגה יש משמעות גדולה לשכר השחקן) או בחירות דראפט. בחירות דראפט ושחקנים צעירים נחשבים בליגה ל"נכסים".
3. אחת המשמעויות של החגיגה בקיץ 2016 היא שבקיץ הקרוב שחקנים סבירים לחלוטין ללא חוזה, לא יקבלו את ההצעות שהם פינטזו עליהן ב-2016 - וזאת מאחר שחבריהם הסבירים מקבלים את השכר הגבוה שתוקע את תקרת השכר. כמו כן, קבוצות רבות, כבר כיום, יודעות שהן ישלמו הרבה יותר מדי על שחקנים סבירים, שתוקעים להן את תקרת השכר, כך שאין להן כסף או רצון להוציא יותר מדי על שחקנים סבירים אחרים.
4. כיום התקרה עומדת על כ-99 מיליון דולר ובשנה הבאה, על פי הערכות, תעמוד על כ-101 מיליון דולר. ב-2016 ציפו שהתקרה ב-2018 תעמוד על כ-107 מיליון דולר, וזה מה ששיבש עוד יותר את ההחלטות של הקבוצות ב-2016. תקרת היוקרה כיום היא 119 מיליון דולר - בדרך כלל, כ-20 מיליון דולר יותר מתקרת השכר.
5. לפי בראיין וינדהורסט ובובי מארקס מ-ESPN העונה 5 קבוצות ישלמו את מס היוקרה ב-NBA בסוף העונה. 5 קבוצות זה בערך הממוצע השנתי של קבוצות שמשלמות את מס היוקרה בעונה מ-2012. בעונה הבאה, לפי וינדהורסט ומארקס, 12 קבוצות - יותר מפי 2 מהממוצע - ישלמו את מס היוקרה. בנוסף, לפי ESPN, בקיץ הקרוב רק 10 קבוצות יהיו עם מקום תחת תקרת השכר כדי להוסיף שחקן חופשי משמעותי. ורק אחת מהן, פילדלפיה 76, נראית כקבוצת פלייאוף, כרגע.
6. כאמור, קיץ 2018 הולך להיות קיץ לא קל עבור פרי-אייג'נטס, במיוחד כאלו שאינם כוכבי על - כלומר לרובם. וזה רק הגיוני לאור מצב השכר בליגה. כחלק מההסכם הקיבוצי של הליגה עם השחקנים, קבוצות NBA מחוייבות ל-3.02 מיליארד דולר בשנה הבאה (51% מההכנסות) כאשר כיום הן משלמות לכל השחקנים 3.13 מיליארד דולר.
7. הסבר קצר על מס היוקרה ב-NBA.
כשקבוצה משלמת בין דולר ל-4.9 מיליון דולר מעל תקרת מס היוקרה, היא תשלם מס 1.5 דולר על כל דולר עודף. אם תעקוף שוב את תקרת מס היוקרה, תשלם 2.5 דולרים על כל דולר עודף.
קבוצה שמשלמת בין 5 מיליון דולר ל-9.99 מיליון דולר, היא תשלם 1.75 דולר על כל דולר עודף (ו-2.75 דולר במקרה של 'עבירה חוזרת'). קבוצה שמשלמת בין 10 מיליון דולר ל-14.99 מיליון דולר יותר מתקרת היוקרה, תשלם 2.5 דולר על כל דולר עודף (3.5 במקרה של עבירה חוזרת); קבוצה שתשלם בין 15 מיליון דולר ל-19.99 מיליון דולר יותר תשלם 3.25 על כל דולר עודף (4.25). קבוצה שמשלמת יותר מ-20 מיליון דולר תשלם 3.75 דולר על כל דולר עודף + 0.5 דולר לכל דולר על כל 5 מיליון דולר (עבירה חוזרת: 4.75 דולר על כל דולר + 0.5 דולר על כל 5 מיליון דולר).
בקיצור, קבוצה שתשלם 2 מיליון דולר יותר מתקרת היוקרה, תשלם 3.5 מיליון דולר מס. קבוצה שתשלם יותר מ-20 מיליון דולר מעל תקרת השכר, תשלם מס של 75 מיליון דולר. כלומר, אף בעלים - שנמצא ב-NBA בעיקר בשביל להרוויח כסף ולהיות עם שק של מזומנים זמינים, לא רוצה לשלם מס יוקרה. בטח לא כמה שנים ברצף.
8. כרגע, יש רק 7 קבוצות עם מקום רב (15 מיליון דולר+) מתחת לתקרת השכר. לשם השוואה, ב-2016 היו 25 קבוצות כאלו. קבוצות עם מקום מתחת לתקרת השכר יכולות ללכת חזק על פרי-אייג'נט גדול בקיץ. מנגד יש מצב שקבוצות עם מקום מתחת לתקרה - ישתמשו בו כדי להכין את עצמן טוב יותר לשוק השחקנים החופשיים ב-2019 ו-2020 (אחרי סיום עידן הדומיננטיות של גולדן סטייט?). למשל, שיקגו בולס, כנראה לא מתכננת לחזק את הקבוצה באופן משמעותי בקיץ הקרוב מאחר שהסכימה לקחת את עומאר אשיק, החוזה המנופח של ניו אורלינס (19 מיליון דולר), עבור בחירה בסיבוב הראשון של הפליקנס ("נכס"). כנראה שגם אטלנטה הוקס ופיניקס סאנס, קבוצות עם מקום רב מתחת לתקרת השכר, ילכו על מהלכים דומים אחרי שיקבלו בחירת דראפט גבוהה העונה. קבוצות גדולות שיכולות וצריכות לשאוף להביא כוכב בהעברה חופשית הן פילדלפיה 76 עם צפי של יותר מ-30 מיליון דולר מתחת לתקרת השכר; לוס אנג'לס לייקרס עם צפי של יותר מ-45 מיליון דולר מתחת לתקרת השכר ודאלאס מאבריקס עם צפי של 20 מיליון דולר מתחת לתקרת השכר.
9. מה המשמעות מבחינת שוק השחקנים? לייקרס, דאלאס מאבריקס ופילדלפיה יכולות להגיש הצעות גדולות לשחקנים חופשיים כגון לברון ג'יימס, דימרקוס קאזינס (הפצוע), פול ג'ורג', איזייה תומאס, דיאנדרה ג'ורדן, ארון גורדון, קלינט קאפלה, ג'אברי פארקר, כרמלו אנת'וני, אייברי בראדלי, ניקולה מירוטיץ', זאק לווין, אנס קאנטר, ג'וליוס רנדל, יוסוף נורקיץ', נרלנס נואל ועוד. יש כמה שחקנים שהם חופשיים להצטרף ללא הגבלה לכל קבוצה, יש כמה עם "אופציית שחקן", כלומר לשחקן יש אופציה להשתחרר או לחתום בקבוצתו הנוכחות; ויש שחקנים שהם Restricted agents - כלומר הם יכולים לקבל הצעה מכל קבוצה אבל אם הקבוצה שלהם משווה את ההצעה, הם חייבים להישאר בה.
10. מה הסיכוי שלברון ג'יימס יגיע לקבוצה כמו יוסטון רוקטס? המספרים לא ממש מסתדרים. בהנחה שג'יימס הארדן יקבל 30.4 מיליון דולר, לברון ג'יימס 35.35 מיליון דולר וכריס פול 26.9 מיליון דולר, השלישייה תשאב 77% מתקרת היוקרה. זה אומר שה-12 האחרים בסגל צריכים להסתפק ב-23% מהשכר מתחת לתקרת היוקרה. וזה מבלי להתחשב כלל בכך שיש בקבוצה את ראיין אנדרסון על חוזה לשנתיים נוספות ב-20 מיליון דולר בשנה, אריק גורדון על חוזה לשנתיים ב-13.5 מיליון דולר ופי.ג'יי טאקר על חוזה לשלוש שנים בשווי 7.9 מיליון דולר. קלינט קאפלה, הוא restricted agent שיכול לקבל הצעה גבוהה בהרבה מה-5.8 מיליון דולר שהוא מקבל כיום בטקסס - למרות השוק הקשה.
קצת קשה לדמיין את לברון ג'יימס מסתפק בפחות מהמקסימום שהוא דורש וכבר הכריז בעבר שהוא לא מתכנן לוותר עליו כפי שוויתר בתקופתו במיאמי היט (כדי לאפשר את הקמת הסופרטים עם כריס בוש ודוויין ווייד). ג'יימס הארדן חתם לא מזמן על חוזה של יותר מ-200 מיליון דולר וכריס פול לא יקצץ בפרעות בשכרו שלו - בגילו. אולי הבעלים החדשים, טילמן פרטיטה, מוכן לשלם הון על מס יוקרה? ייתכן שכן.
11. וייתכן, שבסופו של דבר, המצב של התקרה יגרום לשחקנים - ששמים את ההצלחות הרבה מעל הכסף - לוותר על הרבה כסף ולקחת פחות ממה שמגיע להם והם "שווים" בשוק כדי להתאים עוד כוכב או כוכבים לידם מתחת לתקרה. קווין דוראנט עושה זאת בגולדן סטייט, וויתר על 10 מיליון דולר כדי לשמר חבריו לקבוצה בקבוצה, אבל הוא היה יכול להרשות לעצמו לעשות זאת בעיקר בגלל חוזה עתק עם נייקי. לא מן הנמנע ששחקן כמו קיירי אירווינג, שזוכה לחוזה גדול מנייקי, יעשה זאת גם כדי להכניס עוד שחקן גדול מתחת לתקרת השכר בבוסטון סלטיקס.
12. ואם נשמע לכם שיש יותר מדי רגולציה ושחקנים טובים לא מקבלים את השכר שמגיע להם בגללה, ובכן, המודל הנוכחי של ה-NBA איפשר צמיחה של 22% בשווי קבוצות הליגה בשנה האחרונה (לפי פורבס). לשם השוואה, השווי של קבוצות ה-MLB צמח ב-19%, של ה-NHL ב-15% ושל ה-NFL ב-8%. כנראה שכרגע לפחות ב-NBA עושים משהו טוב, ובסופו של דבר, השוק - עם הרגולציה הכבדה - יתקן את עצמו.