בין שתי ערים: הסופרבול הקרוב הוא קרב עם משמעות היסטורית
הסופרבול ה-52 שייערך בלילה שבין ראשון לשני יזמן מפגש ספורטיבי חברתי ומרתק בין פילדלפיה איגלס וניו אינגלנד פטריוטס מבוסטון
המשחק בין פילדלפיה איגלס לניו אינגלנד פטריוטס בסופרבול 52 שייערך בלילה שבין ראשון לשני (1:30) הוא מפגש ספורטיבי מרתק בין אחת מהשושלות הגדולות והחשובות בספורט האמריקאי (ניו אינגלנד) לבין קבוצה עם עבר ללא זכייה בסופרבול ומאזן שמראה יותר הפסדים מניצחונות.
- סופרבול 2018: הפרסומות יהיו ארוכות מהרגיל - 30 שניות ומעלה
- ניו אינגלנד פטריוטס מועמדת מובילה לזכייה בסופרבול
- שידור משחק הסופרבול ברשת פוקס משך 111.3 מיליון צופים
הסופרבול הזה הוא יותר ממפגש בין שתי קבוצות פוטבול - מדובר על מפגש בין שתי ערים חשובות להיסטוריה ולהווה של ארה"ב. פילדלפיה היא בעצם עיר הבירה הראשונה של ארצות הברית ובוסטון היא העיר שבה התחיל המרד של הקולוניה נגד הבריטים ב-1773. לפי היסטוריונים ומומחים, שתיהן היו הערים הכי חשובות בשנים הראשונות של ארצות הברית כארצות הברית.
בפילדלפיה כתבו את החוקה, בבוסטון יש את "מסלול החופש", שכולל 16 נקודות שבהן התרחשו אירועים היסטוריים וחשובים בתולדות ארה"ב. פילדלפיה מכנה את עצמה "עריסת החירות" וכך גם בוסטון. פילדלפיה מתגאה בכך שבה עיצבו ותכננו את המוסדות האמריקאיים, שחלקם הגדול נותר על כנו עד היום. בבוסטון מתגאים בתפקיד הלוחמני והחלוצי במרד נגד הבריטים, שנהפך למלחמת העצמאות. בפילדלפיה גאים שבנג'מין פרנקלין, אחד מהאבות המייסדים של ארה"ב, גר בעיר. גם בבוסטון גאים שבנג'מין פרנקלין גר בעיר.
האוכלוסיות בשתי הערים השתנו בצורה דרמטית לאורך השנים. בבוסטון, עיר נמל, היו יותר אנשי ים ומהגרים "חדשים", בעיקר אירים שברחו מהרעב הגדול של 1845, שהתיישבו לצד הפוריטנים האנגלים שהיו האנגלוסכסיים הראשונים שהתיישבו באמריקה.
בפילדלפיה התיישבו יותר וולשים וסקוטים, ומאוחר יותר מהגרים מסקנדינביה, גרמניה והולנד. העיר גם נהפכה למרכז חשוב עבור האפרו-אמריקאים, מאחר שנהפכה לאחת מהערים הראשונות שהעניקו זכויות לשחורים ונהפכה למרכז חשוב עבור עבדים חופשיים. בוסטון, לאורך השנים, תמיד היתה יותר גזענית ופחות שחורה למרות שביטול העבדות בה קרה שלוש שנים בלבד אחרי פילדלפיה.
היריבות בין הערים נראית גם במאבק בין האוניברסיטאות הרבות והיוקרתיות ומן הסתם, ונגלית לעין בצורה הברורה ביותר בספורט מקצועני.
משנות השישים והלאה
ב-1963 סירקיוז נאשונלס עברו לפילדלפיה ושינו את שמם לסבנטי-סיקרס (ה-70 ו-6ים), על שם השנה שבה נחתמה הצהרת העצמאות בפילדלפיה. שנתיים לאחר מכן, הקבוצה החתימה את אחד מגדולי הכדורסלנים בכל הזמנים, ווילט צ'מברליין - מה שהעניק לה את התואר "היריבה האזורית הכי גדולה של הקבוצה הגדולה בכל הזמנים: בוסטון סלטיקס של ביל ראסל". סלטיקס ניצחו את צ'מברליין והסיקרס ב-5 סדרות פלייאוף שונות והמשיכו וזכו ב-8 אליפויות רצופות. הסבנטי סיקרס היו צריכים לחכות ל-1977 כדי לנצח סדרת פלייאוף מול הסלטיקס וכמה שנים לאחר מכן פילדלפיה ובוסטון חידשו את היריבות עם כוכבים כגון ג'וליוס ד"ר ג'יי אירווינג ולארי בירד, רק שהפעם היריבות היתה אלימה וקשוחה יותר (עדיין אפשר למצוא את הקרב של לארי בירד נגד ד"ר ביוטיוב) אך גם מצולמת יותר וזכורה יותר. ואולם גם בניצחון הגדול ביותר של פילדלפיה - משחק 7 בסדרת גמר המזרח בבוסטון (1982) - האוהדים בגארדן צעקו "Beat L.A". פילדלפיה תמיד היתה יריבה פחות משמעותית לבוסטון מאשר לוס אנג'לס לייקרס.
גם בהוקי קרח בוסטון ברוינס (שהוקמה ב-1924) ופילדלפיה פליירס (שהוקמה ב-1967) החליפו מהלומות בסטנלי קאפ 1974 ובאליפות המזרח ב-2010.
היריבות הספורטיבית עומדת בפני פרק חדש בסופרבול 52, שבו פילדלפיה איגלז, קבוצה שבקושי השיגה 50% הצלחה בעונות האחרונות לפני הריצה המצוינת שלה העונה, תפגוש את השושלת הגדולה והחזקה ביותר בפוטבול, ניו אינגלנד פטריוטס. השתיים נפגשו בעבר בסופרבול 2004 כאשר הפטריוטס ניצחו את האיגלז 21-24 במשחק הגמר היחיד שאותו הפטריוטס ניצחו, אך טום בריידי לא היה השחקן המצטיין.
נראה שהאוכלוסייה בשתי הערים מחממת את האווירה ומחדדת את ההבדלים בין הקבוצות והערים. לקראת הסופרבול בסוף השבוע הקרוב, בפילדלפיה שינו את שם הגלריה במוזיאון המהפכה האמריקאית מ"גלריית הפטריוטים" - ל"גלריית הנשרים". קיוסקים וחנויות בפילדלפיה לא מוכרים את משקה האנרגיה "Monster" בגלל שרוב גרונקובסקי, הטייט אנד של ניו אינגלנד פטריוטס, מפרסם אותו.
בחנויות דונאטס בפילדלפיה וסביבתה מסרבים להכין דונאט עם "קרם בוסטון" - למרות שמדובר בדונאט פופולרית במיוחד. חנות טבעונים בפילדלפיה כן מוכרת "קרם מבוסטון" - ציפוי טבעוני לשוקולד שמרוח בצבעי האיגלז (ירוק). איכס.
החרמות אוכל עד אחרי הסופרבול (ואולי גם אחריו - תלוי תוצאה, כנראה) מתרחשות גם בבוסטון, שם חנויות ומסעדות רבות מסרבות למכור "פילי צ'יזסטייקס" (סנדוויץ' עמוס באנטריקוט וגבינה). כמו כן בבוסטון אסור למכור השבוע 'פרצל רך', אחת מהמנות המוכרות ביותר בפילדלפיה. חלק מהחנויות בבוסטון מסרבות למכור את הגבינה הלבנה "פילדלפיה" ובערוצים מקומיים לא מראים השבוע סרטים של וויל סמית' וסילבסטר סטלון. סמית' נולד וגדל בפילדלפיה והדמות המרכזית הראשונה שיצר (הנסיך המדליק) היתה מפילדלפיה. סטלון ניו יורקי, אבל הדמות המפורסמת שלו "רוקי" היא כנראה הדמות הספורטיבית הכי מפורסמת מפילדלפיה.
וזה, כנראה, ההבדל הספורטיבי - בסופו של דבר - בין פילדלפיה לבוסטון. לבוסטון יש את לארי בירד וטום בריידי כאייקונים של העיר בפרט והספורט האמריקאי-הגלובלי בכלל. לפילדלפיה יש לא מעט כוכבים משלה (שאולי לא הכי מזוהים עימה) אבל הדמות הספורטיבית הכי מפורסמת שלה היא דמות פיקטיבית מסרט של יוצר ניו יורקי. אולי בסופרבול הקרוב מישהו בפילדלפיה איגלז ישנה את הנרטיב.