$
ספורט עולמי

אז מה הבעיה של ריאל מדריד?

מה שעבד טוב לזינאדין זידאן וחניכיו בעונה שעברה לא עובד העונה. האשמים העיקרים? החלוצים - אבל ייתכן שמי שאשם זה מי שחשב שלא צריך לרענן את הסגל

אוריאל דסקל 10:1809.01.18

ריאל מדריד סיימה את משחקה ביום ראשון נגד סלטה ויגו בתיקו 2-2 מאכזב. כל כך מאכזב שזינאדין זידאן כינס את כל השחקנים בחדר ההלבשה ולא יצא למסיבת העיתונאים שלו. גם פלורנטינו פרס, נשיא המועדון, ביקר בחדר ההלבשה והאווירה סביב הקבוצה היא שגם הפגרה לא סייעה לה לצאת מהכושר הבינוני שהיא נמצאת בו לאורך העונה כולה. עדיין לא משבר גאלקטי כמו שהמועדון הזה רגיל אליו, אבל לבטח התקופה הכי גרועה של זידאן כמאמן.

 

 

 

 

זידאן. יותר מדי הרמות? זידאן. יותר מדי הרמות? צילום: איי אף פי

 

ריאל מדריד במרחק 16 נקודות מהראשונה בטבלה, ברצלונה. היא במרחק 5 נקודות מהשלישית בטבלה, ולנסיה. המרחק בין ריאל מדריד למקום שממנו יורדים ליגה הוא 17 נקודות. זו בהחלט לא עונה טובה של זינאדין זידאן.

 

עד כמה המצב של זידאן לא טוב? לפני שנתיים, המאמן שזידאן החליף, רפא בניטס, השיג 36 נקודות וקבוצתו כבשה 45 שערים אחרי 17 משחקי ליגה. בניטס נחשב לאחד מהמאמנים הכי גרועים של ריאל מדריד בעת המודרנית והחלפתו היתה מתבקשת. כעת לזידאן יש 32 נקודות וקבוצתו כבשה 32 שערים - 13 שערים פחות מאשר קבוצתו של בניטס בזמנו.

 

אז מה הבעיות?

 

1. האינטנסיביות כבר לא שם

 

ברור שריאל מדריד לא כובשת כמו שכבשה בשנה שעברה והיא סופגת הרבה יותר מדי שערים עבור קבוצה עם יומרות להצלחה בליגה. אך הדבר המדאיג הוא שנראה שהיא מתקשה לשמר את האינטנסיביות שלה שאיפיינה אותה בעונה שעברה. במיוחד במחציות השניות של משחקיה.

 

הקבוצה ספגה 10 פעמים במחציות השניות של משחקי הליגה שלה העונה. זה יותר מאשר כבשה במחציות השניות (9). בתקופה של זידאן כמאמן הקבוצה ידעה לכבוש שערים בדקות האחרונות של המשחקים והעונה, כך נראה, היא לא מגיעה לסוף המשחקים עם אותן אנרגיות. אולי זה עומס (הקבוצה הלכה עד הסוף בליגת האלופות שנתיים ברצף ושנתיים ברצף השתתפה באליפות העולם למועדונים), אולי זה שובע (קרלס פויול, קפטן ברצלונה לשעבר: "לנצח זה קשה. אבל לנצח פעם נוספת זה הרבה יותר קשה - בגלל שאגואים מופיעים. אנשים רבים שמנצחים פעם אחת מרגישים שהם השיגו את מה שהם השיגו ואין להם את אותה האמביציה לניצחון"), אולי זה סתם מקריות. אבל משהו שאיפיין את הקבוצה הזו במשך שנתיים כבר לא בנמצא.

 

2. קשה בבית, קשה בחוץ

 

אם בתחילת העונה לריאל מדריד היה קשה יותר לנצח קבוצות מסתגרות בביתה מאשר בחוץ (ריאל רשמה שיא ניצחונות חוץ רצופים העונה) אז נראה שהקושי לנצח תקף כעת גם למשחקי חוץ. ריאל כבר 4 משחקי חוץ רצופים בליגה ללא ניצחון. זו הפעם הראשונה שזה קורה לה ב-10 השנים האחרונות. ב-20 השנים האחרונות זה קרה לה 3 פעמים בלבד.

 

3. ההתקפה תקועה... אבל איפה?

 

על פניו משהו תקוע בהתקפה. לריאל מדריד יש 32 שערי ליגה העונה. רק מקום 23 ב-5 הליגות הגדולות באירופה (מקום ראשון מנצ'סטר סיטי עם פי 2 יותר שערים, 64).

 

אבל איפה ההתקפה תקועה? מבחינת השלמת מסירות, ריאל מדריד בין הטובות באירופה (87.8% השלמה) - כך שהנעת הכדור לא השתבשה. גם מבחינת העברת הכדור לחלוצים במסירות מפתח אין לה בעיה. 14.8 מסירות מפתח למשחק - ששמות אותה מקום 2 באירופה אחרי באיירן מינכן (15.8). זה 4.8 יותר מסירות מפתח מאשר ברצלונה, המוליכה של לה ליגה. בכלל, במטריקות המתקדמות הקישור של ריאל מדריד לא דעך באופן משמעותי ביחס לעונה שעברה. המגנים אולי לא מספקים את אותה הסחורה מבחינת המדדים ההגנתיים וההתקפיים אבל גם הם לא חווים דעיכה דרמטית.

 

בזכות הנעת הכדור הטובה ומסירות המפתח המדויקות, ריאל מדריד בועטת 18.8 בעיטות לשער במשחק - מקום 2 באירופה אחרי באיירן מינכן (18.8). ואולם, כשמסתכלים על האיכות של המצבים - רואים שריאל מדריד - מדי משחק - לא מסיימת את המצבים שיש לה בצורה אופטימלית. היחס שלה של מספר בעיטות לגול הוא אחד מהגרועים באירופה העונה. וזה, אולי, בגלל הסתמכות יתרה על הרמות מהאגף.

 

4. תרימי! ואולי לא

 

לפי מחקר של גארי גלייד (Garry Gelade) - יועץ סטטיסטי שעובד עם קבוצות הפרמיירליג, רק 1.2% מההרמות (מסירה גבוהה מחוץ לרחבה לתוך הרחבה) הופכות לשער ישיר (כלומר נגיחה או בעיטה בסוף ההרמה). אחוז ההצלחה של הרמות עולה ל-2.2% אם מחשבים 6 שניות אחרי כל הרמה.

 

מדובר על כלי התקפי לא יעיל.

 

ואולם, בשנה שעברה, רק אייבר הרימה יותר מריאל מדריד בלה ליגה וזה עבד מצוין ללבנים מהבירה הספרדית. ריאל מדריד כבשה 30 שערים מכ-740 הרמות, כ-3.5% הצלחה - טוב יותר מכל קבוצה אחרת באירופה.

 

ריאל הרימה את הכדור היטב (השלימה יותר הרמות מכל קבוצה אחרת - 225) בזכות מרימים מאוד מדויקים כמו לוקה מודריץ', טוני קרוס, דני קארבחל ומרסלו, והמירה את ההרמות הטובות לשערים רבים בזכות נוגחים סופר-אתלטים כמו קרים בנזמה, כריסטיאנו רונלדו, גארת' בייל וסרחיו ראמוס. העונה, כך נראה, - הסטטיסטיקה התהפכה: ריאל מדריד הרימה כבר יותר מ-400 הרמות (השלימה כחצי מהן) וכבשה מהן רק 2 שערים - 0.5% הצלחה.

 

האם זה בגלל דעיכה פיזיולוגית של בנזמה ורונלדו? האם בגלל שבייל נלחם בפציעות במקום בבלמים ברחבה? האם בגלל שראמוס כבר לא מתחייב לנגיחות כמו בעונות האחרונות? ואולי המגנים כבר לא מרימים כמו שהם הרימו בעונה שעברה בגלל שהקבוצות היריבות מוכנות יותר למהלכים שלהם?

 

מה שברור זה שריאל מדריד ממשיכה העונה להרים, להרים, ולהרים וזה לא מתרומם לשום מקום. היא כיום אחת מהמבשלות הגרועות ביותר מהרמות. רק 0.1 בישולים למשחק מהרמות.

 

 

רונלדו. מתקשה בליגה רונלדו. מתקשה בליגה צילום: איי אף פי

 

5. החלוצים לא פוגעים

 

הסטטיסטיקות המתקדמות חושפות בעיה נוספת. לכריסטיאנו רונלדו יש 4 שערי ליגה למרות שהגיע למצבים שלפי מדד ה-xG (שערים צפויים) היה צריך לעשות מהם  לפחות 9 שערים. קרים בנזמה (2 שערים) היה אמור לכבוש 5 שערים. גארת' בייל כבש את המצבים האיכותיים שהגיע אליהם (4) וכך גם איסקו (4). גם טוני קרוס תורם את אותו מספר שערים ש"היה אמור" לתרום (2)

 

אסנסיו, הכוכב הצעיר, כבש יותר ממה שצופה ממנו לפי מדד xG. לאסנסיו 4 שערים למרות שה-xG שלו היה 2.4. כך גם קאסימירו תרם יותר שערים ממה שמצופה ממנו (כבש 3 על 1.3 הזדמנויות איכותיות ביותר). השערים הלא מצופים של השניים הם פונקציה של בעיטות מרחוק (רק 3% הופכות לשער), שהשחקנים הללו מצטיינים בהן.

 

מלבד רונלדו ובנזמה, שמאכזבים מול השער, ניתן היה לצפות שלוקה מודריץ' יאיים על השער יותר (רק 1.0 xG). אבל בגדול, רונלדו ובנזמה חייבים לריאל מדריד 8-9-10 שערים - שהיו שמים את הקבוצה במקום אחר לגמרי בטבלה אם הם היו נכבשים.

 

לפי מדד ה-xG ריאל מדריד היתה צריכה להיות עם 46-44 שערים, כמעט כמו ברצלונה. אבל ריאל כבשה 16 שערים פחות מברצלונה. כמו כן, לפי "הניקוד המצופה", מטריקה שנובעת משערים מצופים, ריאל מדריד היתה אמורה להיות עם לפחות 40 נקודות. כעת, כאמור, היא עם 8 נקודות פחות ממה שהיתה אמורה להיות.

 

6. לא רק שפיץ

 

אבל זה לא רק אשמת החלוצים. במשך שנים ריאל מדריד לא היתה צריכה חיזוק משמעותי כי היה לה סגל מצוין שרץ הרבה זמן ביחד. בעונה שעברה, ממוצע הזמן של שחקן בסגל של ריאל עמד על 4.86 שנים (רק בברצלונה הסגל היה יותר זמן ביחד). הסגל של ריאל לא השתנה הרבה בקיץ. מספר שחקנים עזבו ולא היתה תוספת משמעותית של איכות. אולי היציבות הזו, שהעניקה לריאל מדריד יתרון גדול על פני יריבותיה, מתחילה להריח קצת מעובש. הסגל, ייתכן, צריך רענון בכמה עמדות.

 

7. הסדקים הפכו לחורים

 

לפי כתבים ספרדים שמגיעים לאימונים של ריאל מדריד, זידאן שם הרבה מאוד אחריות על השחקנים שלו ודורש מהם אינטנסיביות בכל פעולה מול שחקן אחר. מאחר שמדובר בקבוצת שחקנים איכותית ברמה הפיזיולוגית והטכנית הגבוהה ביותר, הוא יוצא מתוך נקודת הנחה שבכמעט כל מאבק יהיה להם יתרון פיזי וטכני על פני יריביהם. זידאן בנה את המערך שלו סביב אותן איכויות של השחקנים שלו. הוא עודד אותם להביע את דעתם על כל נושא וכאמור, גם לקחת חירויות, כפי שהוא אהב לעשות כשחקן. "הוא לא כופה דוקטרינה" אומר אחד הכתבים. "הטקטיקה לא חקוקה בסלע אצלו".

 

ייתכן מאוד שהחירויות הללו שנתן לשחקנים סייעו לו לזכות באליפות ושני גביעי אירופה רצופים. ואולם, ייתכן גם שאחרי ההצלחות הן אלו שהובילו להתרופפות קלה במשמעת העצמית של השחקנים. סדקים קטנים באובייקט הופכים לחורים של ממש כאשר הלחץ על האובייקט גדל. זה נכון גם לגבי קבוצת שחקנים. ירידה קלה במוטיבציה או אולי אובדן התחרות על המקום בהרכב (אלבארו מוראטה וחאמס רודריגס, המחליפים האיכותיים עזבו) הובילה לסדקים קטנים בקבוצה, במוטיבציה שלה, במשמעת העצמית שלה. וכשהלחץ גדל, אלו הפכו לחורים של ממש.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x