האם ז'וזה מוריניו הופך את מנצ'סטר סיטי לפופולרית יותר?
ייתכן מאוד שההפסד בדרבי הוא יותר מסתם הפסד. הוא תחילת הסוף של ז'וזה מוריניו כמאמן מנצ'סטר יונייטד
בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת מנצ'סטר סיטי הקבוצה הגדולה ביותר בעיר - מבחינת מספר אוהדים. דברים קצת השתנו מאז ולפי הספר של מארק הודקינסון מ-1999, "בלו מון", השינוי נראה בצורה הברורה ביותר בבתי חולים לילדים. "בבית החולים בבלאקלי תמיד היה פוסטר של ג'ורג' בסט בצד אחד של החדר ופוסטר של קולין בל בצד השני. וכך הילדים היו בוחרים את הצד שלהם בבית חולים - כחול או אדום. אז המיטות היו כחולות ואדומות. אבל היום הכל אדום. אולי מדי פעם רואים כחול. הילדים - כולם יונייטד".
- חידוד נהלים, תזונה, תאי הקפאה וניהול מיקרו - מדוע מנצ'סטר סיטי שוברת שיאים
- הלב העמוק של מנצ'סטר סיטי
- העיר הזאת קטנה מדי לשנינו
ההעלמות מהבמה המרכזית של הסיטי קשורה לכך שהקבוצה נהפכה לקבוצת "יו-יו" קלאסית - כזו שיורדת ליגה ואז עולה ליגה ואז יורדת ליגה שוב. במקביל, הפופולריות של מנצ'סטר יונייטד צברה תאוצה הרבה בזכות סגנון המשחק ההתקפי שהקבוצה באדום אימצה.
גם כמעט עשרים שנה אחרי 1999, מנצ'סטר יונייטד עדיין מועדון גדול בהרבה ממנצ'סטר סיטי - בכל הקשור למספר אוהדים בעיר ובעולם - ואולם, נראה שדברים משתנים.
מנצ'סטר יונייטד הפסידה אמש את ההפסד השמיני שלה ב-13 משחקי הפרמיירליג האחרונים נגד מנצ'סטר סיטי (ניצחה 2 וסיימה בתיקו ב-3). לפני הרצף הזה הפסידה 7 משחקים ב-45 משחקי ליגה נגד מנצ'סטר סיטי (22 ניצחונות, 16 תוצאות תיקו). זאת ועוד, מנצ'סטר סיטי, עם יתרון של 11 נקודות בצמרת הליגה, נראית בדרך לעונה שוברת שיאים עם כדורגל מופלא. יונייטד אולי מרוויחה הרבה כסף - יותר מכל קבוצה אחרת בעולם - אבל בכל הקשור לכדורגל, היא מפגרת בהרבה מאחורי סיטי.
מנצ'סטר סיטי היא הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי שרושמת 14 ניצחונות רצופים בעונה אחת (ארסנל עשתה זאת על פני שתי עונות). היא בפער 11 נקודות מהמקום השני (יונייטד) - שזה הפער הכי גדול בין המקום הראשון לשני בחמש הליגות הגדולות של אירופה. וכאמור, סיטי עושה זאת עם כדורגל אדיר.
לפי כתבה בפייננשל טיימס, במאז 2000/01 רק שלוש קבוצות איפשרו פחות בעיטות למסגרת שלה מאשר מנצ'סטר סיטי הנוכחית (אחרי 15 משחקי ליגה) - אחת מהן ברצלונה בעונת 2011/12 עם פפ גווארדיולה. רק 4 קבוצות בעטו יותר למסגרת מסיטי הנוכחית: באיירן מינכן של פפ בכל העונות שלו בגרמניה וברצלונה של עונת 2008/09, גם כן של פפ גווארדיולה.
גווארדיולה עושה בסיטי העונה מה שעשה בברצלונה ובאיירן: דומיננטיות מוחלטת. סיטי הופכת למכונת כדורגל היסטורית באנגליה.
משחק באולד טראפורד היה אמור להיות הכי קשה מבחינת הסיטי אבל מנצ'סטר יונייטד לא הגיעה לאתגר את סיטי. המאמן של יונייטד, ז'וזה מוריניו הגיע למשחק עם מערך סופר צפוף ברחבה (הגן על הרחבה עם 6-7 שחקנים צפופים מול החמישיה הקדמית של סיטי) נתן לסיטי לשלוט לחלוטין בקישור ובמשחק בחצי השעה הראשונה. יונייטד היו עם 21% החזקה בכדור, 0 בעיטות לשער, 0 קרנות. יונייטד לא אמורה להיראות ככה באולד טראפורד נגד יריבה לצמרת. ו-35% החזקה בכדור בסוף המשחק. בלתי מתקבל על הדעת עבור קבוצה כל כך גדולה, חזקה ובעלת יומרות כמו יונייטד (שלפני המשחק לא הפסידה 40 משחקים באולד טראפורד).
ואז התחיל הבלאגן
על פניו, ז'וזה מוריניו קיבל את ההפסד בצורה הרגועה. הוא ניגש לפפ גווארדיולה וחיבק אותו. ואולם, לאחר מכן התחיל הבלאגן. מלבד התלונות הקבועות על השיפוט ועל שחקני היריבה, הוא גם היה מעורב בתקריות אלימות בחדר ההלבשה.
על פי הדיווחים באנגליה שהגיעו אחרי ההפסד של מנצ'סטר יונייטד בדרבי, השחקנים והצוות המקצועי של שני המועדונים נכנסו לעימותים אלימים. אלימים מאוד. מיקאל ארטטה, עוזר המאמן של פפ גווארדיולה, נותר מדמם ונזרקו מוצרי מזון ודברים אחרים בין שני חדרי ההלבשה. על פי הדיווחים, רומלו לוקאקו, שהיה מעורב בשני השערים של מנצ'סטר סיטי, היה מעורב באלימות קשה בחדר ההלבשה.
מה שהתחיל את כל העניין, לפי הדיווחים, זה שז'וזה מוריניו לא היה מרוצה מהחגיגות של שחקני מנצ'סטר סיטי אחרי הניצחון, הוא ניגש לחדר ההלבשה שלהם והחליף עלבונות עם שוער הסיטי, אדרסון.
יש לציין שז'וזה מוריניו, כשהיה באינטר, הוא זה חגג בריצת אמוק על קאמפ נואו את הניצחון של קבוצתו על זו של פפ. הוא עשה זאת בצורה מתריסה במיוחד כשהוא מסמן לאוהדי ברצלונה לשתוק.
מיד לאחר העימות המילולי עם אדרסון, שחקני סיטי הקיפו את מוריניו - שהיה באזור חדר ההלבשה שלהם. ברגע הזה נכנסו שחקני מנצ'סטר יונייטד שהגיעו לתמוך במאמן שלהם והאלימות נדלקה.
זו לא פעם ראשונה שעניין כזה קורה בקריירה של מוריניו.
מוריניו הוא אחד ממאמני העל בכדורגל האירופי. גנרל מנצח שיודע לגייס את השחקנים סביבו ועושה את זה על בסיס קבוע בכל מועדון שעבד בו. שורת התארים בהם זכה ארוכה ומפוארת. ואולם, מוריניו הוא גם מאמן שעושה נזק תדמיתי למעסיקיו. כשהיה מאמן ריאל מדריד, התדמית של המועדון המפואר הזה נגררה בבוץ בגלל פרובוקציות שלו.
הקבוצה בלבן המלכותי, נהפכה לקבוצה של מתאבקים וביריונים בעוד שברצלונה של פפ גווארדיולה הצטיירה כקבוצה שמתעקשת על הכדורגל היפה והטהור. זו אמנם הפשטה של הסיטואציה, אבל ייתכן מאוד שהתקופה הזו סייעה לברצלונה לעקוף את ריאל מדריד בהכנסות מחסויות והכנסות בינלאומיות.
האם ז'וזה מוריניו חרץ את גורלו במנצ'סטר יונייטד?
האישיות של מוריניו מוכרת לכולם. ולכן היו גם מועדונים שנזהרו מלהעסיק אותו - כולל מנצ'סטר יונייטד לפני שנכשלה עם דיוויד מויס ולואי ואן חאל.
בספרו "The Ball Doesn’t Go In By Chance" הסביר פראן סוריאנו, סגן נשיא המועדון בזמנו, למה פפ גווארדיולה נבחר לתפקיד מאמן ברצלונה על פני ז'וזה מוריניו. "ההחלטה היתה בין פפ למוריניו. מוריניו הוא ווינר, אבל כדי לנצח הוא מייצר רמה מסוימת של מתח שמייצר בעיות. המתח הזה יצר בעיות בכל מקום שהוא היה בו: בצ'לסי, באינטר ובמדריד".
סוריאנו גילה את הקריטריונים שהמועדון דרש מהמאמן: 1. לכבד את המבנה הניהולי והספורטיבי של המועדון; 2. לשחק כדורגל התקפי; 3. לקדם צעירים; 4. לשפר ביצועים; 5. להיות פרואקטיבי בניהול חדר ההלבשה; 6. להיות מחויב לדרישות המועדון ויודע להימנע משימוש יתר בתקשורת; 7. להיות בעל ניסיון כשחקן ומאמן ברמה הגבוהה; 8. לתמוך בניהול נכון של כספי המועדון; 9. להיות בעל ידע נרחב בליגה הספרדית ובכדורגל האירופי.
פפ לא עמד בקריטריון 7 אבל גם מוריניו לא (לא היה שחקן ברמה הגבוהה). יותר מכך, בברצלונה הבינו שמוריניו לא עומד בקריטריון השני, השלישי, השישי והשמיני. ויותר מזה, לפי סוריאנו, "כשהדברים הופכים לקשים, מוריניו שם את עצמו מעל המועדון". דברים דומים אמר בובי צ'רלטון, אגדה במנצ'סטר יונייטד, כשהסביר מדוע מוריניו לא מונה במקומו של סר אלכס פרגוסון.
סוריאנו הוא האיש שהביא את פפ גווארדיולה למנצ'סטר סיטי. הוא מנע ממוריניו לאמן בברצלונה. והוא ידע למה. קשה מאוד למכור תדמית של מועדון ספורטיבי וחיובי כשעל הקווים עומד מאמן שמשתמש בכדורגל נגטיבי ופרובוקציות שונות כדי לנצח במשחקים.
מועדון, כמו מנצ'סטר יונייטד, שנסחר בבורסה, שמבסס את המודל העסקי שלו על מכירת חסויות מאסיבית ושימוש בפופולריות הגלובלית שלו, לא יכול להרשות לעצמו מאמן כזה. לא בטווח הארוך לפחות.
לכן, ייתכן מאוד שההפסד בדרבי הוא יותר מסתם הפסד. הוא תחילת הסוף של ז'וזה מוריניו כמאמן מנצ'סטר יונייטד.