לא משנה מה יעשה משרד הספורט עם הכדורגל, הכל תלוי בהתאחדות

משרד התרבות יכול להמציא תריסר ועדות ולבזבז כסף טוב, ציבורי. מי שבידו הכוח הממשי היא ההתאחדות לכדורגל הנתמכת על ידי האיגוד העולמי ש'אין לו אלוהים', פיפ"א, שהכל נוהגים על פי דברה

אמיר בן פורת 13:3604.12.17

תגיות:

"השפל החדש" כך מסרו אוהדי הכדורגל הביא את השרה לפעול. היא הורתה למנכ"ל המשרד לפעול במטרה לקיים "בחינה מעמיקה שתהווה בסיס עבודה להבראת הענף" המסקנות יוגשו בסוף יוני 2018. ובכן, שישו ושימחו אוהדי הכדורגל הכינו את הצעיפים ושננו את מילות 'התקווה', כי "בא לציון גואל": בסוף יוני 2018 יהיה מתווה לנבחרת כדורגל שהכל ידברו בשבחה.

קראו עוד בכלכליסט:

מירי רגב ועופר עיני. הנה כמה מוועדות החקירה שעסקו במצבו-מעמדו של הכדורגל הישראלי: 'עדת עציוני' 1971, ועדת סטרשנוב, 2002, ועדת זליכה 2013. צילום: אורן אהרוני

ואין חדש תחת השמש. לפני שנים רבות – כאשר רוב אוהדי הכדורגל של היום עדיין לא היו רעיון - היה איש אחד ששמו אבא אבן, שר החינוך (1961-3) של מדינת ישראל.

'משרד החינוך' דאז היה אחראי גם לתרבות ולספורט ולידיעת כל מאן דבעי, אבא היה איש משכיל שקרא גם את צ'כוב (באנגלית), אבל ניתן להניח כי לא את 'אחד עשר האלופים' שכתב אדוארד בס (פורסם בלועזית, ב- 1922) וגם לא את מדור הספורט 'בדבר', העיתון של המפלגה (מפא"י), אבל כיוון שהיה 'איש העולם הגדול' יש להניח כי ידע לפחות משהו על משחק הכדורגל.

באחד הימים הועלתה בכנסת שאילתה ביחס להפסדה של נבחרת ישראל בכדורגל באחד המשחקים במסגרת המוקדמות למונדיאל. הח"כ השואל ביקש משר החינוך הבהרות לכישלון. על פי הנוהג הקיים ניתנה לשר ארכה של 21 יום כדי להשיב. אבא אבן שכפי הנראה לא היה אוהד 'כדורגל שרוף' בלשון המעטה, לקח את הזמן המותר וביום העשרים ואחד עלה לדוכן והשיב: "לאחר שחקרנו ובדקנו את העניין הגענו למסקנה כי נבחרת ישראל הפסידה במשחק המסוים מכיוון שהנבחרת היריבה הבקיעה יותר שערים". וירד מן דוכן. אבא אבן דייק וניבא: מאז ועד היום 'הגויים' מבקיעים יותר.

אז מה יש לחקור? מה לא נחקר עד כה?. הנה כמה מוועדות החקירה שעסקו במצבו - מעמדו של הכדורגל הישראלי: 'עדת עציוני' 1971, ועדת סטרשנוב, 2002, ועדת זליכה 2013. הוועדות הללו חרשו את הכדורגל הישראלי לאורך, לרוחב ולאלכסון. מסקנותיהן פורסמו ברבים – אפילו הכנסת התייחסה אליהן - ונטמנו למנוחת עולם באחת מן השידות בהתאחדות לכדורגל.

מאז ועד היום "עמלו" ראשי ההתאחדות לכדורגל להמציא דרכים לתקן את הכדורגל הישראלי: הביאו מומחים מחו"ל, גייסו שחקני עבר, התקשרו עם חברות ייעוץ של מומחים, הקימו את בית הנבחרות. השורה התחתונה: אוקטובר 2017 נבחרת הכדורגל הישראלית אינה שונה מבחינת הישגיה מנבחרת הכדורגל של שנות החמישים. לשון אחר: במשך שבעים שנה מה שהיה (אז לפחות הייתה תקווה לטוב ) הוא מה שישנו (נפלה רוחנו). זה ממש "הישג היסטורי" שקשה למצוא לו מקבילה.

משרד התרבות יכול להמציא תריסר ועדות ולבזבז כסף טוב, ציבורי. מי שבידו הכוח הממשי היא ההתאחדות לכדורגל הנתמכת על ידי האיגוד העולמי ש'אין לו אלוהים', פיפ"א, שהכל נוהגים על פי דברה. ועד שזו, כלומר ההתאחדות, לא תחליט ותבצע, דגש על תבצע, לא יקום דבר. למרבה הצער ניסיון העבר מלמד (הלוואי ואתבדה) שחבל על הזמן, הרבה לא יצא גם מן ההתאחדות לכדורגל. בשידה הרביעית משמאל, למטה, יש עוד מקום כדי להטמין את ההמלצות של הוועדה הבאה בתור.

הכותב הוא פרופסור, לשעבר חבר במחלקה למדעי ההתנהגות אוניברסיטת בן גוריון