אלן שירר חושש מפגיעה מוחית: "נגחתי 150 פעמים ביום"
קפטן נבחרת אנגליה לשעבר, המשמש כיום כפרשן, מאשים את מנהלי הכדורגל בניסיון להתעלם מהחששות שנגיחות גורמות לדמנציה. לטענתו שחקני עבר חלו בדמנציה מכיוון שלא בוצע מספיק מחקר בנושא ולא הוצעה להם תמיכה
- שחקן הפוטבול העיד שקבוצתו דרשה ממנו לא לדון בפומבי בפגיעות מוח
- מחקר: ספורטאים שסבלו מפגיעות ראש הם בסיכון גבוה יותר לדיכאון לאחר סיום הקריירה
- דו"ח: "סכנה מוחשית לקיומו של מונדיאל 2022 בקטאר"
שירר (47) ששיחק כחלוץ והבקיע בנגיחה אחד מכל חמישה מ-260 השערים שכבש בפרמיירליג, נהג להתאמן על כך 150 פעמים ביום. כעת הוא חושש שאולי פגע במוח שלו.
הצהובון הדיילי מירור חשף כי שלושה מבין שחקני נבחרת אנגליה שזכתה במונדיאל שאירחה המדינה בשנת 1966, סובלים מדמנציה או בעיות בזיכרון, וכך גם 375 שחקנים לשעבר נוספים. עם זאת, רוי קין טוען ששחקנים שמוטרדים מכך שיחטפו זעזוע מוח "יכולים ללכת לשחק שחמט במקום".
על כך הגיב שירר: "לא בוצע מספיק מחקר. הרשויות לא ממהרות לחפש תשובות. הן מטאטאות את זה מתחת לשטיח, וזה לא טוב מספיק. הכדורגל חייב לדאוג לשחקנים הוותיקים שסובלים מדמנציה ולהפסיק עם התפיסה שברגע שמסיימים לשחק, נזרקים לפח. זה משחק קשוח, זה משחק מבריק, אבל עלינו לוודא שזה לא משחק שהורג".
שירר ניסה לברר אם יש סיכוי גבוה שיחלה בדמנציה, ולכן עבר סריקות ומבחנים לבחון כיצד הנגיחות בכדור השפיעו על המוח שלו, כל זאת במסגרת סרט תיעודי חדש של ה-BBC על דמנציה - "הכדורגל ואני".
"יש תמונות שלי משחק כשדם זורם על הפנים שלי. היו תופרים אותי, אבל אחרי הנגיחה הבאה בכדור התפרים נפתחו", אומר שירר. "על כל שער שהבקעתי בנגיחה במשחק, התאמנתי קרוב לוודאי אלף פעמים באימונים. זה כנראה שם אותי בסיכון, בהנחה שיש קשר. לכן המבחנים היו מלחיצים. יש לי זיכרון נוראי, איני יודע אם זה בגלל שאני לא מקשיב, אבל יש לי זיכרון גרוע. כשמשחקים כדורגל באופן מקצועי, מעריכים שכשמתבגרים יהיו בעיות ברכיים או גב, כמו שאכן יש לי. אבל מעולם לא חשבתי שמשחק הכדורגל יכול להיות קשור לפגיעה מוחית. לכן חייבים לבצע מחקר".
במסגרת העבודה על התכנית, שירר, שזכה באליפות הפרמיירליג עם בלאקבורן רוברס ב-1995 והבקיע 30 שערים בנבחרת אנגליה, נפגש עם שחקני כדורגל שסובלים מדמנציה ובני המשפחה שלהם. ביניהם היה גם המנטור שלו, כריס ניקול (71), שהעניק לו את הפריצה הגדולה בסאות'המפטון ולימד אותו לנגוח בכדור. השחקן לשעבר של נבחרת צפון אירלנד, שזכה פעמיים בגביע, משוכנע שהקריירה שלו אשמה בדמנציה שממנה הוא סובל.
"יש לי פגיעה מוחית מנגיחות בכדור. הזיכרון שלי בבעיה. כולם שוכחים דברים לפעמים, איפה הניחו את המפתחות. אך כששוכחים איפה גרים, זה כבר שונה", הוא אמר. "אני ככה כבר ארבע או חמש שנים, זה הולך ומחמיר, ומטריד אותי".
שירר הוסיף: "היה קשה לראות את כריס במצבו הנוכחי, כי הוא העניק לי את הבכורה שלי בכדורגל. הוא גרם לי לנגוח ב-100 או 150 כדורים ביום, אך הוא עשה את זה מהסיבות הנכונות.
שירר נפגש במהלך העבודה על הסרט הדוקומנטרי גם עם מאט טיס (78), שזכה בליגה הרביעית הישנה במדי גרימסבי טאון. טיס נכנס לשלבים המתקדמים של דמנציה וכבר לא מזהה את הבית שלו. "חייב להיות קשר לכדורגל", מאמינה אשתו מיי. "בלי להתאמץ אני יכולה לנקוב בשמם של שמונה שחקנים ששיחקו עם מאט באזור הזה וסובלים מדמנציה. זה אומר הרבה בעיני".
כוכב נבחרת אנגליה סר ג'ף הרסט הכריז כי זו חובתו להילחם בדמנציה.
המאמנים רוצים עוד ראיות
כבר עשורים שהחוקרים והמומחים חושדים שנגיחות גורמות לנזק מוחי ודמנציה, אך לא נמצא קשר ישיר עד למותו של חלוץ אנגליה ג'ף אסטל ב-2002.
חוקר של מקרי מוות מצא כי אסטל (59), לשעבר כוכב ווסט ברום, מת מפגיעה מוחית בשם CTE, שמכונה גם מוח של מתאגרף, הנגרמת מנגיחות בכדור. בתו, דון אסטל, הגיבה: "בכל תעשייה אחרת ההחלטה התקדימית הזו הייתה גורמת לגל של שינויים, אבל לא בכדורגל".
ב-15 השנים שעברו מאז, לא ההתאחדות הכדורגל האנגלית ולא פיפ"א מימנו מחקר משמעותי בנוגע לסכנות של נגיחות. איגוד השחקנים כלל אינו יודע כמה מבין 50 אלף חבריו סובלים מדמנציה.
מאמנים רבים, ביניהם חלוץ אנגליה לשעבר לס פרדיננד, שעובד כיום כמנהל הכדורגל במועדון שלו לשעבר קווינ'ס פארק ריינג'רס, טוענים שהם צריכים לראות עוד ראיות לפני שימנעו משחקנים צעירים לנגוח בכדור באימונים.
קפטן נבחרת אנגליה לשעבר ג'ון טרי מודה שעודד את בתו סאמר רוז (11) לנגוח בכדור, זאת על אף שהמומחים חוששים שבנות נמצאות בסיכון גבוה יותר לספוג זעזוע מוח פוגעני.
לפי שירר, לאחר קריסתו של פבריס מואמבה מבולטון על המגרש במרץ 2012 מדום לב, כל המועדונים הצטיידו בדפיברילטור בתוך שישה חודשים. בדומה, הקבוצות עושות הרבה למען שחקנים עם בעיות הימורים. אך מנגד כמעט ולא נעשה דבר מאז שאובחן אסטל. "ישנם הרבה אנשים כועסים, ובצדק. מפתיע במיוחד שאף אחד לא מודה בטעות, ושהיה עליהם לעשות יותר".
ההתנהלות הזו היא בניגוד למתרחש בליגת הפוטבול באמריקה, שהקימה קרן של 190 מיליון ליש"ט המיועדת לשחקנים שחלו.
באוגוסט נחשף כיצד שחקנים עם דמנציה, ביניהם סטן באולס, לשעבר שחקן נבחרת אנגליה ופיטר בייקר מהספרס, נאלצו להסתמך על נדבות כדי לממן את הטיפול שלהם, זאת על אף שהפרמיירליג מרוויחה 8.1 מיליארד ליש"ט בשנה מהכנסות חוזי שידור לבדם.
השחקן לשעבר ג'ון סטילס, שאביו נובי לצד חבריו לנבחרת שזכתה במונדיאל, מרטין פיטרס וריי וילסון וסובל מדמנציה, אמר לשירר כי הוא זועם על כך שדבר לא נעשה בעניין.
"לא מטפלים בזה כמו במחלה, אלא כתסמין של זקנה, כך שהמטופל צריך לממן את העלויות. כל המשפחות הללו, מעבר לכך שהן נאלצות לראות כיצד האהוב שלהן הולך ונעלם, לא מקבלות סיוע", הדגיש. "מרביתם נאלצו למכור את הבית שלהם כדי לממן את הטיפולים. אם זה נגרם מנגיחות, זו חרפה". איגוד השחקנים כבר הואשם שלא נלחם מספיק כדי לקבל תשובות.
אך כששירר התעמת איתו, המנכ"ל גורדון טיילור יצא בהצהרה החריפה ביותר שלו עד כה: "הובהר לי כי הקבוצות זהירות מכיוון שיכול להיות פה פוטנציאל לתשלום פיצויים. אך לכדורגל יש חובה לבדוק אם יש קשר. אם יש זה יגביר משמעותית את הבעיה בגילאים המתקדמים, ואז ניאלץ לבחון מחדש את חוקי המשחק".
הרופאה הראשית של התאחדות הכדורגל שרלוט קאוי מודה כי התחמקו מטיפול בנושא בעבר, אך לדבריה "אני מרגישה שאנחנו מתקרבים לבעיה הזו". היא הוסיפה כי בהתאחדות מעוניינים לחקור שחקנים לשעבר כדי להשיג תוצאות בהקדם האפשרי, ויתכן כי יאסרו על נגיחות במשחקי הילדים, זאת אם הראיות יצביעו על כך שהנגיחות גורמות נזק למוח.