גראציה, אנדראה: פירלו פורש מהמשחק שהוא שינה מהצד האחורי של המגרש
אנדראה פירלו, שפרש השבוע מכדורגל, בגיל 38 היה אחד מהשחקנים המשפיעים ביותר על המשחק בשני העשורים האחרונים. ההשפעה שלו היתה בעיקר טקטית ולרבים מחוץ למשחק, וגם לכאלו שבתוך המשחק, לא תמיד היתה ברורה לעין
פירלו. סגנון חסר מאמץ, ריצה קלה ומבטים סביב, כמו מנהל משמרת בבית קפה רומאי צילום: איי אף פי הסגנון הפירלואי נראה כמעט חסר מאמץ. מעיין ריצה קלה ומבטים סביב. מנהל משמרת בבית קפה רומאי. פירלו עצמו הגדיר זאת בצורה היפה ביותר בספרו הפנטסטי "I Think Therefore I Play": "אני קצת כמו צועני על המגרש" כתב. "קשר שמחפש פינה שאף אחד לא נמצא בה ואני יכול להגיע אליה חופשי אפילו רק לרגע אחד מבלי להיחנק על ידי שומרים אישיים שדבוקים אליי כמו צל. כל מה שאני רוצה זה כמה מטרים לעצמי. חלל שבו אני יכול להמשיך לעשות מה שאני אוהב - לקחת את הכדור ולתת אותו לחבר לקבוצה. כדי שהוא יבקיע. זה נקרא בישול וזו הדרך שלי להפיץ אושר".
אז ביורו 2012 הצועני המסתובב הזה הדיח את נבחרת אנגליה מהמונדיאל עם פנדל "פננקה" מושלם, שהוציא את כל הרוח מהמפרשים של האנגלים.
ובחצי הגמר הגיע למשחק מול הפייבוריטית, הנבחרת המאורגנת, הלוחצת, אנרגטית, הדינמית של גרמניה. הגרמנים, שלא יהיה ספק, הכירו את פירלו ממקודם. במונדיאל 2006, בגרמניה, הוא הדיח אותם עם בישול לפאביו גרוסו, עמוק בתוך ההארכה של חצי הגמר. באותו מונדיאל הוא יצר הכי הרבה הזדמנויות הבקעה בטורניר (24) ובישל גם 3 שערים.
ביורו 2012, הנבחרת הגרמנית היתה איכותית יותר מאשר ב-2006. הקשרים הצעירים יותר ממנו, סמי חדירה, מסוט אוזיל וטוני קרוס היו הקשרים הטובים והאיכותיים באירופה. כולם קיבלו את המשימה לסגור אותו ולמנוע ממנו לנהל את המשחק של האיטלקים. גם באסטיין שוויינשטייגר, שועל קרבות וותיק, היה אחראי לטפל בפירלו. אבל למרות שפירלו היה מוקף בשחקנים גרמנים, הוא קיבל כדורים, הצליח לשמור עליהם וחילק את המסירות הנכונות לשחקנים במקומות הנכונים ובזמן הנכון.
שתי מסירות שלו התחילו את המהלכים שהובילו לשערים של מריו באלוטלי. המסירות של פירלו לא נרשמו כבישולים, אבל ב-30 שניות של שני השערים הללו, אלו ההחלטות של פירלו, של לאן למסור, שהוביל להתפרקות של ההגנה הגרמנית. למשל, בשער השני כשאוזיל לחץ עליו, פירלו הצליח לקבל את הכדור ולשחרר אותו בדיוק לאן שאוזיל היה אמור להיות בהגנה. זה הוביל לתנועת חיפוי של הגרמנים, שהובילה לחורים בהגנה, שהובילה למצבים האיטלקים. הוא לא בישל את השער, אבל הוא פירק את הנבחרת הקולקטיבית המפחידה ביותר בטורניר עם תנועה מינימלית ומסירות לייזר.
אנדראה פירלו, שפרש השבוע מכדורגל, בגיל 38 היה אחד מהשחקנים המשפיעים ביותר על המשחק בשני העשורים האחרונים. ההשפעה שלו היתה בעיקר טקטית ולרבים מחוץ למשחק, וגם לכאלו שבתוך המשחק, לא תמיד היתה ברורה לעין.
דויד סומפטר, מתמטיקאי חובב כדורגל, כן הבחין במה שפירלו עשה נגד גרמניה ביורו 2012 ומיפה את כל התנועות והמסירות שלו. במפה של סומפטר רואים שפירלו כמעט ולא עובר את החצי. הוא הסתובב בצד שלו של המגרש - קרוב לעיגול האמצע. הוא מסר 66 מסירות באותו משחק. 61 היו מוצלחות. המסירות כמעט תמיד שינו את הכיוון שממנו הכדור הגיע. פירלו, מנהל המשמרת הקול, קיבל כדורים והעביר אותם לכיוון השני. אם הוא קיבל את הכדור בצד השמאלי, הוא מסר - כמעט תמיד - ימינה. אם קיבל בצד הימני - מסר, כמעט תמיד - שמאלה. ככה הזיז את כל ההגנה. פגע בתנועה האחידה שלה ויצר בה חורים. הוא עשה זאת נגד גרמניה וכמעט נגד כל קבוצה אחרת שהוא נפגש עימה בקריירה שלו.
סומפטר לקח את מקבילו של פירלו בנבחרת הגרמנית, באסטיין שוויינשטייגר. לוחם דגול וקשר ששיחק עמוק בנבחרת הגרמניה. מפת המסירות או תנועות של שווייני היתה שונה לחלוטין. הוא היה בכל המגרש. בשמאל, בימין, באמצע - קדימה, אחורה. הוא השלים 60 מסירות מ-74 ניסיונות.
עין הסערה זה מונח שמתאר את האזור של מזג האוויר הרגוע יחסית במרכז סופות טרופיות חזקות, הוריקנים או טורנדואים. שוויינשטייגר היה באותו חצי גמר ההוריקן. פירלו היה השקט בעין הסערה.
פירלו. שחקן שחמט צילום: איי פי
מה אתם ממהרים?
הכדורגלנים נהפכו למהירים וחזקים יותר בשנות ה-2000 וכתוצאה מכך הכדורגל נהפך למהיר וחזק יותר. מספר הספרינטים צמח ביותר מ-50% משנת 2007. מספר הק"מ במהירויות גבוהות ששחקן לוגם במשחק גם כן צמח בעשרות אחוזים. אחוזי השומן של השחקנים צנחו למספרים נמוכים וטכנולוגיות הנעלה ובריאות מאפשרות לשחקנים להיות "סערות": כוכבי אקשן שעושים הכל על המגרש. ובעין הסערה הזו היה פירלו. בסגנונו הצועני, הוא שלט על המשחקים מאחורי קו החצי ברוגע ובטאץ'. וכשכולם שיחקו במכוניות מתנגשות, הוא ניצח אותם בשחמט.
פירלו גדל דווקא כקשר התקפי, שכילד גרר השוואות לדייגו מראדונה. מ-1995 עד 2001 שיחק גם כקשר התקפי בברשיה, רג'ינה ואינטר. אמרו עליו שהוא האיטלקי המוכשר ביותר מאז רוברטו באג'ו, חלוץ-קשר 10 אגדי. היה זה קרלו אנצ'לוטי, מאמנו במילאן, שראה את הפוטנציאל שלו כקשר אחורי. "סילביו ברלוסקוני רצה לשחק כדורגל התקפי" כתב אנצ'לוטי בספרו Quiet Leadership: Winning Hearts, Minds and Matches, "היה לי עומס של קשרים התקפיים, קאקה, רוי קוסטה, פירלו, קלרנס סיידוף, ריבאלדו, יון דאל תומאסון - כל אחד רצה לשחק והיה צריך לשמור את כולם שמחים. דיברתי עם פירלו על זה שעמוק בקישור יהיה לו יותר מקום לשחק - שהוא יצטרך לשחק בתפקיד פליימייקר אחורי".
פירלו לא נבהל ופשוט אמר לאנצ'לוטי. "אני יכול לעשות את זה". אנצ'לוטי הופתע ובגלל שלא רצה להבהיל את הילד עם הסברים על אחריות הגנתית, הוא דיבר איתו בעיקר על התפקיד ההתקפי שלו מעומק המגרש. איך הוא יכול להיות "המוקד" של הקבוצה. לקבל כדורים ולשלוח אותם לשחקנים הפנויים - לשנות את כיוון המשחק, לשנות את המשחק. "'אתה רק צריך להיות בעמדה הנכונה' אמרתי לפירלו" מספר אנצ'לוטי. "אתה לא חייב ללחוץ, אתה לא חייב לתקל אבל אתה צריך להיות מאחורה כשצריך".
בשיחה הזו פירלו זיהה את הפוטנציאל לשביל חדש בקריירה שלו. ואז הוא לקח את התפקיד והגדיר אותו מחדש.
ה-deep lying playmaker, השחקן המנהל מאחורה, הפך לאחד מהתפקידים החשובים בכדורגל המודרני, שהרבה מהעניין והאקשן בו מתרכזים בקישור ומשם יוצאים לשערים והזדמנויות. כשפירלו השתתף באקשן הוא עשה זאת כשעיקר כוחו זה המחשבה והדיוק. הוא הכניס קצת סדר בכאוס. וכך גם שינה את המונח "קשר אחורי".
לפניו "קשר אחורי" היה לוחם, בדרך כלל גדול ומפחיד, שמתקל ודוחף את הכדור קדימה כדי שיגיע לקשר העושה משחק היצירתי. אך כיום קשר אחורי הוא מנהל, מארגן, מסדר ויוצר. הוא אחראי לחלוקת כדורים ומשחק המעבר. אם הוא טוב הוא מעניק לשחקנים אחרים את החלל שהם צריכים כדי לייצר בו משהו. בלי פירלו קשה להאמין שהיה סרג'יו בוסקטס (ברצלונה), צ'אבי אלונסו (בריאל מדריד ובבאיירן מינכן), טוני קרוס (בריאל מדריד), יוליאן וייגל (דורטמונד), מרקו וראטי (פריז סן ז'רמן) ואחרים.
פירלו. מייצר חללים לשחקנים אחרים צילום: רויטרס
בועט דגול עם סיפורים מצחיקים
למרות שעזב את אירופה ב-2015, פירלו עדיין אחד מהכובשים הגדולים מבעיטות חופשיות. מאז 2012/13 רק שני שחקנים כבשו יותר ממנו בבעיטות חופשיות. מירלם פיאניץ' (12) וליאו מסי (13).
אחד מהנשקים האדירים ברגליו של פירלו היתה בעיטה חופשית מפחידה, שהכניעה שוערים רבים וטובים ממרחקים מגוונים.
הסיפור של איך הוא נהפך לבועט כל כך מפחיד הוא אחד מהמשעשעים בספרו המצוין.
"כל בעיטה קיבלה את שמי - כי כל אחת היתה ילדה שלי" כתב. "הן נראו דומות מבלי להיות תאומות. לכולן היו שורשים דרום אמריקאים. ליתר דיוק: הן כולן הגיעו מאותו מקור השראה: אנטוניו אַאוּגוּסטוֹ ריבּיירו רייס ז'וניור, קשר שירשם בהיסטוריה כהידוע יותר כז'וניניו פרנאמבואקנו".
פירלו ממשיך: "בזמנו בליון, האיש הזה גרם לכדור לעשות דברים מדהימים. הוא השכיב אותו על הרצפה, סובב אותו, רץ אליו, בעט וכבש. הוא כמעט אף פעם לא טעה. בדקתי את הסטטיסטיקות שלו והבנתי שזה לא מקרי... למדתי את הסגנון שלו באדיקות. אספתי סרטונים ואפילו צילומים שלו בועט... לא גיליתי את זה באופן מיידי. הייתי צריך סבלנות והתמדה. ידעתי מהתחלה שהוא בועט בכדור בצורה לא רגילה. הייתי יכול לראות את המה, אבל לא יכולותי לראות את האיך. אז במגרש האימונים ניסיתי לחקות אותו, בלי הרבה הצלחה. בימים הללו עפו לי הכדורים כמה מטרים מעל המשקוף. אולי 3 מטר מעל השמיים. הייתי אומר לאפסנאים שאני עושה את זה בכוונה, כדי להעניק כדורים לאוהדים. אפילו אם האימונים היו סגורים.... ההחמצות המשיכו מספר ימים טובים והבחור שהיה אחראי לכדורים כבר התחיל להתרגז. אבל המשכתי עם הניסויים שלי. והימים נהפכו לשבועות".
ואז פירלו הגיע לרגע הארה. והוא משתף: "הרעיונות הטובים ביותר מגיעים כשאתה במצב של ריכוז טוטאלי. מצב שאתה מגיע אליו רק כשאתה מחרבן... רגע האֶאוּרֶקָה שלי הגיע כשישבתי על השירותים. זה לא רומנטי, אבל מה לעשות. החיפוש אחר סודו של ז'וניניו נהפך לאובססיה עבורי... ושם, על השירותים, הבנתי שהנוסחה הקסומה היא לא איפה פוגעים בכדור אלא איך פוגעים בכדור: רק שלוש מהבהונות של ז'וניניו יצרו מגע עם הכדור, לא כל הרגל כפי שניתן לצפות".
ביום למחרת, פירלו רץ לאימונים ואפילו וויתר על סשן הבוקר בפלייסטיישן (היה משחק קבוע עם אלסנדרו נסטה לפני אימונים), והתחיל ליישם את התיאוריה שלו במציאות. והיא עבדה. וכך נהפך לאחד מבועטי הבעיטות החופשיות הכי טובים באירופה.
התמצית הפירלואית בסיפור נפלא על מצוינות.
בסופו של דבר, וזה חשוב להדגיש, מדובר באחד השחקנים הגדולים בדורו - ולא רק מבחינת קונספטים טקטיים וסיפורים משעשעים. גם ברמת התכלס. הוא זכה ב-19 תארים - כולל גביע עולמי, שני גביעי ליגת האלופות ו-6 אליפויות. הוא זכה ביותר מ-49 תארים אישיים. שיחק 871 משחקים, כבש 86 שערים ובישל 110 שערים.
אחד מהגדולים בדורו, בעמדתו, בכל הזמנים. גראציה אנדראה!
