ירדן ג'רבי פרשה מהג'ודו: "היתה גאווה גדולה לייצג את המדינה"

כשנה אחרי שזכתה במדליית הארד במשחקים האולימפיים בריו, הודיעה היום (ב') הג'ודוקא במסיבת עיתונאים מיוחדת על פרישה: "אין לי יותר מוטיבציה להמשיך. גאווה גדולה הייתה לייצג את המדינה".

חמש הערות על פרישה:

1. 22 שנים של 24 שעות של עבודה

ב-8 במרץ 2016, כמה חודשים לפני אולימפיאדת ריו דה ז'נרו, ירדן ג'רבי העלתה סרטון שלה ממחנה האימונים שערכה ביפן. היא מתחילה את הסרטון בריצה במעלה גרם מדרגות (היא חוזרת לריצה הזו במדרגות - בסגנונות שונים - כמה פעמים במהלך הווידאו). לאחר מכן מראה הווידאו את ג'רבי עושה תרגיל בו היא קשורה בגומיה למאמנה ורצה בין חמישה קונוסים (מרימה קונוס ומחזירה אותו למקום היציאה מהמקום). הסרטון ממשיך עם תרגיל זריזות וכוח עם גומיות שקשורות למאמן שלה: היא עומדת מול המאמן עם הגומיות קשורות, קופצת ומושכת את הגומיות מעבר לכתפיים שלה - מספר רב של פעמים. כחלק מהסט היא מתחילה לקפץ עם הגומיות מצד לצד.

מדובר על תרגיל ללא הפסקה שלוקח כמה דקות טובות ועושים ממנו, בדרך כלל, כמה סטים. בסרטון אחר מאותו מחנה אימונים ביפן היא מציגה עבודת משקולות אינטנסיבית - בעיקר עבודה על הרגליים. בדיוק שנה לפני העלתה ג'רבי סרטון אחר של העבודה היום-יומית שלה במכון וינגייט. בתרגיל היא מרימה מזרן כבד ודוחפת אותו קדימה, יורדת לעמדת שכיבת סמיכה וקמה מיד כדי להרים ולדחוף את המזרן פעם נוספת. היא חוזרת על העניין כמה פעמים ובמספר סטים שונה. באותו סרטון היא גם מושכת בחבל בובת אדם במשקל חצי עליון של גוף אדם, מביאה אותו אליה ורצה אחורה כדי למשוך את הבובה שוב. גם על זה היא חוזרת מספר פעמים. תרגיל "הצלפה" עם חבלים כבדים תמיד נראה טוב בחדר כושר - וגם אותו היא עושה בכמה גרסאות. התרגיל מורגש מאוד בשריר הדו-ראשי ובכלל בפלג הגוף העליון, בנוסף הוא מעלה דופק, מחזק אחיזה וגורם להזעה די מהירה. לאחר מכן ג'רבי עובדת על זריזות רגליים ויציאה מהמקום על המזרן ואז היא מטפסת על חבל ועושה עבודה ספיציפית על שרירי בטן עם תרגילים שמחזקים גם את היד האחורית.

הסרטון ממשיך עם הכאת מזרן עם כדור כוח שקשור לחבל ועבודה על שרירי בטן תחתונה. אם אתם עייפים רק מלקרוא את כל התרגילים שג'רבי עשתה מדי יום, לבטח תבינו למה ג'רבי, בגיל 28, כבר לא יכולה להשקיע מעצמה כדי להצליח בספורט שהיא עוסקת בו מגיל 6. וכמו שכל ספורטאי הישג יודע, העבודה לא מפסיקה כשמפסיק האימון. העבודה ממשיכה בלחיות את החיים בצורה מסוימת. אי אפשר לחגוג יותר מדי. אין יותר מדי זמן לחברים או לימודים. וגם המנוחה צריכה להיות יעילה ומסודרת. צריך גם לחשוב ולחיות את הספורט 24/7 אם רוצים להצליח בו.

ירדן ג'רבי עם מדליית הארד באולימפיאדת ריו 2016 צילום: אורן אהרוני

2. מורשת של עבודה קשה ותרגיל על שמה

ירדן ג'רבי. היום במסיבת העיתונאים צילום: אורן אהרוני

3. פרישה בלב שלם

4. השקעת ההורים השתלמה

ג'רבי גדלה בנתניה. אביה, שמואל, הוא מנכ"ל "מוניטקס" שהמציא את המונה האלקטרוני משולב הקופה הרושמת במוניות. אמא שלה היא נורית, אדריכלאית ושמאית מקרקעין. שניהם השקיעו זמן רב וכסף רב בג'ודו של הילדה שלהם. "הורים מתערבים במובן הכי חיובי של המילה" לפי גיל לוסטינג, מנכ"ל הוועד האולימפי. ההשקעה השתלמה ספורטיבית ומקצועית. ג'רבי זכתה במדליית ארד באולימפיאדת ריו 2016, הספורטאית הראשונה שזוכה במדליה עבור ישראל מאז יעל ארד.

היא זכתה באליפות העולם ב-2013 וסגנות אליפות העולם ב-2014. היא גם זכתה במדליות כסף וארד באליפויות אירופה (2012, 2013). בינואר 2014 נבחרה לג'ודוקא הטובה ביותר בעולם לשנת 2013 על ידי איגוד הג'ודו העולמי. היא זכתה בעיטורים ופרסים נוספים ישראלים ובינלאומיים והכניסה, לפי הערכות, יותר ממיליון דולר בבונוסים וחסויות לאורך הקריירה שלה ("אני חייבת להודות לרפי עגיב, הסוכן שלי, שסייע לי עם חסויות ואיפשר לי להתמקד בעבודה שלי" אמרה במסיבת העיתונאים היום). ג'רבי גם תרמה וגייסה תרומות במאות אלפי שקלים למספר גופים - כולל לבתי חולים שעבורם מכרה את תגיות השם שלה מהתחרויות.

5. תישאר בג'ודו?

על עתידה ג'רבי לא ידעה לפרט. "אני גאה לייצג את ישראל ולהיות שגרירה. אין לי מושג מה אני אעשה. שוקלת לפתוח מועדון ג'ודו עבור ילדים. אני בטוחה שיש הרבה אתגרים שם בחוץ בשבילי, והמטרה היא מפעילה אותי כשיש לי מטרה אני משיגה אותה בכל מחיר".