מי צריך כסף כשיש כיף?
מדוע מילארדרים משקיעים הון ברכישת קבוצות כדורסל שלא יספקו להם רווחים נאים? ההכנסות מרובות והכיף ענק
יזם המסעדות ובתי הקזינו מיוסטון (וכוכב הריאליטי) טילמן פרטיטה רוכש את קבוצת הכדורסל יוסטון רוקטס עבור 2.2 מיליארד דולר. לפי הערכות מגזין פורבס, ה-EBITDA של הקבוצה בעונת 2015-16 עמד על 62.7 מיליון דולר.
- שיא NBA: יוסטון רוקטס נמכרת תמורת 2.2 מיליארד דולר
- ג'יימס הארדן תרם מיליון דולר לנפגעי הוריקן הארווי
- הבעלים של יוסטון רוקטס תורם 10 מיליון דולר לנפגעי הוריקן הארווי
פירוש הדבר כי היחס בין המחיר ל-EBITDA עומד על 35, בהשוואה ל-9.8 בחברות הנסחרות במדד S&P 500.
גם לאמזון יש יחס זהה של 35, אך היא נחשבת לתופעה ייחודית, שלהערכת האנליסטים תמשיך לגדול. אולם, בניגוד לאמזון ההכנסות של יוסטון רוקטס יצמחו בקצב מתון. אם כך, מדוע שאיש עסקים נבון ישלם סכום גבוה כל כך עבור הקבוצה?
"זה לא מחיר זול, אך כשרגילים להסתכל על חברות טכנולוגיה עם סיכון גבוה, בלי הכנסות ועם מכפיל רווח גבוה, זה לא נשמע כמו הדבר המטורף ביותר שרכשתי", הגיב סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר לאחר ששילם לפני שלוש שנים 2 מיליארד דולר עבור הלוס אנג'לס קליפרס. "זה הכסף האישי שלי, ושומרים על אותה זהירות עם הכסף האישי כמו שעל כספי משלמי המסים. בהשוואה לחלק מהחברות הציבוריות הנסחרות, יש חברות נהדרות כמו אמזון בלי שום הכנסות, שווי שוק גבוה וסיכונים מרובים. יש פה סיכון נמוך בהרבה, יש הכנסות ממשיות בעסק הזה, יש הזדמנויות ממשיות. כך שבהשוואה לחברות שבדקתי בסקטור הטכנולוגי, זו הייתה רכישה הגיונית, ואני בהחלט נרגש ממנה".
עם זאת, הקליפרס דווקא הפסידו כספים במהלך עונת 2015-16, כך לפי פורבס. חוזה שידור מקומי חדש ככל הנראה יעזור להוציא את הקבוצה מהפסדים, אך אין שום ערובה לכך שעסקאות הטלוויזיה המקומיות הללו ימשיכו לעלות. רשתות הספורט האזוריות אינן חסינות מפני מגמת עזיבת הכבלים, שפגעה במיוחד ב-ESPN. במחיר שמשלמים עליהן בשלב זה, קשה להאמין שקבוצות ספורט מקצועיות עדיין נחשבות להשקעה עם סיכון נמוך.
עם זאת, מדובר בהשקעות מהנות. "אני בהחלט נרגש מהמוצר", הכריז באלמר ב-2014. "אני מת עליו, הייתי ביותר ממאה משחקי כדורסל בשנה האחרונה, וזה רק משחקים בתיכונים". דברים דומים אמר פרטיטה לאתר TMZ: "כל חיי אהבתי ללכת למשחקים של הרוקטס".
זה כנראה המפתח להבנת הסיפור. כל עוד יש אנשים שחושבים שזה כיף להיות הבעלים של קבוצת ספורט, ויכולים להרשות לעצמם לשלם 2 מיליארד דולר ויותר עבורה, רכישת קבוצה ב-2 מיליארד דולר תיתפס כהשקעה סבירה. אם תצליחו לקחת קבוצה מקרטעת ולהפוך אותה למובילה, כפי שעשו ג'ו לאקוב ופיטר גובר לאחר ששילמו 450 מיליון דולר עבור גולדן סטייט ווריורס ב-2010, זו אפילו עשויה להתגלות כהשקעה נהדרת. אך באופן כללי, ההיצע של רוכשים מיליארדרים פוטנציאלים הפך להיות חשוב יותר להערכת השווי של קבוצה מאשר אפשרויות ההכנסה העתידיות. זו גרסה של תיאוריית הטיפש הגדול יותר (greater fool theory), כשבמקרה הזה הטיפשים זוכים למושבים ליד המגרש במשחקי ה-NBA.