המשרה השנייה בחשיבותה: מעמדו של מאמן הכדורגל בעולם, ובישראל
מי שמנהלים את הצד המקצועי בכדורגל הישראלי אינם אנשי מקצוע. אנשי המקצוע תלויים בבעלי בית שהופכים אותם לסדרני עבודה - כמו בשנות ה-20 של המאה הקודמת באנגליה
מי שעוקב אחר משחק הכדורגל, החל מלידתו במחצית המאה ה-19 ועד לזמן הזה, ייווכח בקלות רבה יחסית כי במשך הזמן קורים שני דברים שלכאורה סותרים זה את זה: מחד, כלליו וחוקיו של המשחק נותרו שמרניים, מעט מאוד השתנה בהם במשך השנים. מאידך, בהתארגנותו ובניהולו חלו שינויים ממש מפליגים, הכדורגל נהפך לארגון מורכב, לתאגיד. תם זמנם של החובבנים. ובעל הבית? על פיו יישק דבר.
עדיין 'המשרה השנייה החשובה' בארגון הזה היא זו של מאמן. בשנים האחרונות מתרחש כרסום במעמדו ובעיקר בהערכת תרומתו להצלחת המועדון המסוים על הדשא.
אלישע לוי. ומה יש לנו היום בכדורגל הישראלי? אפשר להצביע על מאמן אחד וחצי שהתואר מנג'ר מתיישב עליו היטב צילום: עוז מועלם
מי שלזכותו נזקפת תמורה רדיקלית במעמד מאמן הכדורגל הוא הרברט צ'פמן, מאמנה של ארסנל האנגלית בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. בקיצור נמרץ, הוא שגרם לכך שמאמן הכדורגל הפך מ'סדרן עבודה' למנג'ר שעל פיו יישק דבר. לפי השקפתו של צ'פמן, מנג'ר זה הרבה יותר ממאמן - זו מנהיגות עם סמכות ושאר רוח, ממש כך.
במילים האחרונות טמון ערכו וכוחו של מאמן כדורגל באוטונומיה שלו לסדר את מבנה המשחק של קבוצתו. קשה מאוד לרשום את התכונות שהיותן מסמן מאמן מוצלח. ממחקרים רבים (מאוד) שנערכו בענפי הספורט הקבוצתי השונים עולה שלכימיה מעמד בכיר: מאמן עשוי להצליח במועדון אחד ולהיכשל באחר. ובכל זאת, כל מי שיודע משהו על כדורגל יכול היום למנות את המאמנים הבולטים בכדורגל העולמי: אלה שסך ההצלחות שלהם עולה לאין ערוך על סך הכישלונות שלהם.
מה בכל זאת עושה אותם לכאלו?
זה מתחיל בראש: מאמן רב-הישגים מחזיק בפילוסופיה של משחק (ראו: רינוס מיכאלס, ההולנדי, ולרי לובנובסקי האוקראיני, צ'פמן האנגלי, אלכס פרגוסון הסקוטי, ז'וזה מוריניו הפורטוגלי ואחרים). את הפילוסופיה הזו הוא מתרגם לאסטרטגיה וממנה הוא גוזר טקטיקה. אלה אינן מילים נפוחות, אלא דרכי פעולה שנרכשו מידע ומניסיון. כל השאר זה בונוס (ומזל).
ומה יש לנו היום בכדורגל הישראלי? אפשר להצביע על מאמן אחד וחצי שהתואר מנג'ר מתיישב עליו היטב. להלכה ומעשה ישנם סדרני עבודה העושים את מלאכתם פחות או יותר עד שלבעל הבית 'נשבר' והוא "נותן להם גיבוי", קרי, מסמן להם את הדרך החוצה. הבא אחריו כפי שלמדנו ממחקרים שונים, לא יצליח טוב יותר מקודמו, כי אין לו כמעט שום יתרון על פניו. הגלגל מסתובב: בתוך כלום זמן המוחלף יחליף מאמן אחר שסר חינו וחוזר חלילה. יש בעלים, אין מנג'ר - וכך נראה הכדורגל הישראלי.
הכותב הוא מרצה בכיר ופרופסור חבר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוא כתב מספר ספרים על הכדורגל הישראלי בהם "כדורגל ולאומיות", "ממשחק לסחורה", "הוא איזה מלחמת מענגת" ועוד
