מועדון קרב - על הניצחון של באר שבע על לודוגורטס

הבחירה בפייט קלאב, סרטו האלמותי של דיוויד פינצ'ר, המבוסס על הקלאסיקה המחתרתית של צ'אק פלניוק, כתפאורה, היתה לא פחות ממדויקת עבור המשחק אתמול. מבחינת תזמון, גישה, שחקנים וכמובן – הקהל. בסרט, טיילר דירדן, המשוחק על ידי בראד פיט, קובע חוקים למועדון הקרב יחד עם 'המספר', אותו משחק אדוארד נורטון. החוקים ברורים, נוקבים, ומתווי דרך. אם כן, הנה שמונת החוקים המפורסמים של הסרט 'מועדון קרב', עם התאמות קטנות למשחק אתמול, ולהמשך הדרך של באר שבע באירופה.

חוק מס' 1 בפייט קלאב: לא מדברים על פייט קלאב (שלב הבתים בליגת האלופות)

ברק בכר, שבמשחק הראשון בסיבוב הקודם נחשפו מעט מחולשות המערך שלו, שתק, לא דיבר, והגיע מוכן לקרב הזה. הוא פתח בהרכב עם השחקנים שיתנו לו את הניסיון והשליטה בקצב שצריך בקרב כזה (ראדי במקום אוחנה), וידע מתי להכניס את הכלים הקטלניים שחיכו לו על הספסל (אוחנה במקום מליקסון).

ברק בכר מאמן הפועל באר שבע צילום: ראובן שוורץ

בכר גם תיקן את הטעויות שמאמן הונבד זיהה אצלו בסיבוב הקודם. המעבר מפעולה התקפית להגנה, בעיקר בכנפיים, היה רך מאוד, ובשניות הראשונות של מעבר, ניתן היה לאיים על באר שבע, וכך גם הגיע הגול שספגו מההונגרים לפני שבועיים. אתמול, בכל התקפה של לודוגורטס ניכר היה שהשחקנים של בכר השקיעו אקסטרה מאמץ בלהיות מפוקסים בחזרה לאחור, במיקום שלהם ביחס ליריב ובשחקנים שלהם.

במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק, נשאל בכר האם הניצחון הזה יספיק לדעתו עבור באר שבע כדי להעפיל. "אני עוד לא יודע להגיד לך כי יש לנו עוד משחק שבוע הבא". בכר לא מדבר על שלב הבתים בליגת האלופות עדיין. זו המטרה הגלויה, אבל מאז שהקמפיין עלה הילוך, הוא לא מזכיר אותה, אלא עובד בכדי להשיג אותה. בשקט, בלי להגיד את השם שלה.

כשחושבים על זה, זה מסתדר עם הגישה הכללית של רבים מהאוהדים, החוששים מעין רעה ומקפידים לצפות תחזית שלילית לתוצאות הקבוצה.

חוק מס' 2 בפייט קלאב: לא מדברים על פייט קלאב (שלב הבתים בליגת האלופות)!

שלא יהיה ספק. לודוגורטס היא אחת היריבות הכי קשות שהפועל באר שבע נתקלה בהן עד עכשיו, מאז חזר המועדון להתחרות במפעלים האירופיים בשנים האחרונות. במשחק אתמול היא הציגה הרבה יותר איכויות ממה שאינטר עשתה כאן בחורף. על אף ההפסד 2-0 כאן בישראל, בבולגריה זה הולך להיות משחק שונה לגמרי.

הנשרים מראזגארד הם קבוצה שרצה הרבה, שמרביצה כשצריך, שלוחצת גבוה מאוד בחצי של היריב ומשחקת בשיטה מעניינת עם שלישיית קשרים קדמית שמשתתפת גם במאמץ ההגנתי. שניים מהחוליה הקדמית, וונדרסון ומרסליניו, עטו על ההגנה והקישור האחורי הבאר שבעיים כמו שני דגי פיראנה. נוגסים, נושכים, נועלים, לוקחים ומהר טסים קדימה עם השלל. היו דקות ארוכות שנראה היה הנה היא חוזרת, אך באר שבע יכלה לה. 2-0 נראה מבטיח, אבל זה לא יהיה משחק פשוט. שלב הבתים של הצ'מפיונס עוד לא הובטח.

חוק מס' 3 בפייט קלאב: אם מישהו צועק 'סטופ', וצולע החוצה - נגמר הקרב (מליקסון)

שברירי, רכרוכי, עשוי מזכוכית. לעיתים, זה נראה כאילו מאור מליקסון זוכה לכינויים האלו בצדק. אבל אתמול, מליקסון נתן קרב. מהדקה הראשונה הבולגרים כיסחו אותו, והוא ענה במשחק ענק, שכלל בישול נהדר לנוואקמה, ניהול משחק החלטי ויעיל, דריבלים מסחררים ותצוגה של שחקן על. על אף הרגעים שהיה נראה שהנה הוא גמר את המשחק, מליקסון לא אמר את ה'סטופ' עד שלא נתן את כולו. וגם כשבסוף אמר בדקה ה-70, זה השתלב מצוין עם תוכנית המשחק, כאשר באר שבע שלטה, והוא נחלש, אוחנה נכנס והכניס כוח רענן.

בכלל - חשוב לזכור שפציעות הן חלק בלתי נפרד מהמשחק, והרבה מאוד כדורגלנים משחקים עם פציעות וכאבים קריירה שלמה. אחרי ערב כזה, מיותר להזכיר למליקסון על הנטייה שלו להפצע. שחקן על.

חוק מס' 4: רק שני גברים בקרב בכל קרב (המהלך הקבוע של נוואקמה)

טוני נוואקמה הוא בכמה דרגות מעל הכדורגל הישראלי. והמשחק אתמול רק המחיש את זה. שער נהדר, בישול מצוין, והמהלך הקבוע שלו – לקחת שני מגנים יריבים לקרב בפינה השמאלית, לגרור אותם איתו, לעשות תנועה לא צפויה – ולפתוח הזדמנות לגול. אתמול זה עבד מצוין מספר פעמים, והפכו את המשחק הסופר קשה הזה של באר שבע לכזה שנראה שבא בקלות ובטבעיות. אחרי לכתו של בוזגלו, נוואקמה הוא ה'גיים-קילר' הרשמי והכמעט בלעדי של הפועל באר שבע.

חוק מס' 5: קרב אחד כל פעם (הקרבות של גאדיר)

מוחמד גאדיר התאמץ אתמול בצורה יוצאת דופן. הוא לחץ על השוער והמגינים של לודוגורס לאורך כל המשחק, ניסה למצוא את הפרצות ואת המסירות של החברים לקבוצה, והגיע לשתי הזדמנויות מעניינות לבעיטה לשער, אך אף אחת מהן לא היתה הזדמנות ממשית. הערב הזה היה סופר חשוב מבחינתו. מאז שהגיע להפועל באר שבע, גאדיר סובל מחוסר מזל. פציעות, שחקנים המתחרים עמו על העמדה שהיו בכושר טוב, ובכלל – הוא לא זכה לראן משמעותי כבחירה מס' אחת בהתקפת הקבוצה.

כעת סהר נפצע, פקהארט עוד לא בעניינים, ברדה לקראת הסוף ומי שנשאר זה גאדיר. זה היה משחק מאוד חשוב לביטחון של גאדיר בהפועל באר שבע, ועל שפת גופו ניכר היה עד כמה רצה לכבוש. יחד עם זאת, נראה שגאדיר מציף עצמו. הוא צריך לבחור קרב אחד בכל פעם. אתמול הוא ניסה להלחם בכמה קרבות בו זמנית. גם לעשות את המשימות ההגנתיות, גם לשחק משחק מלא מהתחלה עד הסוף, גם להחזיר על האמון שהמועדון ובכר נותנים, גם להתחבב על הקהל ובנוסף לכל - גם לכבוש. זה הרבה לחץ. בתקופה הקרובה, כאשר הוא האופציה הראשונה או השניה בהתקפה וללא תחרות רבה, גאדיר צריך להתנהל בהרבה שקט נפשי וסבלנות, לבחור את הקרבות שלו מדי ערב, לכבוש שער אחד קטן שיפתח את הסכר, ואז אולי, הוא יחזור להיות חיית הרחבה שהיה בבני סכנין, וכפי שמצפים ממנו גם בטרנר.

חוק מס' 6: ללא חולצות, ללא נעליים (טרנר והקהל)

החיבור של המועדון עם האוהדים, יוצר אווירה חמה מאוד בטרנר. הקבוצה הבולגרית עשתה מספר מהלכים גסים במהלך המשחק אשר 'הקפיצו' את הקהל באצטדיון, בצורה שפגעה בהם והלחיצה אותם. כאצטדיון ביתי, הכוח שיש לטרנר ברגעים כאלו הוא מכריע. האוהדים, שרבים מהם שרו וקפצו ללא חולצות בשל הלחות הרבה שהיתה באצטדיון, הפכו להיות עוד שחקן, רק ללא נעלי כדורגל, ששמר על המומנטום אצל הקבוצה הביתית, בדקות שנראה שהריכוז יורד, ופתאום המסירות לא הגיעו בדיוק ליעד. הכוח של הפועל באר שבע באצטדיון הזה הוא יתרון עצום, גם נגד קבוצות מעולות מאירופה.

חוק מס' 7: קרב ממשיך כמה זמן שצריך (ההמשכיות באירופה מעל הכל)

הפועל באר שבע נמצאת כרגע בשיאו של תהליך. אחרי שתי אליפויות, גביעי טוטו, גביע אלוף האלופים, קמפיין אירופאי מרגש בעונה שעברה, היעד המוצהר של הבעלים, אלונה ברקת, הוא כאמור , שלב הבתים בליגת האלופות. כמובן שמבחינה כלכלית הישג זה יכניס לקופת המועדון עשרות מיליוני שקלים שהם חיוניים להתפתחותו, אך אין לשבור את הכלים במקרה שמטרה זו לא מגיעה השנה. בהפועל באר שבע בונים לטווח ארוך, ובמובן זה יש לציין, שגם עונה בליגה האירופאית, ואפילו פחות נוצצת מהקודמת, תהיה חשובה למועדון. הקרב של הפועל באר שבע כרגע הוא על המשכיות וביסוס מעמדה כקבוצה הישראלית הבכירה, המתחרה על התארים המקומיים ומשיגה תוצאות יפות באירופה – לאורך שנים. הקרב הזה יימשך כמה זמן שצריך, ובאר שבע תגיע למטרותיה אם רק תמשיך בדרכה, ההדרגתית, הסבלנית, הנכונה להתאמץ ולספוג מהלומות.

חוק מס' 8: אם זו הפעם הראשונה שלך בפייט קלאב – אתה חייב להלחם (מיכאל אוחנה)

אמנם זוהי איננה הפעם הראשונה של מיכאל אוחנה בטרנר, או במשחק אירופאי, אבל במשחקים כאלו הכישרון הצעיר מבהיר עד כמה כל מה שראו ממנו עד עכשיו – זוהי רק ההתחלה. בשבוע שעבר מול הונבד כאשר פתח, הוא נראה נפלא והיווה דמות מרכזית במשחק המצוין של באר שבע בבודפשט. אתמול הוא קיבל עשרים דקות בלבד, אבל הוציא מהן את המיטב. אחרי שמונה דקות בלבד על המגרש הוא הפציץ לחיבור השמאלי כדור אדיר, שעשה 2-0 גדול מאוד. בנוסף,  בתור מי שהחליף את מליקסון שהיה במשחק מצוין, אוחנה פשוט שדרג את המשחק של באר שבע, הפך אותו בחזרה למהיר יותר, למדויק, למפתיע ובעיקר אקספלוסיבי. נין להניח שלאוחנה, בוודאי שלאחר שנה שעברה, מצפה תפקיד בכיר יותר בקבוצה, והוא צריך לקחת כל צ'אנס שהוא מקבל, בין אם בהרכב הפותח ובין אם כחילוף מהספסל – כקרב שהוא חייב להלחם. יש לו את זה.

בבחירת הקרבות הבודדים, היומיומיים, בתבונה, בשמירה על רוח המועדון והאוהדים וללא הצהרות מפוצצות, הפועל באר שבע תרשום הישגים נוספים, ותוכל סופסוף להעפיל ל..אה סליחה. חוק מס' 1 ו-2 בפייט קלאב.

אורי לוי הוא מייסד ועורך BabaGol , אתר כדורגל בינלאומי המתמקד בהיבטים התרבותיים הפוליטיים והחברתיים של המשחק במזרח התיכון, אפריקה, אמריקה הלטינית ועוד