10 הערות על פרישתו של מספר 10, פרנצ'סקו טוטי
אחד מהשחקנים הגדולים בכל הזמנים הודיע על פרישתו בגיל 40 ממשחק. עם זאת, טוטי ימשיך להיות דמות גדולה מהחיים ברומא. הוא לא יכול אחרת
1. "הבמאי", ה-regista - זה הביטוי האיטלקי ל"פליימייקר", שחקן הכישרוני במרכז המגרש שנמצא בעין הסערה ההתקפית של קבוצתו. מחלק את המסירות לחלוצים ולשחקני הכנף - לא מעורב יותר מדי בעבודה הגנתית, כי הוא צריך לשמור על מוח חד ולייצר, לכוון, לככב.
טוטי. נשאר ברומא צילום: אי פי איי בכדורגל של שנות ה-50', ה-60', וה-70', ה-Regista היה יכול לתפקד כבמאי. בקצב איטי, ללא משחק לחץ מסודר - שחקן כגון ג'יאני ריברה, ששיחק 21 שנה בסריה A, ו-20 שנה במילאן - היה "מספר 10" האולטימטיבי. הוא סידר וארגן את ההתקפה של קבוצתו ועצבן את מבקריו עם נונשלנטיות, שיער מושלם וכינויים כגון "ילד הזהב". אחרי פרישתו הצטיין בפוליטיקה מקומית, ארצית ובינלאומית ונבחר ב-1998 לשחקן האיטלקי הטוב ביותר במאה ה-20'. בשנות השמונים היה תור הזהב האחרון של הפליימייקרים הללו עם דייגו מראדונה בנפאולי ומישל פלאטיני ביובנטוס.
אבל בשנות התשעים, הקצב של המשחק גבר, משחק הלחץ של אריגו סאקי במילאן שינה את הכדורגל ומספרי 10 איבדו את מקומם במרכז המגרש. בכדורגל שמבוסס על 4-4-2. השחקנים היצירתיים הוגלו לאגפים או לעמדת החלוץ הנסוג. וגם שם היו צריכים לעסוק בעבודות הגנתיות - עדיין היו "במאים", אך כבר לא כינו אותם ככאלו, כי הם לא היו יכולים לתפקד כבמאים בכדורגל המהיר שהתפתח. הם קיבלו את הכינוי "fantasisti" - אלו שמספקים "פנטסיה" ו"דימיון על המגרש". הם נגעו פחות בכדור ופחות כיוונו את המשחק - אבל היו משמעותיים בהכרעתו.
2. ב-1992, הגיח פרנצ'סקו טוטי בכדורגל האיטלקי. הוא עלה לקבוצת הבוגרים של רומא, קבוצתו האהודה מילדות, בגיל 16 ולמרות שלא השתלט מיד על הקישור, ונראה כבר אז שהוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה עם הכדור כמו fantasisti אמיתי. ואחרי כמה שנים, הוא התחיל לביים את הסרט שלו ברומא. בעיטות חופשיות מבריקות, פליקים קטנים פותחי הגנות, שערים נפלאים בהקפצות - והכל ממרכז המגרש. איפה שחיות רעות מסתובבות ומחפשות להוריד את החצוף הזה שחושב שהוא "במאי". אך טוטי, תחת לחץ, תמיד ידע להרים את הראש, להיות אמיץ תחת אש, ולקבל את ההחלטה הנכונה עבור קבוצתו. למרות הלחץ, טוטי הצליח להשתלט על משחקים כמו אותם במאים קלאסים כגון ריברה או סנדרו מאצולה.
3. לטוטי היו מתנגדים במועדון עצמו. קרלוס ביאנצ'י, המאמן שהגיע מארגנטינה לרומא ב-1996, חשב שהוא לא מתאים לכדורגל המודרני. "הוא רצה שאעזוב" סיפר טוטי מספר שנים אחרי. "הוא חשב שאני שחקן ממוצע וכבר סיכמתי בסמפדוריה אבל אז היה טורניר ידידות ברומא, עם בורוסיה מנשנגדלבאך ואייאקס, שם היה יארי ליטמאנן, השחקן שביאנצ'י הכי חשק בו. שחקן שלא היה כמוהו בהנעת כדור. עם זאת, בטורניר שיחקתי ממש היטב, כבשתי שערים בשני המשחקים והנשיא, פרנקו סנסי אמר: 'הוא לא זז מפה'". ביאנצ'י עזב באותה שנה שהגיע.
תחת סנסי, נשיא יחסית חלש ומוחלש, טוטי נהפך לנקודת המוקד של הקבוצה ושל המועדון כולו. "הוא נהפך לגדול מהמועדון עצמו" הסביר ג'ון פוט, סופר אנגלי שמתמחה בכדורגל איטלקי. "הוא היה היחיד שיכול להתווכח עם פאביו קאפלו ובסופו של דבר גרם לעזיבתו של המאמן שהביא את האליפות לרומא. הוא היה מעורב בניהול המועדון".
4. טוטי התחתן עם רקדנית הטלוויזיה, האישה הכי יפה באיטליה - אילארי בלאסי ואת החתונה העבירה סקיי בלייב ב-2005. ונראה היה שיש לו הכל. כוח, כסף, לוק, זוגיות. אך בתקשורת, שנשלטה על ידי צפון איטליה, הוא צויר כטיפש חסר יכולות הנהגה. מבטאו הרומאי הכבד (תוכנית סאטירה בטלוויזיה האיטלקית סיפקה תרגום לדבריו באמצעות כתוביות), וחלק מאמירותיו ותשובותיו בראיונות גרמו לכך שהודבקה לו תדמית ה"טמבל". ברומא הוא היה אלוהים, אבל באיטליה הוא לעולם לא נתפס כמישהו שיכול להוביל את ה"אזורי". צפון איטלקים אלגנטים כמו אלסנדרו דל פיירו ופאולו מאלדיני, היו מקבלים את התפקיד מהמאמנים השונים בתמיכת התקשורת. אבל כמו שטוטי ידע להתמודד עם התאקלים במרכז המגרש, הוא ידע להתמודד גם עם הקנאה והרשעות מחוצה לו. וב-2004 הוציא ספר בדיחות עצמי שנקרא "טוטה לה בארצלטה סו טוטי" - בתרגום חופשי, "כל הבדיחות על טוטי".
הנה דוגמה מהספר: "הספרייה של טוטי, שכללה שני ספרים, נשרפה כליל. טוטי התרגז, כי את אחד מהם הוא טרם סיים לצבוע". בדיחה נוספת: "טוטי ישב על המרפסת ואז החל לרדת גשם. חברתו המודאגת צעקה לו 'כנס פנימה, יורד גשם' והוא ענה 'היי, גם פה יורד'.
את הוצאת הספר מימן טוטי, ויותר ממיליון עותקים נמכרו ממנו. הוא היה כל כך מוצלח שיצאו לו 3 גרסאות שונות. וכל ההכנסות הלכו לצדקה וכך ניטרל טוטי כל ביקורת על האינטלקט שלו. "כל התקשורת האיטלקית היא מהצפון, ואם אתה לא כוכב מילאן או יובנטוס קשה לזכות בתואר, עוד יותר קשה שיעריכו אותך בתור בנאדם אינטליגנט שחושב. לאורך זמן התקשורת הזאת טיפחה את התדמית שלי כמישהו לא חכם, ובנתה דעה לא נכונה לגבי" הסביר טוטי. אחרי שניטרל את התפיסה המוטעית, הצליח להפוך בסופו של דבר לשחקן מפתח בנבחרת האיטלקית והיה אחד מהמנהיגים שלה כשזכתה במונדיאל 2006.
5. לפרנצ'סקו טוטי היו כמה הזדמנויות לעזוב את רומא. הוא הודה שהוא מתחרט על כך שלא קפץ על ההזדמנות להצטרף לריאל מדריד ב-2003, שהציעה עבורו סכום שהיה פותר המון בעיות כלכליות לסנסי ורומא. אבל בסופו של דבר טוטי תמיד הבין את החשיבות שלו לרומא ולכדורגל האיטלקי ובחר להישאר. "לפני הרבה שנים הייתי ממש קרוב לריאל מדריד" אמר בראיון ל-L'Intervista השנה. "הייתי מאוד קרוב לעזוב - ואם הייתי עוזב, הייתי עוזב רק למדריד. בחיים לא הייתי עוזב למועדון איטלקי אחר, מתוך כבוד לאנשים שלי. החרטה שלי היא שלא הבאתי ליגת האלופות לרומא ושלא שיחקתי עם רונלדו, הברזילאי".
לקוריירה דלו ספורט אמר שלא עזב את רומא בגלל "שרומא היא הכל בשבילי. הכל. המועדון, העיר. הכל. אני רומאי ורומא היא הכל, שמש, הרים, יופי, תשוקה של אנשים וגם כדורגל. והצבעים של רומא, הם היו הצבעים של החדר ילדות שלי. הם היו הצבעים של החלומות שלי. לבשתי את הצבעים הללו ב-25 שנות קריירה וסרט הקפטן היה על הזרוע שלי, מה עוד אני יכול לבקש?".
טוטי אומר שלום לאוהדים. נשאר רלבנטי צילום: אי פי איי
6. המספרים שלו מדהימים. 783 משחקים, 307 שערים. הכי הרבה משחקים בתולדות רומא. הכי הרבה שערים. הוא במקום השני ברשימת הכובשים המצטיינים בליגה (250 שערים - במקום הראשון סילביו פיולה - עם 274) מקום שלישי בהופעות ליגה ( 616 - השחקן ההתקפי היחיד שנמצא בטופ 5), מקום ראשון בפנדלים (71). מקום רביעי בבעיטות חופשיות (21). הוא השחקן השמיני הכי זקן ששיחק בליגה ואפילו מקום 6 בכרטיסים אדומים (11).
הוא זכה בתואר האליפות השלישי בסך הכל של רומא. בשני גביעים מתוך התשעה של המועדון. בשני הסופר-קאפס היחידים שזכה בהם המועדון.
7. אריכות הימים של טוטי היא אחת מהסיבות שהוא תמיד יחשב לאחד הגדולים בכל הזמנים בליגה האיטלקית ובכלל. ואין סטטיסטיקה מדהימה יותר להדגים את אותה אריכות ימים מאשר זו שפורסמה השנה בגזטה דלו ספורט. 33% מכל השחקנים בסריה A אפילו לא נולדו כאשר טוטי הופיע לראשונה במדי הקבוצה בליגה.
8. "הוא מדהים" הסביר ג'יימס ריצ'רדסון, שסיקר את הליגה האיטלקית לערוצים ועיתונים באנגלית בשנות התשעים וה-2000. "במיוחד כשמסתכלים על אחרים, נגיד וויין רוני לדוגמה, שהוא צעיר מטוטי ב-10 שנים ולא התפתח כשחקן כמו טוטי. לא רק ברמת הכושר ועל איך הוא חי את החיים אלא גם טקטית. טוטי נשאר רלבנטי - אולי לא השנה - אבל בשנה שעברה היה לו תפקיד ענק בקמפיין של רומא, כשהוא מתקרב בצעדי ענק לגיל 40. הוא תמיד היה כמו ילד שרוצה לשחק ולהיות שמח על המגרש. אבל הוא כל כך אינטלגנט. אגדה פשוט אדירה. והוא אף פעם לא עזב את רומא".
9. לפני ההכרזה על פרישתו, לפני כחצי שנה, טוטי אמר שהוא לא יסכים להיות מאמן בחייו. "אני אף פעם לא אהיה מאמן" אמר. "אני לא אוהב להיות אחד נגד שלושים שחקנים. שחקנים הם כל כך ערמומיים. אבל אני אשאר בכדורגל, אני מבין קצת כדורגל".
10. טוטי היה ונשאר במאי של הסרט שלו ושל המועדון ברומא כמעט עד יומו האחרון כשחקן פעיל. הוא עכשיו הולך להיות "דירקטור", מנהל (במאי באנגלית) ברומא. הוא יעבוד, ככל הנראה, לצד מונצ'י - המנהל הספורטיבי החדש, שעשה בשכל מבחינתו ולא רק שלא התנגד למינויו כמנהל, אלא היה מעוניין בו.
"לטוטי יש הסכם עם המועדון שזו העונה האחרונה שלו כשחקן ואז הוא יתחיל את דרכו כמנהל", אמר מונצ'י במסיבת עיתונאים. "פרנצ'סקו הוא רומא. אני רוצה להיות כמה שיותר קרוב אליו. אני אשמח ללמוד ממנו אפילו 1% ממה שהוא יודע".
