תרומה לקהילה בספורט - דור 2.0

מהי התמונה הראשונה שעולה לכם בראש כאשר אתם שומעים על קבוצת כדורגל שתורמת לקהילה? בדרך כלל מדובר בשחקנים המגיעים לבית חולים ועושים טוב על הלב לילדים מאושפזים. עבור הילד זה עולם ומלואו להיפגש עם האלילים שלו, והשחקן יוצא מחוזק בנתינה מבורכת וקצת פרופורציות על החיים. כל זה חשוב שיימשך ואין בכתבה הזאת כדי לערער על כך אלא להוסיף נדבך חשוב לתרומה לקהילה שיכול לחבר יותר את המועדון עם הקהילה שלו ועם צרכיה הייחודיים ואף לייצר הכנסות למועדון.

אוהד אברטון שמגייס תרומות. צדקה זה לא רק גיוס תרומות ותמונות עם ילדים צילום: רויטרס

חיבור לצורכי הקהילה

לפני כשלושה חודשים עלו שחקני הפועל גלבוע גליל למשחק עם חולצות בכיתוב "החקלאות תנצח", עדות להצטרפותם למאבק של ראשי המועצות האזוריות מהפריפריה למען שינוי התייחסות הממשלה לענף החקלאות בישראל. ארצי פרטי, מנכ"ל הקבוצה, אמר: "כקבוצת הכדורסל המייצגת את ההתיישבות העובדת, שרבים מאוהדיה עוסקים בחקלאות, זהו אך טבעי שאנחנו חשים הזדהות עם מאבקם של החקלאים. אנחנו באים מתוך ההתיישבות ומרגישים כי אנו מייצגים את ההתיישבות". וזה בדיוק העניין: מועדון ספורט צריך לשאול את עצמו מהם הצרכים הייחודיים של הקהילה שאותה הוא מייצג ולפעול למענם. בכך מתחזק הקשר עם הקהילה והשחקנים מרגישים משמעות גם מעבר לספורט. במגזר העסקי, עובדי חברות הייטק עברו תהליך דומה של מעבר מצביעת גדרות לתרומה בדמות מתן שיעורים פרטיים במדעים מדויקים לאוכלוסייה נזקקת הקרובה למקום עבודתם. גם מביא לידי ביטוי את המיומנויות הנחוצות של העובדים, גם מוביל לערך משמעותי עבור הקהילה וגם מחבר את העובד למקום עבודתו.

בואו ננסה להחיל את השינוי בחשיבה במועדוני ספורט שונים. מכבי חיפה, לדוגמה. מהו הנושא הסביבתי המאיים ביותר על תושבי חיפה? התשובה ברורה, זיהום האוויר. זה לא רק מכל האמוניה שעניינו עומד לקראת פתרון, אלא כל התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה שהוכחה כמאיימת על בריאות תושבי הסביבה. אז נכון, אפשר להמשיך בביקורים מבורכים של ילדים בבתי חולים, אבל חיבור לקהילה אומר שמכבי חיפה כמועדון הגדול ביותר באזור חייב לקחת על עצמו את "נס המרד". בואו נתחיל בפעולה מתואמת של הקהל והמועדון שכוללת אוהדים הנושאים שלטי מחאה במשחק גדול יחד עם שחקנים שעולים לכר הדשא עם מסכות אב"כ. נכון, זו הצעה קיצונית, אבל איום מוחשי על חיי התושבים הוא מציאות קיצונית. רוצים חיבור חזק לקהילה? בואו תייצגו אותה ותעזרו לה באמצעות המדיה להשפיע על ממשלת ישראל כדי שלא תמשיך ותזניח את האזור.

אוהדי הפועל פתח תקווה. ערים מעורבות כמו פתח תקווה צריכות לתת מאמץ ממוקד להקים ליגת שכונות המתחשבת בצורכי הדתיים ומתקיימת בימי חול. רוצים ללמוד על מודל מוצלח? תרימו טלפון להפועל קטמון ירושלים ותשאלו על ליגת השכונות צילום: אורן אהרוני

חיבור למנוע העסקי

בנק הפועלים עובר מהפך ביחסו לתרומה לקהילה. בעבר התרומה לקהילה היתה ממקום פילנתרופי, חלק יגידו רוחני או אף מתנשא. הבנק מתמקד כיום בנושאים כמו חינוך להתנהלות פיננסית נבונה מתוך הבנה שחינוך זה יוביל גם להרחבת עסקי הבנק בזכות לקוחות משכילים יותר. זהו בדיוק השילוב בין תרומה לקהילה לבין החיבור למנוע העסקי של הארגון. כיום כל בכיר בעמותה חברתית יודע להגיד שיש שתי שורות רווח לעמותה: האחת חברתית והשנייה כלכלית. איך אפשר לקחת את זה לספורט? חזרה למועדון גלבוע גליל שיחזק את הקשר עם הקהילה שלו וייהנה מהצטרפות אוהדים למשחקים בזכות זה.

בואו ניקח דוגמה נוספת עם פוטנציאל גדול. כיום מגזר הדתיים, ובעיקר החרדים, לא נמצא בכדורגל. זה לא אומר שהם לא אוהבים כדורגל, אבל הם לא שם כמו גם בענפי ספורט אחרים. זה חמור במונחים של חברה בריאה בגוף וגם פספוס הזדמנות לאחות את הקרעים בעם דרך הספורט ולהיות בריאים יותר גם בנפש שלנו. מועדוני כדורגל בערים דוגמת פתח תקווה, רמת גן הסמוכה לבני ברק וירושלים יכולים לקחת הובלה בתחום. מתחת לאף שלהם יש מכרה זהב פוטנציאלי, והם עד כה לא זיהו אותו. למה זה מכרה זהב? תחשבו על מועדון שיצליח לחדור לאוכלוסייה זו, תחשבו על המוניטין שיצבור, תחשבו על חברות מזון שישמחו להצטרף למהלך החברתי ולהיות ספונסריות עם פוטנציאל לשיווק של מוצרי מזון לאוכלוסייה החרדית. כן, אותן חברות שהיום בורחות מהכדורגל כמו מאש בגלל התדמית השלילית שלו. ניצנים של פעילות בכיוון הזה ניתן לזהות ברמת גן הגובלת בבני ברק. האתגר גדול מדי? בואו נתחיל בערים מעורבות כמו פתח תקווה עם מאמץ ממוקד להקים ליגת שכונות המתחשבת בצורכי הדתיים ומתקיימת בימי חול. רוצים ללמוד על מודל מוצלח? תרימו טלפון להפועל קטמון ירושלים ותשאלו על ליגת השכונות.

דוגמה נוספת של תרומה לקהילה שבצדה שכר פוטנציאלי רב מגיעה מהאתלטיקה קלה. "אתלטי הסמטה" הנו מועדון שמורכב מאוכלוסיות מוחלשות, בני פליטים ומהגרי עבודה, מתהדר בקבוצת ריצות ארוכות מהמשובחות במדינה ומהווה דוגמה למפעל חברתי וספורטיבי נעלה. לא צריך להגיע למקומות רחוקים באפריקה כדי למצוא את הטאלנט הבא. מספיק לאמץ בית ספר בדרום תל אביב כשותף אסטרטגי, לתפוס ילדים בגיל צעיר ולייצר שחקני כדורגל איכותיים באמצעות השקעה בהכשרה מקצועית. מועדון הכח עמידר ר"ג התחיל בתהליך מעניין שאותו מוביל המאמן הקוגניטיבי אביב ריין ומתמקד בתיכון ביאליק־רוגוזין בדרום ת"א המאוכלס בתלמידים מקבוצות מוחלשות. הרי מספיק שחקן אחד כדי להחזיר את ההשקעה, וב"אתלטי הסמטה" כבר הוכח שאם עובדים נכון, מוצאים הרבה מעבר לאתלט מובחר אחד. הפוטנציאל במקרה זה אדיר, כמו גם התרומה לקהילה.

חיבור לדור הצעיר

גם בדלויט מגדירים אקטיביזם או תרומה כמנוע צמיחה אפשרי. "אקטיביזם בספורט. ספורט ומאבק פוליטי קשורים, אולם בעשורים האחרונים הצליחו קבוצות וליגות רבות לרתום את המותג לקידום מטרות פחות שנויות במחלוקת, דוגמת מודעות לסרטן השד או סיוע הומניטרי לאזורים מוכי אסון", נכתב בדו"ח המגמות בספורט של דלויט. "ההתעוררות הפוליטית של הקהילה השחורה בארה"ב והסערות החברתיות שצפויות בתקופה הקרובה הביאו שוב לקדמת הבמה ספורטאים שמקדישים את זמן המסך שלהם לקידום מטרות פוליטיות וחברתיות. הקבוצות והליגות, גופים עסקיים במהותם, משליכות את הממלכתיות לעתים קרובות ועומדות מאחורי הספורטאים שלהן, במידה משתנה של תמיכה. יש רגישות הולכת וגוברת לפעילויות הללו ולדרכים שבהן הן עלולות להשפיע על התעשייה — העלייה בפעילויות פוליטיות וחברתיות עשויה להשפיע על דעת האוהדים ועל אחוזי הצפייה באירועי ספורט בשידור ישיר. מנגד, בני דור המילניום מאמינים במטרות חברתיות ואוהבים לזהות את עצמם עם אקטיביסטים, כך שנקיטת עמדה בדבר עוולות חברתיות עשויה להפוך לאפיק הכנסה מפתיע".

נבחרת ישראל בכדור שער נגד שחקני הפועל קטמון ירושלים. התאמת תרומה לקהילה לקהילה זה עניין הכרחי צילום: יובל חן

לא רק תרומה

תרומה לקהילה לא נכון שתתבטא רק בפעולות חד־פעמיות. נעלים ונחמדים ככל שנהיה, תרומה לקהילה עולה כיתה כאשר הארגון יכול להרוויח מכך. זה בדיוק השילוב בין הרוח לבין העולם החומרי וכולם יוצאים נשכרים מכך. אז מה לעשות עכשיו? להתחיל לאמץ את הראש ולחשוב על הצרכים הייחודיים של הקהילה ועל ההזדמנויות העסקיות. ואחרי שמוצאים את התשובה, לא להפסיק ללכת לבתי חולים, אבל להיפרד מהגישה של אירועים נקודתיים ולעבור לנהל תהליך שיטתי לטווח ארוך עם שותפים אסטרטגיים. רגע... התנהלות שיטתית, טווח ארוך, הגדרת יעדים... אם מועדון יעבוד ככה, אז בעצם גם הצד המקצועי ספורטיבי ישתפר, לא? וזאת בדיוק הנקודה — ניהול זה ניהול, גם בתרומה לקהילה וגם בניהול המקצועי.

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובחברות עסקיות, מוביל תוכנית מנהלים ספורטיביים