קשיחות מזרח תיכונית

בקיץ 1995 חזר מייקל ג'ורדן לאימוני קדם עונה עם שיקגו בולס. באביב חזר מפרישה לבייסבול אך זה לא הספיק לבולס, שהודחו בפלייאוף על ידי אורלנדו מג'יק. "הקבוצה היתה של סקוטי פיפן" סיפר ג'ורדן ל-ESPN. "ובקיץ אני מתאמנים ופיל ג'קסון שם את סטיב קר עליי. והוא נותן לו לעשות עליי פאולים ולא שורק לחובתו. ואני מתחיל להתעצבן. מכאן לשם, עשיתי עליו פאול, הוא עשה עליי פאול ואז פשוט נתתי לו אגרוף בפנים. עזבתי את האימון...פשוט הלכתי הביתה. כשהגעתי הביתה הבנתי שעשיתי משהו לא בסדר. התקשרתי לקר ודיברתי איתו...באימון למחרת דיברתי עם סטיב 20 דקות, ובעצם זו היתה שיחה של 20 דקות בה אנחנו מתנצלים אחד לשני. מאז תמיד היה לי כבוד אדיר לסטיב".

סטיב קר. שרד את מלחמת לבנון ומייקל ג'ורדן צילום: אי פי איי

בראיון ל־Vice, הודה קר שהוא לא פחות אחראי לסאגה: "ג'ורדן תמיד בדק מי יכול לעמוד בפניו... זה היה מחושב - הוא תמיד היה אומר 'אם אתם לא יכולים לעמוד בטראש טוק שלי באימון, איך תעמדו בלחץ של משחק 7 בגמר. אבל באותו יום נמאס לי. אז הגבתי. אני לא חושב שמישהו דיבר אליו חזרה ככה. התחלתי עם הפאולים ונכנסו אחד בשני".

קר אולי אף פעם לא נתפס כמו השחקן הכי קשוח. ילד בלונדיני לא גבוה במיוחד שגדל בקליפורניה למשפחה ממעמד הביניים הגבוה. לא בדיוק דניס רודמן. אבל הקשיחות של קר מזרח תיכונית והמקורות שלה טראגים. מלקולם קר, אביו של סטיב, נרצח בלבנון ב־1984. זה היה הסיום הטראגי של המעורבות שלו במזרח התיכון. מעורבות משפחתית שהתחילה לפני 100 שנה.

"חששנו יותר מימנים קיצונים מישראל" סיפר קר לאקסלרוד. "כשהייתי בכיתה ח', קיצונים יהודים (הליגה להגנה יהודית) פוצצו מכוניות קרוב לבית שלנו ואבא שלי היה פרו-פלסטיני כביכול". צילום: איי אף פי

בקייטנה של וודן

מלקולם קר היה פרופסור ב-UCLA במשך כמעט שני עשורים. המשפחה גרה בפאסיפיק פאליסיידס וסטיב הצעיר בילה שעות על גבי שעות בחנייה של בית המשפחה - זרק לסל שהותקן בה. אביו, מומחה למזרח התיכון, אהב ספורט והעביר את התשוקה לבני המשפחה (מלקולם ואישתו איפשרו לילדים לראות רק שעה טלוויזיה ביום, לא כולל אירועי ספורט אותם לא החשיבו כ"טלוויזיה").

הוריו של מלקולם היו מיסיונירים אמריקאים שנפגשו במזרח התיכון אחרי מלחמת העולם הראשונה ועבדו יחדיו בניהול בתי יתומים, קורבנות השואה הארמנית. כמו כן, במשך 40 שנה לימדו באוניברסיטה האמריקאית בביירות (AUB). בבירת לבנון נולד מלקולם, ושם פגש את אישתו מקליפורניה, אן סוויצקר. נולדו להם ארבעה ילדים, סוזן, ג'ון, סטיב ואנדרו. השלושה הראשונים נולדו בביירות. כשסטיב היה תינוק המשפחה עברה לקליפורניה אך חזרה למזרח התיכון פעמים רבות. סטיב בילה שנתיים בקהיר (הוא דובר ערבית) וכל חופשת משפחה היתה באזור. "היינו מטיילים לטוניסיה, מצרים, לבנון. כשהייתי מסתובב במצרים אנשים היו ניגשים ומלטפים את השיער הבלונדיני שלי", סיפר קר בפודקאסט של דויד אקסלרוד, The Axe Files.

את הרב תרבותיות שהתחנך עליה ("להורים שלי תמיד היו חברים משונים מכל מיני תרבויות") לקח קר גם לחינוך הספורטיבי שלו. "שיחקתי הכל, כדורגל, בייסבול, פוטבול וכדורסל. כדורסל האהוב עליי", סיפר לאקסלרוד. "התאהבתי במשחק כשהיינו קרובים ל־UCLA". באותה תקופה, אימן את קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה ג'ון וודן - המאמן שהוא הרבה יותר ממאמן. ממציא שיטת חינוך וניהול. הזיכרונות הראשונים של סטיב הם ממשחקי UCLA והא גם השתתף בקייטנות שוודן ניהל ־ המאמן הראשון, בשורה ארוכה של מאמנים, שסייעו לו להפוך למאמן שהוא היום.

קר היה בתיכון כאשר אביו קיבל הצעה שהוא לא יכול היה לסרב לה - לנהל את האוניברסיטה האמריקאית בלבנון. 1982 לא היתה שנה טובה ללבנון. אך החשש מטרור מוסלמי לא הרתיע אותו. "חששנו יותר מימנים קיצונים מישראל" סיפר קר לאקסלרוד. "כשהייתי בכיתה ח', קיצונים יהודים (הליגה להגנה יהודית) פוצצו מכוניות קרוב לבית שלנו ואבא שלי היה פרו-פלסטיני כביכול".

סטיב קר צוחק עם סטפ קארי. "צריך ליהנות מהתהליך" צילום: איי פי

לתבוע את החיזבאללה

.

בסוף קיץ 1983 סטיב קר ומשפחתו באו לביקור אצל אביו בביירות, רגע לפני שהוא הולך ללמוד ולשחק באוניברסיטת אריזונה. כמה חודשים לפני, מחבלים פוצצו את שגרירות ארה"ב בביירות. כמה חודשים אחרי התרחשו הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות (220 חיילים אמריקאים נרצחו). את מקום הולדתו, ביירות, קר ראה בפעם האחרונה באותו קיץ. בגלל ששדה התעופה נסגר, ומשפחתו לא הצליחה לתפוס סירה לקפריסין או מסוק לתל אביב, הם נאלצו לעזוב את המדינה דרך סוריה ואז לירדן. כמה חודשים לאחר מכן, בינואר 1984 - אבי המשפחה נרצח על ידי מחבל של החיזבאללה. "זה טראגי במיוחד כי אבי הקדיש את חייו לשלום במזרח התיכון" הסביר קר. ארבע שנים לאחר מכן, במשחק קולג', אוהדי יריבה צעקו לעברו "PLO" ו"אביך היסטוריה". קר כמעט נשבר. "כששמעתי את הצעקות הללו פשוט הפלתי את הכדור מהיד והתחלתי לרעוד" סיפר קר בראיון ל"ניו יורק טיימס". "זה ממש הפריע לי. היו לי דמעות בעיניים. זה החזיר זיכרונות של אביו". בשנות ה־2000 משפחת קר תבעה את החיזבאללה וממשלת איראן. "תרפיה משפחתית בחינם" לפי אחיו אנדרו. בגלל אותם אירועים קר אף פעם לא מסתיר את דעותיו הפוליטיות.

בשנת 2000 קר כבר היה שחקן NBA אחרי אליפויות עם שיקגו ולקראת אליפויות עם סן אנטוניו (יש לו 5 כשחקן). אחרי פרישתו נשאר במשחק, כפרשן וגם כיועץ של פיניקס סאנס. אבל נראה שהמקום המושלם עבורו זה כמאמן. ביל סימונס, עיתונאי ספורט אמריקאי בכיר, טוען ש"אם גרג פופוביץ' ופיל ג'קסון היו יכולים לעשות ילד ביחד, אז הוא היה יוצא סטיב קר". ואכן, קר מסכים שהקריירה שלו לקחה אותו דרך "מסלול מנטורים מדהימים. ממש תבנית להפיכת שחקן למאמן". לא רק בגלל פופ וג'קסון, הוא עבד גם עם טקס ווינטר,לני ווילקינס, קוטון פיצ'סימונס ולוט אולסון ־ כולם חברים או יהיו חברים בהיכל התהילה של הכדורסל. קר מספר שמג'קסון ופופוביץ' למד "פרספקיטבה". "פיל תמיד היה אומר 'תתייחס לעבודה שלך כאילו גורל העולם תלוי בה, אבל דע שאין לה משמעות בעולם הגדול'. פופוביץ' גם תמיד התייחס ברצינות גמורה לכדורסל אבל עם המון חוש הומור ותמיד התעניין בלהפוך את השחקנים שלו לגברים טובים יותר". קר סיפר גם שהתרשם מכך שג'קסון ופופ תמיד הביאו את תחומי העניין האחרים שלהם לכדורסל. ג'קסון - מיסטקה אינדיאנית וזן. פופ - פוליטיקה ואסטרטגיה צבאית. מקוטון "הבאתי את ההומור" לפי קר. "הוא היה קורע את כולם מצחוק כל הזמן". מווילקינס את "היכולת להעביר מסרים פשוטים".

קר, לפני תחילת הקריירה שלו כמאמן, רשם כל תובנה שיש לו ולמד במחברת קטנה. הוא גם עבד עם איש וידאו על איסוף תרגילים מעניינים שהוא רואה במשחק. וגם כמאמן אלוף הוא אף פעם לא מפסיק ללמוד. בקייצים הוא יוצא להשתלמויות אצל מאמנים מענפים אחרים. אצל פיט קארול, מאמן קבוצת הפוטבול סיאטל סיהוקס או ג'ו מאדן, המאמן שהוביל את שיקגו קאבס לאליפות ראשונה מאז 1908. אצל מאדן, למשל, למד "להוריד את הלחץ". מאדן מפורסם בזכות השיטות היצירתיות שלו להורדת לחץ. קוסם בחדר ההלבשה אחרי הפסדים רצופים, למשל או "מסיבת פיג'מות" על האוטובוס בנסיעות ארוכות למשחקי חוץ. "מג'ו למדתי שבאמת צריך ליהנות מההליך, כי התוצאה לא תמיד תהיה התוצאה שאתה רוצה. ההתמקדות בניצחונות בלבד יכולה להפוך אותך למאוד לחוץ", הסביר קר ל"שיקגו טריביון". הוא הוסיף כי הוא מנסה תמיד לשלב את הידע הרב שאסף ממוריו-מאמניו כדי להנחיל תרבות ניהול ששואפת למצוינות אך לא על חשבון האנושיות. לוק וולטון, מאמן לוס אנג'לס לייקרס ועוזרו של קר לשעבר, הסביר בפודקאסט של The Ringer מה הופך את קר למאמן מיוחד. "הכל אצלו זה ערכים ותרבות שהשחקנים מפנימים ועובדים לפיהם. זה כל הזמן נמצא שם".

ומשהו נוסף "נמצא שם" כל הזמן. "לא הייתי כזה שחקן טוב - פרחתי מאוחר", אמר קר לאקסלרוד. "אבל אבי סייע לי וקיבלתי מלגה בשנייה האחרונה. הוא אף פעם לא ראה אותי משחק. בימים הראשונים בקולג', הוא סייע לי להתמקם. כשעזב, התחבקנו. אך הוא שכח אצלי שתי חליפות בחדר וחזר כדי לקחת אותו. וזו היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. מטריד אותי עד היום שלא אמרתי לו 'להתראות' ולא חיבקתי אותו. הייתי רוצה לדבר איתו על כל מה שעברתי. הוא היה אוהב כל שניה מזה".