המאט הטוב בעולם רץ לאליפות
בלי שום יכולות אתלטיות יוצאות דופן, הפך ג'יימס הארדן מיוסטון רוקטס לאחד מהשחקנים הכי דומיננטים בליגת הכדורסל הטובה בעולם. איך זה קרה ולמה זה קשור לעובדה שהוא עוצר את הריצה שלו יותר טוב מכל אחד אחר בעולם
במעבדת P3 Applied Sports Science בסנטה ברברה, קליפורניה, משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת כדי להבין את המוטוריקה של כל ספורטאי, שמגיע לבדיקה בשווי של כמה מאות אלפי דולרים. בעזרת חיישנים שמספקים 5,000 נקודות מידע, ניתן לזהות תבניות גופניות וגם לראות בברור אם ישנה בעיה ביו-מכנית שאפשר לפתור עם חיזוק שרירים או ניתוח. בכל מקרה, לחבר'ה ב־P3 יש המון אינפורמציה על הרבה שחקני כדורסל.
- ג'יימס הארדן קיבל הצעה ב-200 מיליון דולר מאדידס
- מאניבול לא עובד במאני-טיים
- אדידס מתכננת להחתים 500 כוכבי ספורט על הסכמי חסות
ג'יימס הארדן. מאט יותר מהר מכל אחד אחר בעולם צילום: איי אף פי
כשבן כהן מוול סטריט ג'ורנל שאל את מרקוס אליוט, מנהל P3, מה התכונה החזקה ביותר אצל ג'יימס הארדן, כוכב יוסטון רוקטס והמועמד הבכיר לתואר ה-MVP, הוא ענה: "הארדן הוא בקושי ממוצע בכל מדד אתלטי שאנחנו מודדים, אבל בדבר אחד הוא ברמה הכי גבוהה בעולם - deceleration (האטה). והוא מאט יותר טוב מאשר כל ספורטאי אחר שמדדנו בכל ספורט. כדורגל, פוטבול, כדורסל. בכלל".
הארדן הוא לא אתלט על כלל אבל הוא מאט יותר טוב מכל אדם אחר על הפלנטה. וזו תכונה שמעניקה לו יתרון אדיר על המגרש, בו השחקנים הופכים למהירים יותר ויותר מדי עונה. הנה הסבר מאתר The Ringer על התופעה: "הארדן יכול לכדרר לכיוון הסל ואז ללחוץ על הברקס יותר מהר מהמגן, זה מוציא את מהמגן משיווי משקל ומעניק להארדן חלל, שבעצם נותן לו יותר זמן לייצר ־ זריקה או כניסה לסל כשהמגן חסר שיווי משקל. היכולות הזו גם נותנת לו יותר זמן לראות מה הוא מתכנן לעשות, לתכנן את המהלך הבא ביותר זמן שיש לשחקנים אחרים שרצים מהר ולא עוצרים כמוהו".
עוד יותר קשה לעצור את המאט הכי מהיר בליגה בגלל ששפת הגוף שלו משונה מאוד ולא קונבציונלית כלל. הוא תמיד נראה עייף והזקן הגדול מגדיל את נפח הראש שלו - מה שמוסיף למוזרות שלו. הוא תמיד נראה מותש ועייף ולפי דני צ'או, כתב כדורסל אמריקאי של The Ringer: "הגוף שלו מייצר מנטליות כוזבת אצל המגנים. הוא משחק עם המוח שלהם".
זה דווקא מאוד הגיוני שהארדן מצוין בהאטה והטעיות גוף. הוא גדל בקליפורניה כילד שמנמן עם אסטמה שהיה זורק בצורה מאוד משונה - מהמותניים. "הזריקה שלי היתה מאוד לא יעילה, כל אחד היה יכול לעשות עליה בלוק", הסביר הארדן למגזין "טיים". הוא היה צריך לפתח שיטה לשחרר את עצמו ובגלל הכבדות והאסטמה, האטה פתאומית ברמה גבוהה - היתה משחררת אותו לזריקה בצורה היעילה ביותר. החסרונות הפיזיולוגים שלו גם הכריחו אותו לטפח מוח כדורסל משובח.
ג'יימס הארדן. פוינטס גארד צילום: אי פי איי
"אהיה כוכב"
למרות החסרונות הבולטים, הארדן תמיד ידע שהוא שחקן NBA. כשהיה בכיתה ט' השאיר פתק לאימו בו הוא מבקש כמה דולרים. הוא הוסיף: "נ.ב: תשמרי את הפתק הזה, אני אהיה כוכב". היא שמרה את הפתק.
ככוכב בתיכונים ובקבוצת הנוער שלו במסגרת AAU (התאחדות ספורט החובבנים בארה"ב) הוא בחר את אוניברסיטת אריזונה, שם הצליח ונבחר שלישי בדראפט על ידי אוקלהומה סיטי. עם ראסל ווסטברוק וקווין דוראנט בקבוצה, הוא היה שחקן שישי במה שנראה היה שושלת מפוארת. אך הפסד בגמר 2012 הוביל לפירוק החבילה. "כמעט בכיתי כששמעתי על הטרייד", סיפר.
מי שרצה את הארדן הוא דריל מורי, המדען המשוגע/ ג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס, שמקבל החלטות על פי ניתוח של סטטיסטיקות מתקדמות. הארדן נהפך לסטאר של יוסטון אבל העונה הוא כבר בספרה אחרת. ראסל ווסטברוק בדרך לעונת טריפל דאבלים בממוצעים אבל הארדן לא רחוק משם ובניגוד לווסטברוק, הקבוצה שלו ממש טובה. הוא גם רשם כמה רגעים היסטורים כמו טריפל דאבל עם יותר מ-50 נקודות. רק 5 שחקנים עשו זאת בעבר. הוא עשה זאת פעמיים. אף שחקן בהיסטוריה של ה-NBA לא עשה זאת יותר מפעם אחת בעונה. הוא גם היחיד שעשה טריפל דאבל עם 50 נקודות ויותר מ-15 ריבאונדים ו-15 אסיסטים. בסך הכל, הוא מוביל את אחת מההתקפות הטובות בהיסטוריה של ה-NBA, כשהוא אחראי על כ-60 נקודות במשחק בממוצע - אסיסטים וסלים. הארדן אחראי לכ-60% מהנקודות של יוסטון העונה. לשם השוואה, וויילט צ'מברליין, בעונה שבה קלע יותר מ-50 נק' למשחק, היה אחראי ל-54% מהנקודות של קבוצתו.
והכי חשוב: יוסטון היא אחת מארבע הקבוצות הטובות בליגה - אחרי שבעונה שעברה בקושי העפילה לפלייאוף. הג'נרל מנג'ר, מורי "היה תחת המיקרוסקופ" כשהבעלים, לזלי אלכסנדר עשה "בדיקה מקיפה כדי לנתח את כל הצדדים בארגון". אלכסנדר, שעשה את כספו בהשקעות חכמות בוול סטריט, החליט שמורי הוא האיש המתאים להוביל את יוסטון. הוא קיבל מנדט לבנות את הקבוצה מחדש - והפעם כשהוא מגיע למשרד עם חזון מחזוק מהבעלים.
אז מה גרם לשיפור מלבד הישארותו של מורי בתפקיד? יש לא מעט הסברים. הראשון הוא שדווייט הווארד, כוכב וסנטר דומיננטי, עזב. השחקנים טוענים שזה שיפר את הכימיה בקבוצה באופן מיידי. הארדן לא ממש הסתדר על המגרש עם הווארד. הגיע גם מאמן חדש, מייק ד'אנטוני - שמתמקד ביכולות ההתקפיות של הקבוצה שלו ופחות בהגנה. תחת ד'אנטוני, שהפך את סטיב נאש ל-MVP בפיניקס סאנס, יוסטון נהפכה למפציצה היסטורית מהשלוש והמגרש נפתח לחלוטין - בהתקפה ובהגנה. ד'אנטוני בעצם אומר 'אנחנו לא ננצח אתכם בהגנה, אנחנו ננצח אתכם בהתקפה'. זה מצוין להארדן, שאוהב את החללים שנוצרו וגם ידוע כחור בהגנה.
ד'אנטוני, שהתקין "תוכנה" סופר התקפית ביוסטון, גם הפך את הארדן לרכז שלו. הארדן, שלא שיחק בעמדה הזו בקריירה שלו ב-NBA, חשב ש"ד'אנטוני משוגע" שהוא עושה זאת - אבל זה פשוט עובד. הארדן כיום הוא "הקוורטרבק" המצטיין של הליגה. לפי אתר fivethirtyeight, כ-25% מהמסירות שלו הן ליותר מ-10 מטר - זו תוצאה ברורה של הוראה ברורה של ד'אנטוני להריץ את המשחק וראיית המשחק המופלאה של הארדן. רק לברון ג'יימס קרוב אליו במטריקה הזו (20%) כאשר השלישי ברשימה הוא ג'ון וול ורק 14% מהמסירות שלו הן ליותר מ-10 מטרים. ב-NBA כבר מדברים על כך שהארדן משנה את פני תפקיד הרכז בליגה. מאמנו מכנה אותו "פוינטס גארד".
ה-MVP בשנתיים האחרונות, סטפ קארי, אמר שהיה בוחר בהארדן כ-MVP על פני ווסטברוק בעיקר בגלל שיוסטון איתו קבוצה טובה יותר מאשר אוקלהומה עם ווסטברוק. זה תלוי המון באיך העונה תסתיים מבחינה אישית וקבוצתית, אבל נראה שקארי צודק. ווסטברוק אולי עשוי לקטוף את התואר בגלל ממוצעים היסטורים. אבל השחקן הכי טוב העונה, הכי בעל ערך לקבוצה שלו העונה, הוא הארדן.
