כימיה למתחילים
נראה שנבחרת ישראל בכדורגל מתפוררת מבפנים בגלל שאף אחד לא יודע איך להרכיב את החומרים השונים למוצר אחד
בראיון לפודקאסט של כריס וורנון, כתב כדורסל ותיק, בי.ג'יי ארמסטרונג, לשעבר שחקן משנה בשיקגו בולס של מייקל ג'ורדן, דיבר על הבעיה הכי גדולה, מבחינה מנטלית, שעומדת בפני כמעט כל שחקן NBA.
קראו עוד בכלכליסט:
- למה הקרואטים כל כך טובים?
- דווקא עכשיו, היחסים בין הכדורגל הישראלי לצה"ל חייבים להשתפר
- הולכים בסיבובים. לשום מקום
יוצאי מכבי חיפה באימון נבחרת ישראל. היררכיה היא עניין חשוב מאוד בספורט קבוצתי - וזה נכון לכמעט כל צוות, בכל תחום. אנשים צריכים לדעת איפה הם עומדים בשביל לתפקד בצורה הטובה ביותר. איפה שממקמים את השחקנים בהיררכיה, זה גם - בסופו של דבר - גם איך שהם יתפקדו בכימיה הקבוצתית. צילום: איי אף פי "יש רק 450 כדורסלנים ב-NBA ובשלב מסוים במהלך החיים שלהם, כל אחד היה השחקן הכי טוב בקבוצה שלו ותפקד ככזה מבחינה היררכית", הסביר ארמסטרונג, כיום סוכן שחקנים. "המעבר הגדול, מבחינה מנטלית, זה לעבור לתפקיד אחר. זה אומר שאתה מקבל פחות את הכדור, קובע פחות איך מתנהלת ההתקפה, מתי תקבל את הכדור וכו'. מי שמצליח לעשות את המעבר הזה - הוא זה שתהיה לו קריירה טובה בליגה, גם אם הוא לא הכי מוכשר בעולם".
היררכיה היא עניין חשוב מאוד בספורט קבוצתי - וזה נכון לכמעט כל צוות, בכל תחום. אנשים צריכים לדעת איפה הם עומדים בשביל לתפקד בצורה הטובה ביותר. איפה שממקמים את השחקנים בהיררכיה, זה גם - בסופו של דבר - גם איך שהם יתפקדו בכימיה הקבוצתית.
בנבחרת הכימיה הקבוצתית הזו הרבה יותר קשה להשגה. בגלל מספר סיבות. הראשונה: השחקנים לא נפגשים ביום-יום, בדרך כלל, ולא מתורגלים למשחק אחד עם השני. הסיבה השנייה: כביכול, כולם בנבחרת שחקנים מובילים בקבוצתם או ששחקני משנה בקבוצה שלהם ובנבחרת, פעמים רבות, הם צריכים לעשות את הסוויץ' המנטלי ולהיות שחקני סגל או שחקנים מובילים.
חישבו רגע על שחקן כמו רמי גרשון, שמשחק כבלם בקבוצתו הבלגית, ובנבחרת צריך לשחק כמגן בגלל שיש שני בלמים "בכירים" ממנו. או טל בן חיים ההתקפי שצריך לתפקד ככוכב של מכבי תל אביב ביום-יום ובנבחרת נהפך לכינור שני או שלישי בהתקפה. לעיתים הסוויץ' המנטלי קיצוני יותר.
נבחרת ישראל, אחרי ההפסד לספרד, עמוק בתוך מה שנראה כמו קריסת ההיררכיה. הנבחרת לא תפקדה כקבוצה בספרד ומיד אחרי ההפסד ניר ביטון, תומר חמד ואריאל הרוש יצאו לתקשורת עם דברי ביקורת כלפי אלישע לוי, שלא בחר בהם להרכב, מה שהוביל להשעייה של חלקם מהנבחרת עד הודעה חדשה.
עכשיו, כל נבחרת נתקלת בבעיות הללו. כדורגלנים הם די דומים, במבנה האישיות שלהם, בכל העולם. וגם בנבחרת הולנד, נבחרת איסלנד, נבחרת ספרד ובכלל, כמעט כל נבחרת, יש בעיות דומות. אך במקומות רבים, כך נראה, המערכת סביב הנבחרת אקטיבית מאוד כדי לטפל בבעיות הללו לפני שהן צצות.
איך?
1. השחקנים "גדלים" ביחד בנבחרות הצעירות. בזכות מערכת סקאוטינג וטיפוח כישרונות הנבחרת, השחקנים "חוזרים" לנבחרת כמו שכאן בישראל מגיעים למילואים. בקטע של לראות את החבר'ה. למשל, נבחרת איסלנד בנויה משחקנים שמפוזרים בכל אירופה, אבל הם מתאמנים עם הנבחרות הצעירות מגיל 14 (בדומה לנבחרת אורגוואי שכל שחקני הנבחרות הצעירות מתאמנים לפחות פעם בחודש) - ככה שכשהם חוזרים לפגרת נבחרות, הם חוזרים לקבוצה ואנשים שהם מכירים ואוהבים. וגם יודעים בדיוק מה תפקידם בכוח. בישראל, לעומת זאת, הכוכב הגדול ביותר, ערן זהבי, לא שיחק כמעט בנבחרות הצעירות. מעט מדי שחקנים שיחקו זה עם זה במסגרת הנבחרת.
2. בוחרים את הקבוצה הטובה ביותר, לא את השחקנים הטובים ביותר. שחקן א' לא מסתדר עם שחקן ב' וג' (אישיותית או טקטית)? ושחקן ד' דווקא מסתדר איתם על המגרש ומחוצה טוב יותר, אז שחקן ד' מקבל עדיפות. זה עניין קריטי במיוחד אם המשימה היא לא לעלות למונדיאל (מי יכול לגבור על איטליה וספרד) אלא לבנות נבחרת למוקדמות יורו 2020. למשל, שטפן קיסלינג מבאיירן לברקוזן, מצטיין בבונדסליגה ועל פניו ראוי יותר להיות מוזמן לנבחרת גרמניה מאשר מריו גומז או לוקאס פודולסקי. אך בעוד השניים האחרונים משחקים טוב יותר עם הסגל הנוכחי, קישלינג מתקשה לשחק בסגנון שהנבחרת הגרמנית דורשת. גם יש עניינים חברתיים - גיבוש וכו' - שמשפיעים על קבלת החלטות של המאמן. "לשים את השחקנים הכי טובים שלך על המגרש ולתת להם לשחק" זה ממש לא מה שינצח לך משחקים. "חבורה מגובשת של שחקנים שאוהבים אחד את השני, אוהבים לשחק זה עם זה וכל אחד יודע מה הוא אמור לעשות" - זה מה שיסייע לך לנצח משחקים.
3. מוציאים גורמים מפריעים. ראול היה כובש מצטיין של נבחרת ספרד והכוכב הבלתי מעורער שלה. אך דמותו והדומיננטיות שלו בחדר ההלבשה פגעו בנבחרת הצעירה שהתפתחה בנבחרות הצעירות של ספרד. שחרורו מהנבחרת שחררה את השחקנים הצעירים שהובילו את הנבחרת הספרדית לזכיות רצופות ביורו, מונדיאל ויורו. זה לא אומר שראול לא היה חלוץ בחסד, זה פשוט אומר שהוא לא התאים לנבחרת המתגבשת.
4. ברדפורד גריפית', מנכ"ל של Scout7, חברת סקאוטינג שעובדת עם הקבוצות הבכירות בעולם: "כולם מנסים להבין איך שחקן משחק בקבוצה ואיך הקבוצה משחקת סביבו. עניינים טכניים הם יותר קלים להבנה, אבל אנחנו רואים הרבה יותר קבוצות שמשקיעות המון זמן וכסף בבניית פרופיל חברתי של השחקן לפני שהן מקבלות החלטה לגביו. בודקים מי הוא כאדם ואם הוא יוכל להתאים לפרופיל של הקבוצה שהם רוצים. בודקים את הרקע שלו, את חיי המשפחה שלו, את חיי החברה שלו וזה משתלב עם השאלה — איך הוא יתערבב עם השחקנים האחרים. החשיבות של זה הרבה יותר משמעותית בימינו. פעם זה היה משהו שחושבים עליו רק אחרי שרוכשים את השחקן. היום זה יקבע אם ירכשו".
ייתכן מאוד שבישראל יש את הידע הזה כבר שנים על גבי שנים. ביחידות המיוחדות של צה"ל בודקים בדיוק את הדברים הללו, הפרופיל החברתי של כל מתגייס, לפני שמגייסים מישהו לסיירת מטכ"ל, השייטת את סיירת אגוז. יש מתודיקה, מחקר והמון נתונים. זה ידע שיכול לסייע להרכיב נבחרת.
ומילה על דיון בכדורגל בישראל. טוב מאוד ששחקנים מביעים את דעתם המקצועית. לא מובן מה הבעיה הגדולה בזה. חילוקי דעות וביקורות הן חלק מדיון ספורטיבי. ובכלל, כל דיון. צריך לדעת להתמודד עם זה ולהוציא מהדיון את המיטב. להשעות שחקנים בגלל שאמרו אשר על ליבם זו לא הדרך לעודד דיון מקצועי (או דיון בכלל).
