תנו לחכמים צ'אנס

סקאוטים ומגלי כישרונות מנוסים תמיד יחפשו שחקנים שיכולים למצוא "פתרונות" על המגרש. יכולים לצאת ממצבים בעייתיים או להימנע מהם. השחקנים הללו, שגם יודעים ללמוד מהטעויות שלהם טוב יותר משחקניהם, הם בדרך כלל אלו שמצליחים יותר בכדורגל המקצועי.

השחקן הצעיר שחושב יותר מהר מהיריב שלו לא תמיד מקבל את הצ'אנסים בכדורגל בוגרים בגלל שלעיתים הוא חושב יותר מדי מהר עבור חבריו לקבוצה, מה שפוגע בכל מהלך שלו (אחרי הכל, כדורגל זה משחק קבוצתי ואתה תלוי באיך שחקן משתלט על המסירה שלך או בתנועה שלו). כמו כן, קשה יותר לזהות חשיבה מהירה מאשר שחקן מהיר או חזק במיוחד.

צילום: שאטרסטוק

לפיכך, מועדוני כדורגל שמתמקדים מדי במאפיינים הפיסיים של השחקנים עלולים לפספס כוכבים פוטנציאלים."

מאפיינים פיזיולוגים כמו גודל, כושר וחוזק בשילוב עם שליטה בכדור נחשבים מאז ומתמיד לגורמים המהותיים בחיפוש אחר שחקנים מוכשרים. הגורם הנוסף והעמום יותר שנקרא "אינטליגנציית משחק" – כלומר תמיד להיות במקום הנכון ובזמן הנכון – לא קל למדידה.

ב-2012 חוקרים באותו מכון קרולינסקה סיפקו הסבר מדעי אפשרי לתופעה, והראו כי התכונות המכונות "הפונקציות הקוגניטיביות הניהוליות" (Executive

functions) בשחקנים הבוגרים קשורות להצלחה שלהם על המגרש. לפי המחקר אז, ככל שהשחקן יותר "חכם", ככה הוא יותר מוצלח. את החוכמה, כאמור, מודדים דרך פונקציות קוגניטיביות ניהוליות.

תפקודים ניהוליים או פונקציות ניהוליות הם תהליכי השליטה הקוגניטיביים הגבוהים של האדם, האחראים על היכולת ליזום, להתמיד, לעכב ולשנות. הם מתערבים בוויסות רגשי ובתפקוד חברתי ולימודי. באופן כללי התפקודים הניהוליים פועלים באופן לא מודע, על כן לא ניתן לשלוט בהם באופן רצוני.

מבחינה מוחית, האונה המצחית היא האחראית על התפקודים הניהוליים. הקורטקס הקדם מצחי הוא חלק חשוב מהמיקום של התפקודים הניהוליים.

הפונקציות ניהוליות כוללות גם חשיבה יצירתית שעוזרת להחליף במהירות אסטרטגיה, למצוא פתרונות חדשים ויעילים ולהדחיק דחפים שגויים. הפונקציות תלויות באונת המוח הקדמית, שמתפתחת עד לגיל 25.

התפקודים הניהוליים גם מקושרים לאינטליגנציה זורמת, שהיא היכולת לפתור בעיות חדשות ללא ידע מקדים. כמו כן, לתפקודים הניהוליים יש חשיבות רבה להצלחה האקדמית ולפיתוח המקצועי של האדם.

בכל מקרה, כדורגלנים פוטנציאלים רבים מפוספסים בגלל שלא מזהים את היכולות השכליות/קוגנטיביות שלהם.

"כיוון שמועדוני כדורגל מתמקדים בעיקר בגודל ובחוזק של השחקנים הצעירים, שחקנים צעירים שעוד לא השלימו את התפתחותם הפיסית כמעט ולא זוכים בהזדמנות להפוך לשחקנים מובחרים פוטנציאלים" אמר פרדראג פטרוביץ', שעמד בראש המחקר במחלקה למדעי מוח קליניים במכון קרולינסקה. . פירוש הדבר שקבוצות עלולות לפספס את האינייסטה או הצ'אבי הבאים".

במחקר, החוקרים מדדו פונקציות ניהוליות מסויימות ב-30 שחקני כדורגל בכירים בגילאי 12-19, ואז השוו את התוצאות עם מספר השערים שהבקיעו לאורך תקופה של שנתיים. הנתונים נאספו בחלקם באמצעות הבדיקות הסטנדרטיות הנהוגות ברפואה. תוצאות חזקות למספר פונקציות ניהוליות התגלו כבעלות קשר להצלחה על המגרש, גם לאחר שהוצאו מהחישוב גורמים אחרים שעלולים להשפיע על הביצועים.

הקשר הברור ביותר התגלה בצורות הפשוטות יותר של פונקציות ניהוליות, כמו זיכרון עבודה, שמתפתח בשלב מוקדם יחסית בחיים.

השחקנים המובחרים הצעירים הפגינו ביצועים טובים יותר מהממוצע באוכלוסייה בקבוצת הגיל המקבילה במספר מבחנים של מדידת פונקציות ניהוליות. כלומר, הכדורגלנים המצטיינים הם חכמים גם ביחס להאוכלוסייה הכללית.

בכל מקרה, עוד נותר לגלות במחקרים נוספים האם התכונות הללו מולדות או ניתנות ללימוד, ומהי החשיבות של הפונקציות הניהוליות השונות בעמדו השונות במגרש.

"אנחנו חושבים שלעמדה של השחקן על המגרש יש קשר לתכונות קוגניטיביות שונות", אומר עוד ד"ר פטרוביץ'. "אני חושב שהמאמנים ישתמשו יותר ויותר במבחנים קוגניטיביים בהמשך, כדי לגלות שחקנים חדשים ומבטיחים וגם כדי להחליט לגבי העמדה שלהם במשחק".

בקיצור, חשוב לייחס חשיבות גדולה ליכולות הקוגנטיביות של הכדורגלן העתידי. צריך להציב אותו בפני בעיות כדי לבדוק איך הוא פותר אותן - אם בכלל. וחשוב לא להעריך יתר על המידה שחקנים צעירים שמהירים או חזקים יותר מיריביהם. כפי שיוהן קרויף הגדול אמר פעם. "כדורגל זה משחק שמשחקים עם הראש, הרגליים פשוט עוזרות לך ואם אתה חושב יותר מהר מהיריב שלך, אתה תהיה מהיר יותר ממנו על המגרש".