ברצלונה התנתקה מהעקרונות ובדרך להתנתק מכל התארים
"הסוד" של ברצלונה תמיד היה תבנית מסירות ייחודית לה. תחת לואיס אנריקה נשחקה התבנית הזו - ולא בהכרח בגלל המאמן, אלא בגלל בעיות מוסדיות במועדון
חוקרי המחשוב והארגון, לאסלו גיאמאטי, חייוון קוואק ופאבלו רודריגז, ממוסד המחקר ללימודי מחשב בקטאר, נעזרו ב-2014 בתיאוריית רשתות חברתיות בארגון כדי להסביר ולבחון את קבוצות הכדורגל המובילות באירופה.
ג'רארד פיקה צילום: אי פי איי
המאמן אנריקה. זה כל הסיפור צילום: אי פי איי
יוהן קרויף. מותו מעיב על המועדון צילום: אי פי איי
קראו עוד בכלכליסט:
הם בחנו בעיקר "תרשמי זרימה" של מסירות - מה שלדעתם מחבר בין השחקנים ומייצר "רשתות חברתיות" בין עובדי המערכת. תרשימי הזרימה היו של מהלכים עם שלוש מסירות או יותר. האינפורמציה של גיאמאטי, קוואק ורודריגז הראתה ש-98 המועדונים מחמש הליגות הבכירות של אירופה התמסרו, בערך, באותה צורה כשמבחינת זרימה הייתה יוצאת דופן אחת ברורה: ברצלונה.
ג'רארד פיקה צילום: אי פי איי
לפי הבדיקה, רוב גדול של הקבוצות באירופה התמסרו באותה צורה - מלבד ברצלונה, שהסגנון שלה - אותו אנחנו מכירים כטיקי טאקה - הוגדר על פי החוקרים כ"מבנה מדויק ונשלט".
לפי החוקרים, בכדורגל ישנם כמה סוגים למהלכים בני שלוש מסירות או יותר: ABAB, ABAC, ABCB ו-ABCD. לדוגמה, ABAB זה כששחקן A מוסר לשחקן B שמחזיר ל-A מסירה ואז הוא מחזיר ל-B.
הקבוצה הקטלונית הסתמכה פחות על תבנית מסירה של ABCD כמו רוב הקבוצות, ושחקניה הסתמכו הרבה יותר על תבניות מסירות של ABCB ו-ABAC. זה הסוד של תנועת הכדור המפורסמת של ברצלונה, זה הסוד של הסגנון הדומיננטי שלה. ABCB ו-ABAC "המשולשים" המפורסמים של ברצלונה. זה "הטיקי טאקה" - שחקנים שקרובים זה לזה, שבונים את ההתקפה דרך מסירות קצרות ותנועה מתואמת ללא כדור, אלמנטים שמאפשרים פירוק של כמעט כל מערך הגנתי שמולם. זו גם שיטה שאיפשרה את השתתפותם והצטיינותם של שחקנים שאינם בהכרח אתלטים במיוחד, מהירים במיוחד או חזקים במיוחד: אנדרס אינייסטה, סרג'יו בוסקטס, צ'אבי וגם ליאו מסי.
המאמן הוא רק ראש מחלקה
תבניות המסירה הללו התפתחו, לפי המחקר, בגלל שלברצלונה, כמקום עבודה, יש חזון ברור ו"נוהלי עבודה" יעילים. במקום עבודה כזה המאמן הוא ראש מחלקה חשוב אבל הוא רק ראש מחלקה. המשימה שלו ברורה, הקבוצה שלו צריכה לשחק בצורה מסויימת, השחקנים שהוחתמו כדי לעבוד אצלו הוחתמו בגלל שהם מתאימים לתבניות המסירה והחזון המקצועי הברור. המאמן אחראי לאמון שבין השחקנים וצריך לתחזק את רמות הגיבוש. הוא לא מנסה לכפות סגנון משלו או תבניות מסירה חדשות. המשימות שלו, כאמור, ברורות וכך גם נוהלי העבודה. הוא לא צריך להמציא את הגלגל.
על ברצלונה, לאחר התבוסה המחפירה לפריז סן ז'רמן השבוע בשמינית גמר האלופות, אומרים שהיא סובלת ממשבר זהות. "זה לא ברצלונה" קראה הכותרת ביומון "ספורט" לאחר התבוסה בפריז. לא רק ההפסד היה משפיל, גם הדרך בה הקבוצה הפסידה היתה משפילה. פריז סן ז'רמן שיחקה כדורגל מסירות, שליטה בקישור ולחץ הרבה יותר טוב מהמלכה של הסגנון הזה - בארסה. זה לא כמו התבוסה לבאיירן מינכן ב-2013 אז הקטלונים ספגו השפלה מסגנון משחק שונה לחלוטין משלהם.
השינוי בסגנוון של בארסה, ואובדן הדומיננטיות בקישור, נראה בברור בסטטיסטיקות המסירות.
מחזיקים בכדור פחות, מתמסרים פחות
ברצלונה ירדה מ-65.3% החזקה בכדור בתקופת טיטו וילאנובה ל-61.9% בשנתו השלישית בקבוצה של לואיס אנריקה, שמאמין גדול בהעברת הכדור כמה שיותר מהר לשלישייה הקדמית - ליאו מסי, ניימאר ולואיס סוארס. הקבוצה גם מוסרת פחות.
סרג'יו בוסקטס, שהיה אחד מהשחקנים החשובים במערך של ברצלונה וכתוצאה מכך תמיד היה בלב הפעולות בקישור, הפך משחקן של 93.3 מסירות ל-90 דקות תחת וילאנובה ופפ גווארדיולה לשחקן של 72.7 מסירות במשחק תחת אנריקה. זו ירידה של כ-20%. בעונתו הראשונה של בוסקטס תחת אנריקה הוא עדיין מסר כ-80 מסירות במשחק. כך שרואים "דגנרציה" של הסגנון אצל בוסקטס יותר מהכל. כתוצאה מכך, בוסקטס צריך לעסוק הרבה פחות בלעמוד במקום הנכון כדי להיות אופצית מסירה ויותר ברדיפה אחרי שחקני קישור והתקפה של היריבה. הוא לא בנוי לזה מאחר שגדל לתוך תבנית ברורה, ויציאה ממנה הייתה מערערת כל אחד.
המאמן אנריקה. זה כל הסיפור צילום: אי פי איי בכלל, ברצלונה - שבמדיה אינייסטה וצ'אבי מסרו בין 100 ל-120 מסירות במשחק ומגניה מסרו לא פחות - הפכה לקבוצה שהרבה יותר מסתמכת על דריבלים, דאבל פאסים בין שלושת השחקנים הקדמיים וריצות לעומק של הקשרים. זה עבד מצוין בעונה הראשונה של לואיס אנריקה, פחות טוב בעונתו השנייה ונראה שהמועדון בדרך לאסון בעונה השלישית. יותר מזה, מסי צריך ללכת עמוק יותר ויותר לחצי המגרש כדי להתחיל מהלכים כיום. בפריז למדו את זה והצליחו לשבש את כל התוכנית של בארסה על ידי הפעלת לחץ מאסיבי על הגאון הארגנטינאי שלא נגע ולו פעם אחת בכדור בתוך הרחבה של פריז.
כמו כן, ניתן לראות שברצלונה פחות בונה מאחורה. אם ג'רארד פיקה וקרלס פויול מסרו, בדרך כלל, קדימה, לאחד המגנים בתקופה שלפני לואיס אנריקה, כיום רוב המסירות של הבלמים הן בין אחד לשני או לשוער. הקשרים המרכזיים, שאחראים לדינמיות המפורסמת של בארסה, כבר לא המוסרים המצטיינים של הקבוצה.
לואיס מאסקרו מ"ספורט" כתב בפירוש: "ברצלונה נראית כמו כל קבוצה אחרת".
שפל סגנוני-מערכתי
ברצלונה גם במצב שפל מבחינת שחקני בית בהרכב. כרגע לריאל מדריד יש יותר שחקנים מהאקדמיה שלה שמשחקים בקבוצה הראשונה של המועדון מאשר בארסה, שפעם עלתה בהרכב שלם שגדל בלה מאסיה.
זה לא בגלל שבברצלונה מגדלים כעת שחקנים פחות טובים - חלק מהכישרונות הגדולים של לה מאסיה עושים כיום חיל מחוץ לקטלוניה בחמש הליגות הבכירות של אירופה. זה פשוט שהלחץ להצליח גדול יותר מהלחץ לשמור על העקרונות שהובילו להצלחה מלכתחילה.
כנראה שהבעיה היא מוסדית הרבה יותר. תחת הנשיא ג'וספ ברתומאו, שנבחר בעיקר בזכות הצלחת המועדון בשנתו הראשונה של לואיס אנריקה, המועדון מקבל החלטות היסטריות בשוק העברות השחקנים, הקבוצה מסתמכת יותר מתמיד על כישרון אינדיבדואלי ושחקני הבית, שגדלו בשיטה הייחודית לברצלונה ולכן מתאימים יותר מכל אחד להסתמך עליה - כבר לא מקבלים את דקות המשחק שקיבלו תחת פפ גווארדיולה וטיטו וילאנובה.
יוהן קרויף. מותו מעיב על המועדון צילום: אי פי איי נוסף לכך, משבר מנהיגותי קלאסי. ברתומאו אינו איש חזון או דמות מעוררת השראה. ז'ואן לאפורטה, נשיא ברצלונה לשעבר שהתמודד נגד ברתומאו בבחירות האחרונות והפסיד, טוען שהדירקטריון מקבלת את כל ההחלטות וברתומאו מסתתר מאחוריו.
"הוא לא יצא מהמחבוא שלו מאז ההפסד לפריז. מישהו ראה אותו?" אמר לאפורטה לרדיו הקטאלוני, "הדירקטריון הורס את ברצלונה. זה מסוכן". ברתומאו עושה מאמצים בעיקר להגדיל את ההכנסות של ברצלונה על ידי שימוש במותג (ולכן קובע נסיעות באמצע העונה לסעודיה למשחקי ידידות מיותרים), ופחות בסגנון או בבריאות האקדמיה ומדיניות הנוער המופלאה של המועדון הקטלוני.
ברצלונה כעת מחפשת מחליף ללואיס אנריקה, שיעזוב בקיץ באופן כמעט ודאי. חורחה סמפאולי, המאמן הארגנטינאי של סביליה הוא המועדף על מסי. ישנם עוד כמה מאמנים ששמם הוזכר - ביניהם תומאס טוכל של בורוסיה דורטמונד.
אך נראה שהבעיה מוסדית יותר מזהות המאמן. הקבוצה הבוגרת התנתקה מעקרונות המשחק שהפכו אותה לנערצת ברחבי העולם. הסיבות לכך רבות: ממותו של יוהן קרויף, האב הרוחני של סגנון המשחק הזה והמבקר הבולט ביותר של ההנהלה הנוכחית ועד שיפור כללי ביכולות הפעלת הלחץ של היריבות. האשמה לא נופלת רק על לואיס אנריקה.
עם זאת, די בטוח שברצלונה לא תצליח לחזור להיות ברצלונה אם לא תחזור לשורשים שהפכו אותה לזוללת התארים שהיא. עד שלא תחזור ל-א' ב' של סגנון המשחק שלה. כלומר ל-ABCB ו-ABAC.
