שחמט לכדורסלנים

פיק-אנד-רול הוא אחד מהתרגילים הכי עתיקים בכדורסל. העדויות הראשונות לשימוש בתרגיל מופיעות כבר בשנות ה-20׳ של המאה שעברה, בערך 30 שנה אחרי המצאת המשחק, אבל ההתפתחות שלו היתה איטית במיוחד. השחקנים והמאמנים הכי מוכשרים בעולם היו זקוקים ל-60 שנה נוספות כדי לבצע את התרגיל כך שיגרום להגנה ״לעבוד קשה ולעשות טעויות״, כפי שלארי בירד הסביר פעם.  

קרל מאלון וג'ון סטוקטון. האבות של הפיק אנד רול המודרני צילום מסך: Youtube

הרעיון הבסיסי של הפיק-אנד-רול היה ליצור בלבול של חצי שניה אצל שחקני ההגנה ולנצל אותו כדי לייצר שתיים וחצי אפשרויות לתקוף את הסל: בראשונה, מוביל הכדור עולה לזריקה נוחה מחצי מרחק; ובשנייה הוא מוסר לשחקן הפנים ששועט בצעד וחצי אל עבר הטבעת. ״חצי״ האפשרות הנוספת היתה שמוביל הכדור יחדור אל הצבע ויקלע בצעד וחצי. אלא שבליגה של גבוהים שאהבו להטיל עוגן באזור הצבע, זה לא היה מתכון להצלחה.

וידאו: האמנות של הפיק-אנד-רול, סטוקטון ומלון

רק בשנות ה-90׳ אפשר היה להבחין באיכויות המיוחדות של התרגיל הקדום הזה. חוכמת המשחק של ג׳ון סטוקטון וקארל מלון איפשרה להם לקרוא את תגובת ההגנה לפיק-אנד-רול שהם ביצעו פעם אחר פעם, ונתנה ליוטה ג׳אז כלי נשק אפקטיבי נגד יתר הקבוצות של הליגה. העובדה שמלון קלע באחוזים גבוהים מחצי מרחק, הוסיפה לשתיים וחצי האפשרויות המסורתיות איום חדש וקטלני. בשנים ההן, כשרוב מהלכי ההתקפה הוקדשו לבידודים או למשחקי פוסט-אפ עם הגב אל הסל, ליוטה היתה שיטה נוספת לפצח הגנות.

וידאו: לארי ירד מסביר על פיק אנד רול

משחק בתוך משחק

בעונת 2004-05 הליגה שינתה את חוקת הכדורסל ואסרה על שחקני ההגנה להניח יד על מובילי הכדור. אחרי מאה שנים שבהם הגארדים היו כבולים בשלשלאות, הם הצליחו סופסוף להשתחרר ולהציג את היתרונות הגלומים בתנועה מהירה וזריקה מחוץ לקשת. במקביל, התגבר השימוש בשיטות הניתוח הסטטיסטי, דבר שגרם לקבוצות לראות כדורסל דרך משקפיים של ״יעילות״, נוסחה שמודדת כל מהלך על פי הנקודות שהוא מוסיף עבור פוזשן (כבר כתבנו על זה כאן וכאן).

שני האירועים האלה הובילו לשינוי דרמטי של המשחק. בזמן קצר מאוד, הרוב המוחלט של השחקנים שיפרו את יכולת הקליעה מרחוק, השחקנים הגבוהים פיתחו מיומנויות מסירה שלא הכרנו וקבוצות התחילו להניע את הכדור בצורה מעוררת התפעלות. לצד אלה קרה עוד דבר, התרגיל הכי בסיסי בכדורסל הפך למשחק שח קטן בין ההתקפה להגנה. במקום שלוש וחצי האפשרויות שסטוקטון ומלון הביאו לדרגת אמנות נפתחו עשרות רבות של אפשרויות פעולה שתלויות בתגובת ההגנה למהלך. נברא משחק בתוך משחק. כזה שמגביר את כוחה של הקבוצה, ומפחית את התלות ביכולות האישיות של כוכבים.

הנה נתון שממחיש את גודל השינוי: אם בעונת 2005-06 14.5% מכל מהלכי ההתקפה של הקבוצות הסתיימו בפיק-אנד-רול, בשנים האחרונות התרגיל הפך להיות כל כך אפקטיבי שהתדירות שלו עלתה ל-24.5%. מדובר בגידול של קרוב ל-70%.  

.

חלום בלהות הגנתי

הסיבה המרכזית לשימוש הגובר בפיק-אנד-רול בשנים האחרונות נעוצה בשיטת המשחק שמרווחת את המגרש (Pace & Space) ובאבולוציה הפיזית והסגנונית של השחקנים הגבוהים בליגה. אם בעבר השחקן הגבוה היה צריך ״להתגלגל״ אל הסל או לזרוק מחצי-מרחק, היום הוא מסוגל ״לקפוץ״ החוצה (Pick and Pop) ולקבור שלשה על הראש של המגן הנמוך ששומר עליו. האפשרות הנוספת הזאת לבדה מגבירה את הבלבול בהגנה ומציבה אותה בפני כמה הכרעות שהיא צריכה לקחת בחלקיק שניה. אם מוסיפים לזה את שינויי הכיוון המפוארים של הגארדים בליגה ואת היכולת שלהם לקלוע באחוזים גבוהים מחוץ לקשת, נכנסנו לחלום בלהות הגנתי, אירוע שבו מי שהתברך בחוכמת משחק חריפה, שמצליח לקרוא טוב יותר את הצעד הבא של היריב, יזכה בנקודות או שיחזיר לעצמו את השליטה בכדור.

כשמסתכלים על רשימת השחקנים שמבצעים את התרגיל בצורה היעילה ביותר, קל לזהות סופרסטארים כמו קוואי לנארד, ג׳יימס הארדן וקווין דוראנט, אבל ביניהם אפשר למצוא גם את השחקן השישי של הלייקרס, לו וויליאמס. בראיון ל-The Ringer וויליאמס ייחס את סוד ההצלחה שלו לאנדרה ״הפרופסור״ מילר ששיחק איתו יחד בפילדלפיה והסביר על סדרת הפעולות שהוא למד לבצע כמעט מתוך שינה. ״בסופו של דבר״, הסביר, ״אתה צריך להביא את הקבוצה שלך ליתרון של שניים על אחד״.

המרחקים הגדולים שנפתחו בין שחקני ההגנה שחייבים לצאת רחוק מהסל ולהגן גם על זריקה פוטנציאלית מחוץ לקשת, פינו את אזור הצבע ששרץ בגבוהים עד לפני עשור. היום הרבה יותר קל לחדור לסל בלי להיתקל בענק שמחכה להזדמנות להעיף את הכדור מהאולם. מכאן ש״חצי״ האפשרות שהיתה זניחה בעבר, הפכה להיות איום של ממש.  

פיק אנד רול בין גרין לקארי. המרחקים הגדולים שנפתחו בין שחקני ההגנה שחייבים לצאת רחוק מהסל ולהגן גם על זריקה פוטנציאלית מחוץ לקשת, פינו את אזור הצבע ששרץ בגבוהים עד לפני עשור צילום: איי אף פי

מורכבות דינמית

הפיק-אנד-רול הגיע לרמת מורכבות ודינמיות כל כך גבוהה שהוא יוצר לחץ בלתי פוסק על שחקני ההגנה, דבר שמוביל אותם באופן טבעי לטעויות בשיקול הדעת. בליגה תחרותית כמו ה-NBA אף טעות לא נשכחת. הקבוצות לומדות ומנתחות את דפוסי הפעולה האופייניים של היריבות שלה ומכאיבות להן בדיוק בנקודות התורפה. אם למשל שחקן הגנה מסוים בולע בקלות פיתיונות וקופץ בהטעיה לזריקה, יהיה כבר מישהו שידאג לנצל את הזמן שהוא בשמיים כדי לפרק את שאריות ההגנה או לסחוט עבירה ולזרוק 3 פעמים מהקו.

עד עכשיו דיברנו רק על שני השחקנים שמעורבים בפיק-אנד-רול, אבל התרגיל מייצר אפשרויות התקפה נוספות גם עבור שלושת השחקנים שלא מעורבים בו באופן ישיר. מאחר שלפחות שניים משלושת שחקני ההתקפה הנותרים מסוגלים לזרוק מרחוק באחוזים סבירים, הם ממקמים את עצמם רחוק מאוד מההתרחשות ומעמידים את שחקני ההגנה בפני ברירה אכזרית: להישאר צמודים לשחקן שהופקדו עליו או לעזור לקבוצה לתקן את הברדק שנוצר בעקבות התרגיל. אם הם בוחרים באפשרות הראשונה, הם ירוויחו עמדת תצפית משובחת על המסלול של הכדור לתחתית הרשת; אם הם יבחרו באפשרות השנייה, ויעזבו את השחקן שלהם, הוא כבר ידאג למקם את עצמו בפינה של המגרש ויקבור משם שלשה ב-38.1 אחוזי הצלחה. מצד שלישי, אם באורח נס החילופים בהגנה יהיו אגרסיביים מספיק כדי לסגור גם את החור הזה, שחקן התקפה אחר ינצל את פערי המרחק כדי לשעוט לעבר הסל, לקבל את הכדור בגובה 10,000 רגל ולרחף לאלי-הופ.

שחקני הפנים המודרניים פיתחו לא רק את יכולת הקליעה מרחוק. הם גם מסוגלים לכדרר, לחדור לסל ולמסור לשחקן הפנוי. בעבר שחקן גבוה שעמד רחוק מהסל היה מפלבל בעיניים בחרדה ומחכה ששחקן נמוך יבוא לקחת ממנו את הכדור, היום הוא לא יהסס לחדור פנימה, לזרוק מבחוץ או למצוא את השחקן הפנוי ולרשום לעצמו אסיסט. היכולת הזאת שומרת את ההגנה במצב קבוע של אי-ודאות בלי קשר לשאלה מי מחזיק בכדור.

וידאו:משחק הפיק-אנד-רול של גולדן סטייט ויכולת המסירה של דריימונד גרין

חוכמת המשחק

כדורסל הוא משחק שמבוסס לא רק על יכולות אישיות יוצאות דופן. העשור האחרון הוכיח את עד כמה משחק קבוצתי, יצירתיות וטקטיקה הם מרכיבים קריטיים להצלחה של קבוצות. כפי שראינו, פיק-אנד-רול הוא תרגיל שמצליח להפחית את התלות בכישרון אישי ואתלטיותֿ, ונותן יתרון אימון קפדני, ניתוח סטטיסטי וחוכמת משחק. אולי זו הסיבה שדווקא הקבוצות הפחות מוכשרות בליגה משתמשות בתדירות הרבה יותר גבוהה בתרגיל.

שארלוט הורנטס, למשל, מובילה את הליגה מבחינת תדירות השימוש בפיק-אנד-רול, כש-30.8% מההתקפות שלה מסתיימות עם התרגיל. בקצה השני, נמצאת גולדן סטייט ווריורס, הקבוצה הכי מוכשרת בליגה, שמסיימת רק 14.5% מההתקפות שלה בפיק-אנד-רול. למרות שהיינו מצפים שגולדן סטייט תנצל את הכדורסל החדש לטובתה בתדירות גבוהה יותר מקבוצות אחרות, כשמסתכלים רק על המשחק שבתוך המשחק, היכולות האישיות המשובחות דווקא לא מעניקות לה יתרון עודף על יתר הקבוצות. גולדן סטייט מייצרת 0.96 נקודות לפיק-אנד-רול (מדורגת במקום ה-23 בליגה) וההורנטס, שנלחמים בשיניים על מקום בפלייאוף ולא מתקרבים לווריורס מבחינת יכולות אישיות, מצליחים לייצר מספר נקודות כמעט זהה ועומדת על 0.95 נקודות לפיק-אנד-רול (מקום 21). קבוצה נוספת שיכולה להדגים את הנקודה היא שיקגו בולס, שהכימיה הקבוצתית שלה נמצאת בשפל נוראי. הקבוצה מדורגת במקום האחרון בליגה מבחינת יעילות הביצוע לתרגיל והיא מצליחה לייצר רק 0.84 נקודות בכל משחקון.

עונה באה ועונה הולכת והכדורסל מוסיף לעצמו עוד ועוד שיטות משחק. הפיק-אנד-רול המודרני מציג תמהיל מעניין בין האישי לקבוצתי, בין התכנון המוקדם ליצירתיות, בין החומר לרוח. ״כדורסל, כמו ג׳אז, הוא משחק של אלתור״, פיל ג׳קסון כתב פעם. לא משנה אם אנחנו צופים בקוואי לנארד מפרק את ההגנה של קליבלנד או מקשיבים למלודיות של מיילס דיוויס, רק אימון קפדני והפנמה של מאות דפוסי פעולה אפשריים, יביאו את הכישרון שלהם לידי ביטוי.

הכותב הוא דוקטורנט שחוקר את כניסת הטכנולוגיה ושיטות הניתוח הסטטיסטי ל־NBA, במסגרת התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר־אילן. ניתן לעקוב אחריו בטוויטר AdirWanono@