סין הגדולה או רוסיה הבאה?

התאחדות הכדורגל הסינית (CFA) אישרה בשבוע שעבר רגולציות חדשות, שיגבילו את מספר השחקנים השחקנים הזרים שמורשים להשתתף בליגה המקומית, זאת לנוכח החששות שהקבוצות מגזימות בהוצאות על רכש מיובא.

בהצהרה שפרסמה ההתאחדות הכריזה כי הקבוצות בסופר ליגה ובליגה השנייה יוגבלו למספר מקסימלי של 3 שחקנים זרים במשחק בעונת 2017. בעונות האחרונות, הוחל חוק 3+1, שפירושו שמותר לקבוצות להעלות למגרש 3 שחקנים זרים ועוד שחקן רביעי ממדינה אחרת באסיה. כמו כן, מותר היה להושיב על הספסל שחקן זר חמישי. ההסכם אמור להיות שלב מעבר לקראת עונת 2018 אז הקבוצות יוגבלו ל־4 שחקנים זרים בסך הכל. הקבוצות יצטרכו גם לכלול שני שחקנים מקומיים צעירים שנולדו אחרי 1994 בהרכב, כשאחד מהם חייב גם לעלות בהרכב. כמו כן, קבוצות לא יוכלו לרכוש שחקנים בסכום הגבוה מ־30 מיליון יורו על שחקן ללא תשלום מס מיוחד "שיילך לטיפוח הכדורגל".

שחקני נבחרת סין צילום: איי אף פי

החוק החדש נובע מהוראה מלמעלה. מוקדם יותר החודש, דובר של מנהל הספורט הכללי של סין (GAS) אמר כי יש להכניס לתוקף תקרות שכר, וזאת על מנת לבלום את ההוצאות הגדלות של המועדונים. הבכיר קרא גם לרשויות להקים קרנות מיוחדות שיעזרו לפתח שחקנים מקומיים. מנגד, נשיא סין, שי ג'ינפינג הוא אוהד כדורגל נלהב, ומעוניין לפתח את הספורט במדינה. בעקבות זאת, הקבוצות בליגה השקיעו מאות מיליונים בשחקנים זרים במטרה להעלות את הפרופיל של הליגה.

בחודשים האחרונים, אוסקר והולק הברזילאים וקרלוס טבס הארגנטינאי חתמו על הסכמים בשווי עשרות מיליוני יורו בשנה, שההכניסו אותם לרשימת השחקנים בעלי השכר הגבוה ביותר בעולם. גם אקסל ויטסל הבלגי ואחרים הצטרפו לקבוצות סיניות בחוזים שבחיים לא היו מקבליים באירופה. ההעברות ספגו ביקורת מצד סוכנות הידיעות הממשלתית שינחואה, שהאשימה את הקבוצות ב"שריפת כסף" על שחקנים זרים במקום לטפח כישרונות מקומיים.

מערער קבוצות פאר

הנעשה בכדורגל הסיני מאוד מלחיץ את הכדורגל האירופי — וצמצום מספר השחקנים הזרים יכול להיות בעל השפעה על הכדורגל האירופי והכדורגל הישראלי. איך ישפיע? לא ברור. מה שברור זה שפתאום מועדונים סינים יכולים להחתים פחות שחקנים, אך יכולים להשקיע יותר בלהביא את השחקן הספיציפי שהם רוצים (מה שעשוי להוריד את הביקוש של שחקנים ישראלים לא ממש מוכרים). למשל, דייגו קוסטה, חלוץ צ'לסי, קיבל הצעה בשווי 30 מיליון יורו בשנה מטיאנג'ין קואנג'ין. זו הצעה שגרמה לו להיכנס לקרב עם המועדון והמאמן אנטוניו קונטה. הברזליאי/ספרדי, כך נראה, מוכן לעזוב קבוצה שנמצאת בדרך לאליפות, שהוא חלק חשוב ממנה, עבור חוזה שלא יוכל לקבל בשום מקום אחר. זה מערער קבוצות פאר.

אמנם התפיסה הרווחת בקרב כוכבים היא שלסין מגיעים בסוף הקריירה, אריאן רובן מבאיירן מינכן הטיב לתאר אותה כך "כשאתה חותם בסין, אתה בעצם מודה שהקריירה שלך הסתיימה". ואולם, אם 16 מועדוני מהליגה הראשונה בסין מציעים 30 מיליון יורו בשנה לכוכב שהם רוצים, הם יכולים להביא 48 שחקנים סופר בכירים מהקבוצות הגדולות של אירופה. זה לא מספר קטן בכלל וזה גם מציאות שמעלה את המחירים הגם ככה גבוהים של השחקנים הטובים בעולם.

הקבוצות בסכנה מיידית מכך הן לא בהכרח צ'לסי, ריאל מדריד, ברצלונה או מנצ'סטר יונייטד, אלא יותר המועדונים הבינוניים פלוס מהליגות הגדולות ומועדונים ממדינות עם מיסים גבוהים כגון הולנד, פורטוגל וצרפת.

השחקן אקסל ויטסל צילום: רויטרס

מיסים ופשעים אחרים

למשל, על פי בדיקה של KPMG, תשלום 1 מיליון יורו נטו לשחקן עולה לקבוצה סינית במיסים ותשלומים אחרים — 1.78 מיליון יורו. רק בטורקיה יש שיעור מס נמוך יותר (עלות שחקן של מיליון יורו עבור מועדון טורקי היא 1.19 מיליון יורו).

בגרמניה, מועדון צריך לשלם 1.9 מיליון יורו על שחקן של מיליון יורו ובספרד 1.91 מיליון יורו. באיטליה 1.97 מיליון יורו ובאנגליה כבר קופצים ל־2.12 מיליון יורו ־ בעיקר בגלל תשלום ביטוח לאומי חובה שמשלם המועדון. בצרפת כבר ממש מתקשים לעמוד במחיר שחקן עם חוזה של 1 מיליון יורו. שם, קבוצה צריכה להשקיע 2.74 מיליון יורו בשביל להעניק לשחקנה משכורת של 1 מיליון יורו נטו. תשלומי הביטוח הלאומי, המיסים ותוספות — 130% יותר מאשר בטורקיה. בפורטוגל זה גבוה ב־107% ובהולנד 75%. בשביל שכר של 5 מיליון יורו, המחירים כבר בלתי אפשריים עבור צרפתים. עלות מעביד לשחקן בצרפת שמרוויח 5 מיליון יורו נטו היא 14.2 מיליון יורו. זה בעוד שבטורקיה היא רק 5.9 מיליון יורו ובסין 9 מיליון יורו. כלומר, אם כוכב פריז סן ז'רמן יקבל הצעה חוזה של 30 מיליון יורו בשנה מסין, הקבוצה הצרפתית תצטרך לשים בצד עבורו יותר מ־7 מיליון יורו בחודש כדי להשאירו.

אנחנו כבר רואים איך התחרות מחוץ לאירופה החלישה את הליגות שאינן הליגה האנגלית. לפי מחקר, שבוצע על ידי סוכנות השיווק וורבה סרץ' (Verve Search) בלונדון וחברת הייעוץ הפיננסי הנורבגית אקסו פיננס, 5% מהשחקנים בארה"ב הרוויחו 100 אלף יורו (107 אלף דולר) או יותר בשבוע, זאת לעומת 3% באיטליה. בפרמיירליג נרשם השיעור הגבוה ביותר של שחקנים המרוויחים מעל 100 אלף יורו בשבוע (49%), כשבלה ליגה הספרדית ובסופרליג הסינית השיעור עומד על 15%.

ריכוז ההון במספר בודד של קבוצות, שגם אופ"א מזהירה בפניו (למרות שיצרה אותו כאשר החליטה על רוגלציית הפייר פליי הפיננסי, שקושרת בין הוצאות — והצלחה מקצועית בעצם — לבין הכנסות), מוביל לכך שהמועדונים ממעמד הביניים חשופים יותר לאובדן הכישרונות שלהם לסין וארה"ב ־ מה שמעניק יתרון נוסף לסופר קלאבס בזירה המקומית.

הטעות הרוסית

התהייה הגדולה היא אם הכדורגל הסיני יאתגר את הכדורגל האירופי לטווח הארוך או שהוא יתחיל להיראות כמו הכדורגל הרוסי? מה זה אומר? כאשר האוליגרכים נכנסו לכדורגל הרוסי והאוקראיני, הם השקיעו מחירי פרמיום כדי להביא שחקנים בכירים ־ בעיקר מדרום אמריקה ־ שהעדיפו אותם ואת המס המופחת שלהם (13%) על פני קבוצות ממערב אירופה.

היחלשות הכלכלה הרוסית, המאבקים המתמשכים עם אוקראינה, הפייר פליי הפיננסי, רגולציה שמרנית מקומית, ואי השקעה בתשתיות הכדורגל עצמן הובילו לדעיכה של הליגת הרוסית וגם של הכדורגלן הרוסי.

ברוסיה חוקקו את חוק ה־6+5 שמחייב כל קבוצה לשחק עם לפחות 5 שחקנים רוסים נועד לעודד מועדונים לגדל שחקנים רוסים באקדמיות שלהם וגם לצמצם הוצאות על כוכבים זרים. אך מה שקרה זה שהביקוש לשחקנים רוסים גדל, והמוטיבציה שלהם להשתפר או לעזוב את המדינה וגם להשתפר בליגות טובות יותר, ירדה. זה הוביל לתשלומים גבוהים מאוד עבור שחקנים רוסים בינוניים יחסית. החוקים החדשים בסין עשויים לגרום לאותן תופעות בסין.

המועדונים הסינים, שרק בשוק העברות הנוכחי הוציאו 165 מיליון יורו על רכישת שחקנים (הערכות הן שיוציאו יותר מ־300 מיליון יורו בשוק העברות שנסגר בפברואר 2017), כבר התחילו לחזור על הטעויות של הרוסים. למשל, שנדונג זאהנג נרכש לאחרונה על ידי צ'יינה פורצ'ן ב־20.4 מיליון יורו. בשוק הפתוח הוא לא שווה יותר מ־500 אלף יורו. ז'ינהאו בי מז'יניא נרכש על ידי שנגחאי שנואה ב־10 מיליון יורו. הוא לא שווה יותר מ־300 אלף יורו.

אז האם הכדורגל הסיני יהווה תחרות לליגות הגדולות האירופאיות לטווח הארוך? התקדים הרוסי מראה שלא בהכרח. אך האם הסינים נחושים יותר להקים ליגה הרבה יותר חזקה ומשמעותית מהרוסים? אם כן, הם ישנו את החוקים ויאפשרו גיוס רב יותר של שחקנים זרים. בכל מקרה, באירופה, ובישראל, כך נראה, יושפעו מהנעשה בסין.