מחקר: העברות של קטינים בעולם הכדורגל אינן יעילות

ילד משחק כדורגל בוונצואלה. מספר השחקנים שהיגרו מהמדינה שלהם בעודם עדיין קטינים, עלה מ-444 בשנת 2009 ל-597 השנה. כיום, 13.8% מהשחקנים בחמש הליגות הבכירות עזבו את המדינה שלהם לפני גיל 18. נתון זה עומד על 10.1% עבור 31 הליגות באירופה. צילום: רויטרס

בו זמנית, הגיל שבו עוזבים לראשונה את המדינה הולך ויורד. השחקנים המבטיחים ביותר מחוזרים על ידי המועדונים כבר בגיל צעיר, כך יוצא שמספר הולך וגדל של שחקני כדורגל עוזבים את הבית עוד לפני גיל 18, מבלי אפילו ששיחקו בהרכב הפותח של הקבוצה שלהם.

הדו"ח החודשי, ה-20 במספרו של CIES Football Observatory, גוף מחקר הכדורגל הגדול באירופה, מנתח את ההתפתחות של התופעה מאז 1995 בקרב חמש הליגות המובילות של אירופה (אנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה וצרפת). הדו"ח חוקר גם את ההתפתחות מאז 2009 בקרב 26 הליגות של המדינות החברות באופ"א.

ב-20 השנים האחרונות, אחוז השחקנים מחמש הליגות הבכירות שעברו מדינות לאורך הקריירה שלהם הוכפל. ב-1995, 24.1% משחקני הכדורגל בליגות הללו התנסו מחוץ למדינות שלהם. ב-2015 הנתון הזה טיפס ל-55.2%. עבור 31 הליגות הבכירות באירופה, אחוז השחקנים שמהגרים מהמדינות שלהם טיפס גם מ-46.3% ב-2009 ל-52.8% השנה.

התנועה הגדולה יותר של שחקנים בין מדינות מגיעה ביחד עם ירידה מתמדת בגיל העזיבה. בקרב 5 הליגות הבכירות, הגיל הממוצע שבו שחקן עוזב לראשונה את המדינה שלו ירד מ-23.2 ב-1995 ל-21.1 ב-2015. בדומה, ב-31 הליגות באירופה, ירד הגיל הממוצע הזה מ-22.2 ב-2009 ל-21.7 ב-2016.

הירידה בגיל הממוצע של העזיבה משקפת את העלייה בהגירת שחקנים מתחת לגיל 18. ב-20 השנים האחרונות, מספר השחקנים שעזבו את הבית לפני גיל 18 ומשחקים באחת מחמש הליגות הבכירות שולש: מ-51 בשנת 1995 ל-184 בשנה שעברה. יתרה מכך, באוקטובר האחרון נרשם שיא חדש של 195 שחקנים מתחת לגיל 18. (ממוצע של שני שחקנים למועדון).

נתון דומה זוהה גם בקרב 31 הליגות באירופה. מספר השחקנים שהיגרו מהמדינה שלהם בעודם עדיין קטינים, עלה מ-444 בשנת 2009 ל-597 השנה. כיום, 13.8% מהשחקנים בחמש הליגות הבכירות עזבו את המדינה שלהם לפני גיל 18. נתון זה עומד על 10.1% עבור 31 הליגות באירופה.

המחקר בדק גם את ארץ המוצא של שחקנים. על פי התוצאות, מרבית השחקנים שעזבו כקטינים מגיעים ממדינות החברות באופ"א (73.5%). על פי החוקים של פיפ"א, בתנאים מסוימים המועדונים באירופה מורשים לגייס שחקנים ממדינות סמוכות כבר בגיל 16. בנוסף, העברות בין מדינות מורשות כשהמרחק בין ארץ המוצא של השחקן והמטה של המועדון אליו הוא עובר הוא פחות מ-100 ק"מ.

השחקנים הבלגים הם בעלי הסבירות הגבוהה ביותר לעבור לפני שימלאו להם 18. שחקנים משבדיה, צרפת, הונגריה ואוסטריה מחוזרים כבר מגיל צעיר על ידי קבוצות אחרות באירופה. ברזיל וניגריה הם המדינות מחוץ לאירופה עם מספר השחקנים הרב ביותר שמהגרים עוד לפני גיל 18.

שחקני צ'לסי. . 180 מתוך 597 השחקנים שהיגרו לפני גיל 18 עברו לאנגליה (30.1%). לכוח הכלכלי של המועדונים האנגלים יש השפעה מכובדת בעת החיפוש אחר כישרונות מבטיחים. איטליה היא היבואנית השנייה בגודלה של שחקנים קטינים צילום: גטי אימג'ס

מדינה אחת בלטה כיעד המוביל של מרבית השחקנים הצעירים: אנגליה. 180 מתוך 597 השחקנים שהיגרו לפני גיל 18 עברו לאנגליה (30.1%). לכוח הכלכלי של המועדונים האנגליים יש השפעה מכובדת בעת החיפוש אחר כישרונות מבטיחים. איטליה היא היבואנית השנייה בגודלה של שחקנים קטינים.

ברמה האירופית, ציר התנועה העיקרי של שחקנים מתחת לגיל 18 נע בין בלגיה והולנד. הקרבה הגיאוגרפית, השפה המשותפת וכן הפער בין ההתפתחות הכלכלית של הכדורגל בין שתי המדינות הללו, הם הגורמים העיקריים שאחראים למעבר של הקטינים בין המדינות.

מדינות המקור של השחקנים מתחת לגיל הן: שבדיה (16 שחקנים), הולנד (12), ספרד (12) ואירלנד (11). המעבר של שחקנים מתחת לגיל 18 שופע גם בין אוסטריה וגרמניה, מונטנגרו וסרביה וכן בלגיה וצרפת.

לפי מחקר שמתפרסם בצרפת, בספר שנקרא Slow Foot, "שחקנים שעזבו את המדינה שלהם לפני גיל 18 עושים קריירות פחות טובות מהשחקנים האחרים, שעזבו את מדינותיהם בגיל מאוחר יותר עם יותר ניסיון". לפי מחברי המחקר: "העזיבה המוקדמת של שחקנים צעירים וחסרי ניסיון היא בעלת סיכון גבוה לכדורגלנים ולקבוצות שמגייסות אותם". לפי ד"ר רפאלה פולי מ-CIES: "למרות חיסרון היגיון ספורטיבי ואופי מאוד ספקולטיבי למעברים של שחקנים צעירים, המעבר של קטינים למדינות שאינן שלהם נהפך ליותר ויותר שכיח מדי שנה".