שדים אדומים בירוק
ההתחלה של ז'וזה מוריניו כמנג'ר מנצ'סטר יונייטד מעט מגומגמת.מה שבטוח — זה לא בגלל העניינים הכלכליים שהעיקו על הקבוצה בתקופתם של דיוויד מויס ולואי ואן חאל
חישובים של גוף מחקר הכדורגל הגדול באירופה CIES Football Observatory) מראים שהסגל של מנצ'סטר יונייטד לעונה הנוכחית נבנה ב־718 מיליון יורו, עלייה של 185 מיליון יורו מבעונה שלפני. מעולם לא נבנה סגל בסכום כזה. מדובר בסגל יקר יותר משל ריאל מדריד (634 מיליון יורו) ומנצ'סטר סיטי (611 מיליון יורו). באופן כללי, יש קורלציה בין סכומי העברות שמשלמים על שחקנים לבין מיקום בטבלה. למרות זאת, מנצ'סטר יונייטד של ז'וזה מוריניו השיגה 14 נקודות בשמונת משחקי הליגה הראשונים שלה העונה, שתי נקודות פחות מאשר השיגה מנצ'סטר יונייטד של לואי ואן חאל בעונה שעברה.
האם לוקח זמן לסגל היקר הזה — כולל זלאטן איברהימוביץ' שהגיע בחינם — להתחבר? ייתכן. אבל היה זה מוריניו בעצמו שקבע: "אין דבר כזה 'לוקח זמן להצליח בכדורגל', את זה אומרים רק מאמנים כושלים".
אז, מה גרם להתחלה האטית של מוריניו ביונייטד? במנצ'סטר דיברו על "ביקורות מגעילות ואישיות" של המאמן כנגד שחקניו. מבקריו דיברו על "הצלחה טקטית אחרונה ב־2010, במשחק של אינטר נגד ברצלונה בחצי גמר ליגת האלופות" (כריסטוף דוגארי), ובנוסף, נכון לתחילת אוקטובר, ז'וזה מוריניו עדיין גר במלון לאורי בעיר מנצ'סטר ולא מצא בית קבוע בעיר (בלונדון יש לו דירה). זאת אף שפפ גווארדיולה עבר לגור במרכז העיר כפי שעשה במינכן, ניו יורק וברצלונה. הסיבות לאי־המעבר לוגיסטיות (הוא עדיין לא מצא את המקום הנכון מבחינתו) וגם משפחתיות (בנו ז'וזה ג'וניור הוא שוער במחלקת הנוער של פולהאם ובתו מתילדה מעוניינת בקריירה באופנה — ולונדון מתאימה יותר לשאיפות הללו).
מלבד עניין הבית, מנצ'סטר יונייטד עשתה מאמצים כבירים כדי לספק למוריניו את כל מה שרצה בקבוצה — כולל רכישת פול פוגבה בסכום שיא של 89 מיליון ליש"ט. רכישה שהתאפשרה בזכות מה שיו"ר הקבוצה, אד וודוורד, כינה "שנת שיא פיסקאלית". "הביצועים שלנו ב־2016 משקפים את העוצמות האדירות של העסק".
חצי מיליארד ועוד
המספרים מראים שהעוצמות אכן אדירות. יונייטד רשמה רווח לפני מס של 49 מיליון ליש"ט, שיפור דרמטי מהפסד של 4 מיליון ליש"ט בשנה שלפני. הסיבה העיקרית לשיפור האדיר היא עלייה של 120 מיליון ליש"ט בהכנסות — מ־395 מיליון ל־515 מיליון ליש"ט. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמועדון בריטי מכניס יותר מחצי מיליארד ליש"ט. כל תזרימי ההכנסה גדלו אך ההכנסות המסחריות היו מנוע הצמיחה העיקרי. מדובר ב־25 הסכמי חסות יותר מבעונה שעברה שמתווספים להסכם חסות אדיר עם שברולט והסכם חסות חדש עם אדידס. כל אלו הובילו לעלייה של של 36% ל־268 מיליון ליש"ט בהכנסות מסחריות. ההכנסות מימי משחק עלו ב־17.7% ל־106.6 מיליון ליש"ט, והיתה צמיחה של כ־30% מזכויות שידור, ל־140 מיליון ליש"ט. הכנסות אחרות גם כן עלו. וככה, יונייטד נהפכה מאחת משש הקבוצות היחידות שהפסידו כסף בעונת הפרמיירליג 2014/15 לקבוצה הרווחית ביותר בליגה (ללא פעילות בשוק העברות השחקנים).
מבחינת הכנסות, יונייטד בליגה אחרת משל היריבות בפרמיירליג. ארסנל ומנצ'סטר סיטי הכניסו כ־350 מיליון ליש"ט בעונה שעברה, בערך 165 מיליון ליש"ט פחות משל יונייטד. הפער מצ'לסי עומד על כ־200 מיליון ליש"ט ומליברפול 298 מיליון ליש"ט. זה יתרון תחרותי עצום לשדים האדומים.
ההכנסות המסחריות מראות עד כמה הפער גדול. מנצ'סטר יונייטד מכניסה 100 מיליון ליש"ט יותר מהשנייה בטבלת ההכנסות המסחריות (מנצ'סטר סיטי). יונייטד מכניסה בערך כמו שלושת המועדונים הלונדוניים הגדולים ביחד. אגב, אם יונייטד תיכשל בהעפלה לליגת האלופות שנתיים ברציפות, ההכנסות הללו יירדו בגלל המבנה של הסכמי החסות. כמו כן, ההכנסות צמחו ב־128% מאז 2012 — יותר מהצמיחה אצל כל יריבה.
יותר הכנסות, יותר הוצאות
שכר השחקנים צמח ב־15% ל־232 מיליון ליש"ט (בונוסים על השתתפות בליגת האלופות בשנה שעברה והארכת חוזים) — מה שהופך את מנצ'סטר יונייטד למשלמת הטובה ביותר בפרמיירליג. גם הוצאות תפעוליות אחרות עלו. עם זאת, העלייה בשכר השחקנים נבלעה בעלייה בהכנסות. כיום היחס בין הכנסות לשכר הוא 45% בלבד, ירידה מ־51% בעונה שעברה. 45% זה נתון מצוין מבחינת יונייטד (הכי טוב מאז 2009) וגם הכי טוב בפרמיירליג. טוטנהאם משלמת 51% מההכנסות שלה לשחקנים, והיא הכי קרובה ליונייטד במובן הזה. ליברפול, ארסנל, מנצ'סטר סיטי, צ'לסי — כולן משלמות יותר מ-55% מההכנסות לשחקנים.
בשנתיים האחרונות שבהן מנצ'סטר יונייטד היתה בליגת האלופות היא רשמה רווח ממוצע של 45 מיליון ליש"ט. כשלא היתה, רשמה הפסדים מינימליים. ב־2010 רשמה את ההפסד הגדול האחרון שלה: 44 מיליון ליש"ט בגלל הוצאות של 109 מיליון ליש"ט על מימון מחדש של החוב שלה.
והחוב הזה, שהקשה על יונייטד במשך שנים, כבר לא בעיה — אף שהוא עומד על 260 מיליון ליש"ט נטו ו־490 מיליון ליש"ט ברוטו (ללא חישובי עתודות מזומנים). לפחות לפי הבלוגר הפיננסי המכובד, Swissramble. ב־2009 עלות מימון החוב עמדה על 2009 וב־2016 רק על 20 מיליון ליש"ט. כלומר, עלויות המימון ירדו מ־42% ב־2009 ל־4% בלבד בעונה שעברה.
לפי Swissramble, היריבות צריכות לפחד במיוחד מנתוני ה־EBITDA של יונייטד (רווחים לפני פחת, ריבית, מס ותשלומים על רכש). ליונייטד יש EBITDA של 192 מיליון ליש"ט. הכי קרובה אליה במובן הזה היא מנצ'סטר סיטי, 83 מיליון ליש"ט בלבד. ארסנל עם 63 מיליון ליש"ט בלבד. הכסף הזה, בעצם, מאפשר ליונייטד לשלם על שחקנים ולשחקנים.
הנתון שמלמד כי יונייטד כבר לא מוגבלת מהחוב שלה הוא ההוצאות נטו על רכש. בין 2006 ל־2011 יונייטד הוציאה 3 מיליון ליש"ט נטו על רכישת שחקנים (רבות בגלל מכירת רונלדו ב־80 מיליון ליש"ט). עם זאת, בשלוש השנים שאחרי, יונייטד העלתה את ההוצאות נטו בשנה ל־52 מיליון ליש"ט ובשלוש שנים שאחרי ל-92 מיליון ליש"ט נטו בשנה. במונחי ברוטו, בין 2010 ל־2014 יונייטד הוציאה 152 מיליון ליש"ט בשנה על מימון מחדש של החוב ביחס ל־32 מיליון ליש"ט בלבד על רכישות. בשלוש שנים שאחרי, הוצאות המימון ירדו ל־23 מיליון ליש"ט בשנה בממוצע וההוצאות על רכש עלו ל־92 מיליון ליש"ט בשנה.
מוריניו יכול?
ליונייטד יש יותר כסף מלכמעט כל מועדון אחר בעולם הזה. המינוי של מוריניו תואר על ידי וודוורד כ"מינוי שמשקף את הרצון והנחישות של יונייטד לחזור לצמרת של הספורט". אבל השאלה כעת היא: האם מוריניו יכול להצליח איפה שדיוויד מויס ולואי ואן חאל נכשלו? שניהם, אגב, קיבלו 16 מיליון ליש"ט פיצויים על פיטוריהם המוקדמים. ישנם כמה נתונים מדאיגים ביחס למוריניו. מאז העונה שעברה הוא הפסיד 16 משחקים מ־36 משחקי פרמיירליג שניהל. ב־111 המשחקים שלפני הוא הפסיד רק 16. נראה שקבוצות למדו את הטקטיקה והשיטות שלו טוב יותר — באנגליה ובאירופה. בין 2002/03 ל־2009/10 מוריניו זכה בשבעה תוארי אליפות ושתי אליפויות אירופה. מאז,הוא זכה רק בשני תוארי אליפות בשש שנים ולא עבר את שלב חצי גמר ליגת האלופות. האם הוא בדעיכה?
הייתכן גם שזה עניין של גיל? מאמן שבנה, במשך שנים, על חיבור חזק ואינטנסיבי עם שחקניו ואנרגיות על הקווים, אולי לא יכול למצוא את אותן אנרגיות אחרי גיל 53. יונייטד שלו נראית טיפה לא מאוזנת, למרות ההוצאות האדירות על רכש, ועדיין לפורטוגלי אין תשובות בכל הקשור למה הוא מתכוון לעשות עם וויין רוני, הנריק מחיטריאן, אנתוני מרסיאל, ושחקנים אחרים, חלקם יקרים במיוחד, שלא בדיוק ממצים את הפוטנציאל שלהם. עד שזה לא יקרה, כל הכסף של יונייטד גם כן יישאר בגדר פוטנציאל בלבד. ומוריניו יאבד את מקומו כמי שמינויו משקף את הרצון והנחישות של קבוצה כלשהי לחזור לצמרת של הספורט.