אתלטיקו מדריד. ברצלונה של ההגנה
רן בן שמעון, אלוף ישראל עם קריית שמונה ב-2012, מסביר מה מייחד את ההגנה של אתלטיקו מדריד
אנדרס אינייסטה ישב מיואש אחרי שברצלונה הפסידה לאתלטיקו מדריד ברבע גמר ליגת האלופות והסביר לעיתונאים מה הקושי הגדול של קבוצות מול אתלטיקו מדריד. "הם תוקפים אותך ומאתגרים אותך כל הזמן", הסביר. "הם עושים זאת בנחישות, בלי הפסקה. הם סוגרים לך את כל החלל, אתה לא יכול להיות עם הכדור ברגל".
גריזמן מתקל את אלונסו. אתלטיקו נבנתה כדי לעמוד בלחץ המהפכני שפפ גווארדיולה חידד בברצלונה. צילום: אימג'בנק, Gettyimages
זה סיוט לשחק נגד אתלטיקו מדריד בגלל ששחקניה שואלים את השאלות הכי קשות את ההתקפות הכי טובות בעולם. כרגע, כך זה נראה, אתלטיקו מדריד להגנה היא מה שברצלונה להתקפה. במובן הזה שהיא קבוצת כדורגל שעשתה מהפכה בהגנה.
הקבוצה של דייגו סימאונה גדלה בצל של ברצלונה ופותחה כדי להתמודד עם ההתקפה המהפכנית של הקטלונים. היא נועדה להתמודד עם משחקי הצירופים של שחקני בארסה ונגד הכישרון שלהם. היא נבנתה כדי לעמוד בלחץ הגבוה של ברצלונה והגיווון ההתקפי שלה. בקיצור, אתלטיקו הותאמה להתמודד עם מכונת ההתקפה המושלמת ולכן כל כך קשה להבקיע נגדה.
הקבוצה של סימאונה סיימה 135 משחקים בלי ספיגה מתוך 256 משחקים שניהל הארגנטינאי. זה נתון לא נורמלי. העונה לאתלטיקו יש יותר משחקים ללא ספיגה מאשר ספיגות.
אז מה הסוד הגדול של סימאונה? רן בן שמעון, אלוף ישראל עם עירוני קריית שמונה ב-2012, מנסה להסביר מדוע אתלטיקו מדריד היא כל כך מהפכנית.
"קודם כל, צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שבימנו, כל התיאוריות, הטקטקיות והטכניקות בעולם גלויות", אומר בן שמעון. "כולם יודעים הכל. כולם יודעים מה זה חוק 6 השניות של פפ (אסור שיעברו יותר מ-6 שניות מאיבוד הכדור להשגת הכדור מחדש, א"ד) וכולם למדו מה מיוחד ממוריניו. כולם יודעים הכל. ההבדל בין מאמנים זה העומק. רמת הבנת הכדורגל והבנת הרעיון. וגם רמת ההעברת המידע הלאה. עד כמה עמוק מבינים השחקנים שלך את הרעיונות שלך".
דייגו סימאונה. ש'המטרה היא קודם כל היא פגיעה בביטחון של היריב צילום: איי אף פי מה מייחד את סימאונה?
"קודם כל צריך להבין את הבסיס התפיסתי שלו. את דייגו סימאונה אני מכיר מתחילת דרכו. שיחקתי נגדו בכל הנבחרות. הוא היה קפטן נבחרת הנוער של ארגנטינה ואני של ישראל. יש לי תמונות שלנו ביחד מגיל 13-14. הוא תמיד היה קשוח ועם מוטיבצית על לנצח. יותר מכל שחקן אחר על המגרש. ובאחד הראיונות הראשונים שלו כמאמן הוא אמר ש'המטרה היא קודם כל היא פגיעה בביטחון של היריב'. כלומר, בבסיס של אתלטיקו מדריד נמצא עקרון הפגיעה בביטחון של היריב. מה זה אומר? בשלב ראשון של המשחקים, הם ידרכו על כפות הרגליים של היריב. תרתי משמע. אסור שהיריב ירגיש בנוח לשחק, זה אומר דחיפות בכל מגע, יצירת מגע אגרסיבי, מכות קטנות ברגליים, מרפקים בגוף, שכל שחקן ירגיש לכוד, כלוא, שהוא לא יכול לקבל שניה על הכדור. ככה, כל קבוצה שבאה לשחק נגד אתלטיקו מדריד היא קודם כל אומרת לעצמה 'וואי, עוד פעם אלה? איזה נורא'.
"אתלטיקו של סימאונה הם כמו דטרויט פיסטונס בשנות התשעים של ביל לאמבייר. אף אחד לא רוצה לשחק נגדם. זה מייאש רק לחשוב על משחק נגדם. ובטווח הארוך יש להם אפקט דומה על הקבוצות היריבות. לבאד בויז של פיסטונס היה אפקט מצטבר שוחק עבור הקבוצות היריבות. וגם עם אתלטיקו, קבוצות מגיעות לשחק נגדה במיאוס מכדורגל. זה הבסיס".
ומה עם הטקטיקה?
"אחרי שיש את התפיסה וכולם מבינים את זה, אפשר לעבור לטקטיקה. המספרים שקבעו זה 4-4-2. זה התבנית. אבל אפשר להתעלם מזה. זה לא 4-4-2. זה 4-6-0 בהגנה. למה המספרים 4-4-2 לא משמעותיים כאן? כי גם כשטורס משחק, זה 4-6-0. וזה לא לחץ קלאסי של חלוץ על בלמים. באתלטיקו הוא מתפקד כשחקן במערך ההגנתי ומפעיל את הלחץ ומשנה את המקום שלו".
"זאת ועוד, אולי רשום שיש 4 שחקנים בקו ההגנה, אבל בעשרות אם לא מאות מקרים, הקשר האחורי של אתלטיקו לא עומד בקישור, אלא עומד בקו ההגנה. לפעמים גם הקשר השני יורד לקו ההגנה ויוצר מצב של 6-4-0, שישה בקו ההגנה. השיטה הזו מגיעה מתוך המאבק של אתלטיקו נגד ברצלונה".
"למה הם עשו את זה נגד ברצלונה? הם הבינו שכשברצלונה מצליחים לחדור את קו ההגנה ונכנסים לרחבה, היכולות שלהם ליצור הזדמנויות איכותיות בתוך הרחבה הן מפלצתיות. עם זאת, הם הם גם הבינו שבברצלונה לא בועטים מבחוץ. אז מה הם עשו? אתלטיקו החזירו שני קשרים אחוריים לקו ההגנה, וכך יצרו צפיפות באזור שממנו מובקעים 50%-60% מהשערים בעולם, ו-70%-80% מהשערים של ברצלונה, אמצע הרחבה בין ה-16 ל-11."
אחד מהאלמנטים המדהימים אצל אתלטיקו מדריד זו החזרה מהלחץ להגנה.
"כן, החזרה להגנה היא נקודה חזקה מאוד שמאפשרת לאתלטיקו לשבור את משחק ההתקפה של היריבה וגם להפעיל לחץ משלה. על פניו, הדרך לצאת מהלחץ של אתלטיקו היא כדור ארוך. אבל הדרך בה השחקנים של אתלטיקו חוזרים למקומות בהגנה, איפה שהכדור אמור ליפול, היא מדהימה. הם זוכים ב-80% מהכדורים שחוזרים מההגנה. אתלטיקו מצליחה לשלוח שחקנים קדימה אבל הדרך בה הם חוזרים אחורה היא חסרת תקדים. מבטלים כל תיאורייה על לחץ".
איך זה קורה?
"צ'ולו לוקח את השחקנים שב-DNA שלהם מעורב קרבון מתקדם. חומר שיש במטוסי קרב. זה חומר לעמידה בלחצים. והלחץ הכי חזק שהם חווים זה הלחץ של המאמן שלהם. הוא דוחף אותם באימונים, דורש אינטנסיביות בכל מגע. אז כל הלחצים האחרים נראים להם קטנים. כשהם יושבים ואוכלים צהריים במועדון, הם רואים בטלוויזיה את הלחץ שהם צריכים להפעיל על הקבוצה, או קליפים על האגרסיביות שהם צריכים להראות, או משהו אחר. הם אוכלים וברקע יש קליפים שהם רואים. הם יכולים לעשות את מה שהם עושים בגלל משמעת, מוטיבציה פנימית וחיצונית ורמת כושר גופני שלא נראתה בעבר. לא הרבה יכולים לעמוד בלחצים הפסיכופטיים שהם עומדים בהם, שהם דורשים מעצמם ושהמאמן והצוות שלו דורשים מהם".
מה עוד סימאונה עושה אחרת ממאמנים אחרים?
"סימאונה הצליח להרכיב פעם אחר פעם, הרי הוא בנה את הקבוצה מחדש כמה פעמים זה בזכות העבודה שלו בזיהוי סדקים הכי קטנים במוטיבציה, ביכולות לעמוד בלחץ. הצלחה תמיד מייצרת סדקים בקבוצה. בכלל, בכל ארגון מצליח נוצרים סדקים. וסימאונה יודע את זה. אז ביום יום מתעסק עם הסדקים הללו. הוא מזהה שחקנים שקצת יורדים במוטיבציה, שקצת לא מצליחים לעמוד בלחץ ואז הוא מיד חותך. מיד מוכר. קצת חולשה בחומר והשחקן לא מתאים יותר לחזון שלו".
רן בן שמעון. הישראלים צריכים להזמין כרטיסים לאתלטיקו מדריד צילום: עוז מועלם מה הכדורגל הישראלי יכול ללמוד מאתלטיקו מדריד?
"טקטיקה מצמצמת פערים בכל העולם. פערים פיזיים, פערים כספיים, פערים טכניים, ופערים תרבותיים. מי שלא חושב ככה כאן, לוקח את הכדורגל הישראלי עשרות שנים אחורה. מי שמתנגד לדיון הטקטי כאן, דוחה את ההגעה שלנו לטורניר גדול בעשור. המדינה שלנו חולמת על ברצלונה. הייתי בשדה התעופה לפני הקלאסיקו האחרון וראיתי 3,000 ישראליים עם הכחול-אדום של ברצלונה בעיניים. אבל במדינה שלנו, אנחנו צריכים לקנות כרטיסים למשחקים של אתלטיקו מדריד. אנחנו צריכים לקנות חבילות לאתלטיקו מדריד. אם אי פעם אנחנו נצליח לצמצם את הפערים שלנו מול האירופאים, זו דרך טקטיקה שדומה לזו של סימאונה ואתלטיקו. יש לו אפילו תפיסה צבאית ישראלית. הוא תמיד אומר 'זה לא כמה חיילים יש לך בקרב, זה איך שאתה משתמש בכל חייל בקרב שקובע'. "
