"בספורט, הנכסים הם אנשים צעירים"

"אחד ההבדלים העיקריים בין עסקי ספורט לעסקים רגילים הוא שהנכסים בספורט הם ספורטאים", אומר יוסי גייר ממשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות' — אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים שעוסקים בספורט הישראלי כבר 30 שנה. "פעמים רבות בעסקת ספורט מדובר על העברת אדם, בדרך כלל צעיר, שמופעלים עליו לחצים רבים מכיוונים רבים".

האצטדיון בחיפה. הספורט בישראל מגלגל 2 מיליארד שקל. יש חוזים בשווי 500 מיליון שקל בכדורגל הישראלי צילום: החברה הכלכלית חיפה

סביב הדינמיקה הזו ענף הספורט בישראל, המגלגל בכל שנה מחזור עסקים המוערך ביותר מ־2 מיליארד שקל — כך לפי דירוג עורכי הדין בתחום הספורט שאותו עורכת חברת המידע העסקי CofaceBdi במסגרת דירוגי BdiCode ל־2016. על פי נתוני CofaceBdi, שווי הסכמי שחקני קבוצות ליגת־העל בכדורגל הישראלי בלבד הוא יותר מ־500 מיליון שקל, ואותם משרדי עורכי דין מטפלים בהסכמים מסחריים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בכל שנה. "עורכי הדין המתמחים בתחום הספורט נשארים מחוץ לכותרות", אומר אייל ינאי, מנכ"ל משותף בחברת CofaceBdi. "אך הם אחראים לתהליכים עתירי ממון והשפעה ומושכים בחוטים של העולם המרתק ציבור גדול. המשרדים הללו מייצגים קבוצות ושחקנים, עושים הסכמי שימוש במתקני ספורט, ובכלל מעורבים בפעילות הדורשת התמחות משלה, שקיימת בחלק מהמשרדים בישראל".

עורך דין יוסי גייר (מימין) ועו"ד פייבל. עם לקוחות המשרד נמנים בין השאר ערן זהבי, תומר חמד, מאור בוזגלו, יוסי בניון, ליאור אליהו, עמרי כספי ואחרים צילום: עמית שעל

סעיף בחוזה, אז מה?

לפי BdiCode, אחד ממשרדי העילית בתחום הספורט הוא משרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות'. מחלקת הספורט של הפירמה מייצגת ספורטאים, מועדונים, מרכזי ספורט, סוכני ספורטאים וגופים מסחריים מעולם הספורט כבר 30 שנה. עם לקוחות המשרד נמנים בין השאר ערן זהבי, תומר חמד, מאור בוזגלו, יוסי בניון, ליאור אליהו, עמרי כספי ואחרים. במהלך השנים הובילה מחלקת הספורט תקדימים משפטיים, בין היתר בעניין אריאל מקדונלד וזכות ספורטאי לקבלת תמורה עבור השימוש בשמו, ובתביעת הביטוח של עודד קטש בעקבות פציעתו.

אייל פייבל, מומחה בייצוג, ייעוץ וליווי של שחקנים, אגודות והתאחדויות, והשותף הבכיר במשרד יוסי גייר מנסים לשרטט את ההבדלים בין עסקי הספורט לעסקים רגילים. "בספורט, כמו בכל עסק, קודם כל מגיעים להסכמות עסקיות", אומר פייבל. "כמה כסף, מה הזכויות, מה יקרה בעתיד, מה יקרה היום, איך מצטרפים להסכם וכו'. אחרי ההסכמות העסקיות יש הסכמות משפטיות, וכאן — בזכות הידע הנרחב והניסיון — אנחנו יכולים לצפות מה עלול לקרות בעתיד".

כגון?

גייר: "כששחקן מוכשר מצטרף לקבוצה, הניסיון מלמד שהשחקן רוצה לשמור לו את הזכות לצאת החוצה מההסכם או לעבור לקבוצה עשירה יותר בארץ או לעבור לקבוצה בחו"ל. צריך למצוא מכניזם שיאפשר להצטרף לקבוצה אחרת".

זה ייחודי לספורט?

פייבל: "אין תחום שבו יש סעיפי שחרור לעובדים. אולי פיצויים, אבל לא במיליונים כמו בכדורגל".

גייר: "בספורט, לרוב הקבוצות יש אינטרס למכור את השחקן אבל הן לא בהכרח רוצות להתחייב לסעיף שחרור. לכן השלב של כתיבת ההסכם הוא מאוד חשוב. עם זאת, גם אם יש סעיף שחרור, אז יש בעלים שפשוט יגידו 'לא' להצעה שעומדת בתנאים. זה קרה לנו כמה פעמים. הרי יש כמה אנשי עסקים ממולחים בכדורגל. למה? כי הם העריכו שהסירוב, גם אם אין להם זכות לסרב, יעלה את המחיר של השחקן. אלו טקטיקות ידועות במשא ומתן".

ומה עושים אז?

פייבל: "אתה אף פעם לא מתפוצץ ישר. אפשר בשנייה להגיע להליך משפטי. אבל יש כמה אפשרויות לצאת מהסיטואציה הזו, כשההליך המשפטי או הבוררות הם רק אפשרות. בהסכם שיש בין עורכי דין יהיה קל יותר להגיע לסיכומים. זה לא תמיד קורה, נגיד כשסוכן עושה את ההסכם ולא עורך דין. זה עניין של הערכת סיכונים".

מה הופך עסקאות בספורט למורכבות יותר מעסקאות בשוק הרגיל?

גייר: "יש שלושה צדדים — הקבוצה הקונה, הקבוצה המוכרת והשחקן. גם ישנם הרבה סעיפים שעשויים לסבך עסקה. למשל, מתי יכולה להתבצע מכירת שחקן, באמצע העונה ו/או עד תאריך מסוים בקיץ. כך במקרה של שוערים, קבוצות לא רוצות להתחיל לחפש שוער ב־15 באוגוסט, אז הן מבטחות את עצמן עם סעיף שחרור על שלב מסוים בקיץ".

עומר אצילי. גייר: יש ניגוד עניינים אינהרנטי בהתאחדויות מאחר שהן בנויות מקבוצות שקובעות לעצמן את החוקים" צילום: עוז מועלם

ניגוד אינטרסים

האם האמוציות בעסקי הספורט שונות?

פייבל: "בדרך כלל שחקן לא רוצה להיכנס לעימות עם מקום עבודה, ואת האמוציות שמגיעות צריך לסנן".

גייר: "יש אמוציות כי בדרך כלל מדובר בלקוחות צעירים עם אורך נשימה לא גדול, מעט ניסיון, מערכת לחצים גדולה, ובעיקר יש להם מה להפסיד. יש להם שעון חול גדול שהתהפך, הקריירה שלהם קצרה. ויש שעון חול קטן שאומר להם — אם לא תסגור עכשיו בקבוצה הזו, תפספס הזדמנות גדולה או שלא תתאמן באופן סדיר, לא תוכל לחזור למשחק, תאבד כושר וכו'. הדברים הללו לא משחקים תפקיד במכירת בניין. השחקנים הרבה הם יותר לחיצים".

יש ניגוד אינטרסים אינהרנטי בספורט הישראלי, ההתאחדויות מורכבות מהקבוצות והן קובעות את החוקים.

גייר: "כן, יש ניגוד אינהרנטי שמעוגן בחוק. אבל כשקבוצות עושות שימוש לרעה בחוק, המחוקק יכול להתערב. בעבר, למשל, לא היו סעיפי שחרור, הכנסת סברה שהיה שימוש לרעה בכוח וקבעה שינויים. כיום, ברגע שנחתם חוזה המצב מתאזן לטובת השחקן, שיכול לעזוב אם הוא רוצה, זה תלוי מאבק. החוזה הוא כמעט חזות הכל אבל לא הכל".

סוכנים בספורט הם גם שונים ממתווכים בעסקים אחרים, לא?

פייבל: "קודם כל הם דמויות, הם שחקנים לשעבר או אנשים שאתה מכיר טוב מהתקשורת. יש להם כוח והשפעה גדולים יותר מאשר מתווך נדל"ן, למשל. אבל הם עדיין לא עורכי דין. הם רוצים לסגור עסקאות מהר ולקבל את העמלה ופחות ערים לנושאים משפטיים. אנחנו מגיעים עם ידע מהמשרד, וזה מסייע לספורטאי יותר מאשר מישהו שרק חותם על הסכם שמעניק לו X כסף מהקבוצה, ובמקרה הטוב משיג לו סעיף שחרור על X כפול 2. זה לא מספיק. צריך ידע בביטוח. שחקן שחותם בקבוצה ללא סיוע משפטי יכול להיפצע ולא לקבל כלום; במסים יש הסכמים שאפשר לחסוך הרבה כסף — מבחינת השחקן והקבוצה — אם אתה מגיע עם ידע נרחב בנושא. אתה צריך עורכי דין שימקסמו את התנאים שלך, שיידעו לצפות את הרגעים הפחות טובים".

מערכת היחסים בין השחקן לקבוצה אינה הדבר היחיד שייחודי לכלכלת ספורט, נכון?

פייבל: "כלכלת הספורט אינה מתחילה ומסתיימת במערכות היחסים שבין ספורטאי לאגודה או בין האגודות לבין עצמן, ואינה מתחילה ומסתיימת בהעברות ספורטאים בין אגודות הספורט השונות. יש גם מערכות יחסים בין עמותות ספורט שונות לרשויות המקומיות ובין איגודי הספורט למשרד הספורט והטוטו בקשר לכספי התמיכה ועוד. אפשר לומר שכלכלת הספורט בישראל מתחילה משם, הסכמים אלו הם הבסיס הכלכלי של 90% מאגודות ואיגודי הספורט".

אייל ינאי: "עורכי הדין המתמחים בתחום הספורט נשארים מחוץ לכותרות אך הם אחראים לתהליכים עתירי ממון והשפעה ומושכים בחוטים של העולם המרתק ציבור גדול" צילום: עודד קרני

דירוג BdiCode

עורכי הדין הספורטיביים בישראל

"בדירוג משרדי עוה"ד הדין המובילים בהספורט מופיעים משרדים גדולים ורב־תחומיים ומשרדי בוטיק שזו התמחותם העיקרית", אומר אייל ינאי, מנכ"ל משותף בחברת CofaceBdi.

"הדירוג מבוסס על איכות הפעילות העסקית שבה מעורבים המשרדים בייצוג גופים בענף ומופיע ללא דירוג פנימי". אלה המשרדים האחרים בדירוג, נוסף על זיסמן, אהרוני, גייר ושות'.

משרד מטרי־מאירי ושות'. עם הלקוחות המובילים ניתן למנות את מכבי תל אביב בכדורגל ואברם גרנט.

משרד AYR־עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'. הלקוחות הבולטים: מכבי חיפה (כדורגל) ופיני זהבי.

משרד וקסלר, ברגמן ושות'. הלקוחות הבולטים: קבוצות הספורט של הפועל ת"א.

משרד אורלנסקי, איזנברג, מוזסון ושות'. הלקוחות הבולטים: בית"ר ירושלים.

משרד יגאל ארנון ושות'. הלקוחות הבולטים: איגוד הכדורסל וספורטאים אולימפיים.

משרד ש. פרידמן. הלקוחות הבולטים: מכבי חיפה בכדורסל. המשרד עוסק בעיקר בייעוץ בנושאי מיסוי ספורט.

משרד אשל, אשלגי רוזנט. הלקוחות הבולטים: מינהלת ליגת־העל בכדורסל ושוונג אירועי ספורט.

משרד דן חי ושות'. מייצג שחקנים רבים.

משרד עורכי הדין ד. מירקין ושות'. מתמחים בייצוג מועדוני ספורט ברמה הבינלאומית.