השריף של טוטנהאם

טוטנהאם היא הקבוצה בעלת ההגנה הטובה ביותר בפרמיירליג. זה לא משפט שנאמר אי פעם. בפעם האחרונה שטוטנהאם הציגה את ההגנה הכי טובה בליגה הבכירה של אנגליה, לא היתה "פרמיירליג" אלא "פוטבול ליג". זה קרה ב־1951. מאז הפכה טוטנהאם לקבוצה שמזוהה עם כדורגל התקפי ומופקר, ולוזריות. אבל הכל עשוי להשתנות העונה בזכות מאמן ארגנטיני שנמצא בשיאו של מסעו המופלא מהפריפריה בארגטינה לרמה הגבוהה ביותר של הכדורגל העולמי.

ביאלסה (יושב). שבתפקיד האימון הראשון שלו, קבוצת האוניברסיטה שלו, עשה סקאוטינג על 3,000 שחקנים כדי לבחור 24 לסגל צילום: איי אף פי

מאוריציו פוצ'טינו, מאמן טוטנהאם כיום, היה בן 13 כשפגש את מרסלו ביאלסה לראשונה — פגישה ששינתה את חייו. גאון הכדורגל הארגנטינאי קיבל עליו את תפקיד מנהל מחלקת הנוער של ניואל'ס אולד בויס מרוסאריו ומיד החל במיפוי ארגנטינה שיסייע למצוא שחקנים באזורים לא מוכרים. ביאלסה — שבתפקיד האימון הראשון שלו, קבוצת האוניברסיטה שלו, עשה סקאוטינג על 3,000 שחקנים כדי לבחור 24 לסגל — חילק את המדינה ל־70 יחידות והחל לנסוע לכל יחידה כזו בפיאט 147 שלו כדי לחפש שחקנים לניואל'ס. למרפי, עיירה של 3,500 תושבים שבה נולד פוצ'טינו, הגיע לאחר ששמע עליו מאחד המקומיים וקבע פגישה עם הוריו. אף שמרפי נמצאת באותה פרובינציה של רוסריו (סנטה פה), המאמן הגיע למשפחת פוצ'טינו רק ב־2 בלילה. הילד ישן. ההורים לקחו את ביאלסה לראותו ישן. המאמן הביט ברגליו וטען, "הוא נראה כמו כדורגלן". מיד החתים את ההורים על חוזה. פוצ'טינו עזב את בית הוריו וחי בפנסיון ברוסאריו. חמש שנים אחר כך החליף ביאלסה את המאמן של ניואל'ס חוסה יודיקה ולקח עמו את הבלם בן ה־18 לקבוצה הבוגרת. פוצ'טינו צפה במונדיאל 1978 בטלוויזיה שחור־לבן שחוברה למצבר של טרקטור, התאהב בכוכב הגדול והבלם האימתני דניאל פסארלה וביסס את משחקו עליו. עם זאת, ביאלסה עיצב את תודעת הכדורגל של השחקן הצעיר והפך אותו לשחקן חכם בעל מודעות טקטית גבוהה. בגיל 22 עזב פוצ'טינו לאירופה ושיחק באספניול, בפריז סן ז'רמן ובבורדו. את הקריירה סיים בקדנציה שנייה באספניול הקטלונית, ששם גם השריף ממרפי החל את קריירת האימון שלו ב־2008 — כעוזר מאמן של קבוצת הנשים של המועדון.

חבריו לשעבר לקבוצות, ובהם גם רונלדיניו, סיפרו עליו שהוא "אישיות חזקה עם כריזמה נדירה". "הוא אף פעם לא קיבל הפסד, תמיד היה כבוד אדיר כלפיו ותמיד הוא ניצח בוויכוחים", לפי פאקו פלורס, שהיה מאמנו של פוצ'טינו באספניול. פאבלו סבאלטה, שהיה חברו לקבוצה באספניול וכיום יריבו במנצ'סטר סיטי, גילה בראיון ל"גרידאן" שפוצ'טינו היה ידוע כ"שריף ממרפי". "כולם ידעו שהוא יהיה מאמן טוב", הסביר המגן.

פוצ'טינו. "בכדורגל אין לוחות זמנים", אמר פעם ל־BBC. "אתה פשוט עובד כל היום". צילום: רויטרס

ביאלסה למתקדמים

כיום טוטנהאם שלו מזכירה מאוד את ניואל'ס של ביאלסה. קבוצה שמתבססת על עקרונות משחק ההתקפה של אייאקס, מציגה משחק לחץ מתוחכם ותובעני, בנויה בעיקר משחקנים צעירים (ממושמעים וצנועים כמו שביאלסה אוהב) ומוצלחת במיוחד. ניואל'ס זכתה באליפויות עם ביאלסה וגם הגיעה לגמר הקופה ליברטדורס. טוטנהאם, הקבוצה הצעירה ביותר בפרמיירליג, עדיין לא זכתה בדבר, אבל נראית כפייבוריטית לזכייה באליפות.

ביאלסה גם הדביק את פוצ'טינו בחיידק הוורקוהוליות. פעם נשאל ביאלסה מה הוא מתכנן לעשות בחופשת חג המולד שלו וענה, "שעתיים אימון כל יום ו־14 שעות עבודה מול הווידיאו". חניכו באנגליה עובד בכל יום מ־7 בבוקר עד 8 בערב — מנתח משחקים, בונה מערכי אימונים ועושה סקאוטינג על יריבות ושחקנים פוטנציאלים. "בכדורגל אין לוחות זמנים", אמר פעם ל־BBC. "אתה פשוט עובד כל היום".

זה מה שהרשים את הבוסים באספניול, והם נתנו לו את הצ'אנס לעבור מקבוצת הנשים לקבוצת הגברים. באספניול רשמה קבוצתו הישגים צנועים (מקום 8 ומכובד) עם סגל שנמכר וסייע למועדון לגייס כספים. אחרי ארבע שנים בספרד ושנת שבתון הגיע פוצ'טינו לחופי בריטניה, ושם החל את עבודתו בסאות'המפטון. אחד מהישגיו כמאמן סאות'המפטון — ולאחר מכן כמאמן טוטנהאם — הוא להפוך שחקנים צעירים לשחקני נבחרת אנגליה. תשעה מ־16 השחקנים שנכנסו לסגל האנגלי בעת האחרונה הם שחקנים שפוצ'טינו פיתח בשתי הקבוצות האנגליות שאימן — ובהם דלה עלי, קשר־העל הצעיר של הספרס, והארי קיין, החלוץ המוביל של טוטנהאם וכנראה בקרוב גם של הנבחרת האנגלית.

גארי נוויל, עוזר מאמן נבחרת אנגליה ומאמן ולנסיה כיום, הסביר שהשחקנים שעוברים אצל פוצ'טינו מגיעים לסגל "הרבה יותר מוכנים פסיכולוגית". לפי נוויל, "כששחקני טוטנהאם מגיעים לסגל, הם מיישמים טקטיקות כדורגל הרבה יותר טוב. הם גם מוכנים הרבה יותר לקרב, לעבודה קשה, למשחק. הם נראים כאילו הם רוצים להיות חלק חשוב מהמערך. כל הדברים שאתה מחפש בשחקנים. פוצ'טינו, כך נראה, נותן לשחקנים שלו להביע את עצמם במגרש ומחוצה לו".

פוצ'טינו מקבל הרבה מאוד תקשורת חיובית, אך הוא עדיין נחשב לדמות די אלמונית. הוא כמעט לא מתראיין, שונא מסיבות עיתונאים ולא עוסק בשום דבר מלבד אימון. אין לו סוכן והוא מסרב לכל הצעת חוזה חסות. מן הסתם גם אין לו חשבון טוויטר או פייסבוק והוא לא מעסיק יחצן צמוד כמו מאמנים אחרים. "אני לא צריך 5,000 עוקבים כדי להרגיש טוב", אמר בראיון נדיר מאוד למגזין הארגנטינאי "אל גראפיקו".

.

לסבול כדי ליהנות

היכולת להתחבר לשחקניו היא כנראה יכולת שהוא לא ירש מביאלסה, הידוע כמי שמעביד את שחקניו עד שהם נופלים מהרגליים (ופעם אף טען שלו היו משחקים כדורגל עם רובוטים, הוא היה מנצח כל משחק). פוצ'טינו הרבה יותר רך מביאלסה עם שחקניו, יותר מחובר אליהם מבחינה חברית וגם משתמש בהרבה אלמנטים של הומור (הוא "עובד" עליהם בשיחות טלפון ומעודד banter, צחוקים זה על זה באימונים). האם זה מה שיהפוך אותו למאמן מוצלח יותר מביאלסה, שלמרות המהפכות שהעביר בעולם הכדורגל כמעט לא זכה בתארים? ייתכן.

עם זאת, לפי בראד פרידל, שוער טוטנהאם לשעבר, אין מאמן שעובד קשה יותר מפוצ'טינו על הכנה גופנית של שחקנים. פוצ'טינו בעצמו גילה פעם שאת האימונים הוא עורך באינטרוולים של 15 דקות. ומדי פעם הוא "שוכח" לסיים תרגיל כדי לראות מי השחקנים שיילחמו קשה יותר ולזמן ארוך יותר. "הוא גורם לך לסבול כמו כלב ואתה שונא אותו", הסביר דני אוסבלדו, שהתאמן אצלו באספניול ובסאות'המפטון, "אבל אז במשחק אתה מבין שזה היה לטובתך ואתה אוהב אותו". ג'ק קורק, שהתאמן אצל פוצ'טינו בסאות'המפטון, הסביר פעם ש"צריך שני לבבות כדי לעמוד בדרישות שלו". זה אולי קשה באימונים — אבל טוטנהאם שלו היא באמת אחת הקבוצות שמסיימות משחקים הכי טוב, עם מספר רב של משחקים שבהן כבשה לקראת הסיום. טוטנהאם השיגה 17 נקודות לאחר פיגור מוקדם במשחק - יותר מכל קבוצה אחרת בפרמיירליג.

הסגנון של הקבוצות של פוצ'טינו מתבסס על לחץ גובה ועבודה הגנתית עם תיאום רב והבנת כדורגל עמוקה של כל השחקנים. "אפילו שחקנים מבוגרים השתפרו אצלו טקטית", הסביר נת'ניאל קליין, מגן סאות'המפטון לשעבר. "הוא שיפר את כולנו בכל האלמנטים: מאיפה לעמוד על המגרש, מבחינת אגריסביות, צפייה לעתיד, אנרגיות והכל". עם זאת, הסגנון הזה גם מבוסס על כושר גופני. וכאן נקודת התורפה של טוטנהאם ופוצ'טינו. צעירים אמנם אידיאלים לסגנון המשחק שדורש התלהבות, משמעת ואנרגיה, אך לעתים חוסר הניסיון פוגע בהם, ולעתים הסגנון הזה גורם לשחקנים להגיע לישורת האחרונה של העונה עם הלשון בחוץ.

"הפילוסופיה שלנו היא לסבול באימונים כדי לא לסבול במשחקים", הסביר פוצ'טינו. שחקניו מסכימים. מוסה דמבלה אמר ש"בחיים לא התאמנתי כל כך קשה"; כריסטאן אריקסן הוסיף שמיום שפוצ'טינו מאמן הוא הולך לישון הרבה יותר מוקדם בגלל שהוא גמור מעייפות ודני רוז, שאיבד כמה ק"ג באימוני הקיץ, טען, "המאמן לא צוחק בקשר לסבל". האם הסבל ארוך הטווח של טוטנהאם (ללא אליפות מאז 1961) ייגמר בזכות הסבל של שחקניה? עוד כמה חודשים נדע.