חורים ברשת: מי מלכת הרשתות החברתיות בכדורגל הישראלי?

יש הרבה קלישאות בעולם הכדורגל. חלקן נכונות וחלקן פחות, אבל הנה אחת נכונה: הכדורגל שייך לאוהדים, וללא אוהדים אין למועדון כדורגל מקצועני זכות קיום.

ולצערנו, רוב קבוצות הכדורגל בישראל לא עושות מספיק כדי לקרב את האוהדים, את זכות הקיום שלהן, אליהן. וכשיש להן כלים מצוינים שאפשר לקרב איתם את האוהדים, הקבוצות לא מנצלות אותן. "הערך של רעיון נובע מתוך צורת השימוש בו", הסביר תומאס אדיסון, הממציא האמריקאי הדגול. מעניין מה היה אומר אדיסון על צורת השימוש של הקבוצות הישראליות בכלי הנהדר הנקרא "רשתות חברתיות".

כולם מנצחים

בחודש שעבר התבשרנו על מכירת זכויות השידור של הליגה הישראלית בסכום של יותר מ־125 מיליון שקל בשנה. צ'רלטון תשלם את הסכום הגבוה, ומגיעה מילה טובה למינהלת הליגות שידעה לנצל את כניסת פרטנר למכרז זכויות השידור כדי להביא את הכסף, שלפחות על פי הבטחות המינהלת ילך גם לשיפור התשתיות ולטיפוח השחקנים.

העניין הוא שגיוס מאמנים, רכישת ציוד והקמת מגרשים לקבוצות ילדים או נערים עולים המון כסף, כך גם העלאת משכורות לשחקנים או הבאת אנשי מקצוע בכירים. ואולם, ההשקעה הכי טובה שמועדוני הכדורגל יכולים לבצע היא שיפור "חוויית הלקוח" של האוהד וחיזוק הקשר של האוהד הממוצע למועדון שלו, בעיקר על ידי שימוש נרחב ברשתות חברתיות. הבונוס: העלות נמוכה יחסית, וההחזר גבוה. זה טוב לאוהד, וכמובן טוב למועדון עצמו. מה שנקרא באנגלית: Situation Win-Win.

בעולם הדיגיטלי שאנו חיים בו, זה אמור להיות עניין טריוויאלי, אבל בצורה מפתיעה לרעה, המצב במועדונים הישראלים לא מעודד כלל. רק מועדונים מעטים משתמשים ברשתות החברתיות כדי ליצור קשר אקטיבי עם האוהדים.

זה לא מפתיע שמכבי תל אביב היא המובילה בתחום, והכנסות הקבוצה ממרצ'נדייזינג בהתאם. גם מכבי חיפה עושה עבודה טובה, וזה משתלם לה בשטח: גם בעונה הנוכחית, שבה התוצאות במגרש הן פחות טובות מהמצופה, אוהדי הקבוצה המשיכו להגיע במספרים יפים ליציעי האצטדיון בחיפה.

בכל מקרה, מספירה של מספר העוקבים בטוויטר, הלייקים בפייסבוק והמנויים ביוטיוב, עולות כמה מסקנות:

נו אינגליש היר

אפשר לראות בטבלה את העבודה שמכבי תל אביב השקיעה בניסיון ליצור קשר עם האוהדים. זה המועדון המוביל בליגת־העל מבחינת מספר העוקבים ברשתות החברתיות ואחד משני המועדונים היחידים שמתחזקים אתר אינטרנט באנגלית נוסף על קריית שמונה (לבאר שבע ולבני יהודה יש דף באנגלית על אודות המועדון, אבל לא אתר מלא). דרך אגב, בני סכנין הוא המועדון היחיד שיש לו אתר בערבית.

השקעה באוהדים צילום: אורן אהרוני

אתר אינטרנט באנגלית הוא כנראה אחת הפונקציות הכי לא מנוצלות, ובמקביל אחת החשובות שיש, במיוחד לקבוצות ששואפות להגיע למפעלים אירופיים: רוב מוחלט של טראפיק הגולשים באתרי האינטרנט של הקבוצות מגיע מתוך ישראל, אבל למועדון שמגיע לאירופה יש טראפיק שמגיע גם מחו"ל. מכבי תל אביב, לדוגמה, זוכה לטראפיק מחו"ל, 16%מהגולשים לאתר שלה מגיעים מחוץ לישראל. נראה שההופעה בליגת האלופות תרמה לאחוז הזה, אבל המספר היה יכול להיות נמוך הרבה יותר ללא אתר באנגלית. יש עניין נוסף, גם אם מועדון לא משחק במסגרת אירופית: יש מספר גדול של שחקנים זרים שמועמדים להגיע למועדונים בישראל. כרטיס הביקור הראשון של המועדון (עוד לפני שהשחקן הפוטנציאלי מחפש חבר ששיחק בעברו בארץ כדי לקבל המלצה טלפונית) יהיה אתר האינטרנט של המועדון. אם אין אתר אינטרנט באנגלית, הרושם הראשוני נפגע.

מי צייץ?!

כל עוד כל המועדונים בליגה מחזיקים עמוד פייסבוק פעיל יחסית, בטוויטר המצב שונה לחלוטין. רוב הקבוצות מחזיקות בחשבון, אך רק חצי מהקבוצות בליגה משתמשות בו באופן פעיל. טוויטר הוא כלי יעיל מאוד ליצירת קשר ישיר ומהיר עם אוהדים, והמועדונים באירופה מבינים זאת. גם חלק משחקני הכדורגל הישראלים מוצאים הרבה יתרונות בטוויטר, ועל כך יעידו שחקנים כמו מאור בוזגלו, עידן ויצמן, דקל קינן, ביברס נאתכו ורבים אחרים. גם כאן, למועדונים ישראלים (במיוחד כאלו שמשתתפים במפעלים אירופיים, אבל לא רק) כדאי לתחזק חשבון טוויטר באנגלית, או לחלופין לצייץ באותו החשבון עדכונים גם בשפה האנגלית. כך יוצרים תדמית חיובית ובינלאומית למועדון. אנקדוטה מעניינת לגבי טוויטר היא שהמועדון עם מספר העוקבים הכי גבוה בארץ הוא הפועל קטמון ירושלים (יותר מ־11 אלף עוקבים), 4,000 עוקבים יותר מאשר מכבי תל אביב. זה לבטח מסייע לתדמיתו של המועדון הירושלמי ומסייע בהבאת תרומות וחסויות.

רק לשם ההשוואה אביא דוגמה של שני מועדונים מאירופה, ולא מאריות היבשת (שבהן יש מחלקות שלמות של עובדים שמיועדים רק לרשתות החברתיות):

איינטרכט פרנקפורט, מועדון מתחתית הליגה הגרמנית, מתחזק שלושה חשבונות טוויטר בשלוש שפות שונות: גרמנית, אנגלית וספרדית, נוסף על עמוד פייסבוק, חשבון יוטיוב ועוד כמה חשבונות ברשתות החברתיות השונות. אתר המועדון מתופעל בגרסה גרמנית ובמקביל גם בגרסה אנגלית.

סמפדוריה האיטלקית, גם היא אינה ממעצמות־העל של אירופה, מתחזקת עמוד פייסבוק פעיל, ערוץ יוטיוב, ובמקביל גם שני חשבונות טוויטר באנגלית ובאיטלקית. כך גם אתר האינטרנט של המועדון מוצג בשתי השפות.

תנו לי קצת קליפים

ביוטיוב המצב פשוט גרוע נכון לעכשיו, ובגלל זה הפוטנציאל להשתפרות גם הכי גבוה: אוהדים (ובני אנוש בכלל) אוהבים תוכני וידיאו מטבעם, אך כרגע רק חמישה מועדונים בישראל מחזיקים בערוץ יוטיוב. אגב, מועדונים רבים בארץ היו רוצים להשתמש יותר בתוכני וידיאו מהמשחקים ששייכים למינהלת, והגיע הזמן למצוא דרך שהם יעשו זאת בלי לפגוע במי שרכש את זכויות השידור באינטרנט. כמו כן, צריך תמיד לחשוב איך מייצרים תוכן ייחודי ליוטיוב, כפי שעושים זאת במכבי תל אביב.

באפליקציות המצב לא רע

נקודה חיובית שכדאי לציין היא שחלק מהמועדונים בארץ הפנימו כבר את העובדה שלרובנו יש סמארטפון והחלו להשיק אפליקציות של המועדון, שכוללות עדכונים לטובתם של האוהדים. מילה טובה (נוספת) מגיעה גם למינהלת הליגה שחנכה אתר אינטרנט ידידותי למשתמש לפני כמה חודשים ומתחזקת חשבונות פעילים במדיות החברתיות השונות.

כולנו לקוחות של מוצר או שירות מסוימים, וכולנו אוהבים שירות טוב ושונאים שירות גרוע. הנגשת המידע לאוהד הממוצע ויצירת הקשר בינו ובין המועדון, מחזקת את הזיקה והנאמנות של האוהדים, ובתוך כך מחזקת את המותג. זהו בעצם מעגל: ככל שהקשר של המועדון עם האוהד גדול יותר, כך הסיכוי של האוהד להשקיע בחזרה במועדון (רכישת כרטיס למשחק, קניית חולצה או מרצ'נדייזינג אחר וכדומה) גדל בהתאם. עקב זאת המועדון יוכל להשקיע יותר כספים לטובת הקבוצה. אפילו אם אוהד רוצה להתלונן על משהו למועדון, העובדה שהוא מקבל תגובה מהירה יוצרת הזדמנות למועדון לחיזוק הקשר עם האוהד. כך בדיוק מחזירים את הכדורגל לאוהדים, ועקב זאת, את האוהדים לכדורגל.

ולכן, לפני שמשקיעים עשרות מיליונים בשיקום תשתיות, כדאי אולי לחשוב איך משקיעים יותר בתפעול חשבונות טוויטר, פייסבוק ויוטיוב. ההשקעה הזאת עשויה להיות משתלמת מאוד.

הכותב הוא סקאוט כדורגל שמתגורר בברצלונה