הגדלת המונדיאל = אסון

הגדלת המונדיאל ללא שינוי משמעותי בפורמט שלו זה מתכון לאסון. זו לא דעה סובייקטיבית אלא חיזוי מתמטי

איתי אינגבר 15:2108.12.15

תגיות:

פיפ"א צריכה לעבור רפורמה. הבעיה היא שהרפורמיסטים צריכים "גזר" כדי להעביר את הרפורמות בקונגרס של פיפ"א. הגזר הוא ההצעה להגדיל את המונדיאל מ-32 נבחרות ל-40 נבחרות, מה שיעניק להתאחדויות קטנות סיכוי גדול יותר להגיע לבמה הגדולה ביותר של הכדורגל העולמי.

קראו עוד בכלכליסט:

יואכים לב עם גביע העולם. אין דרך הוגנת לעשות 40 נבחרות צילום: רויטרס

הוועד הפועל של פיפ"א לא קיבל החלטה לגבי מונדיאל של 40 נבחרות אך ימשיך לדסקס את העניין. מספר מועמדים לנשיאות פיפ"א כבר הודיעו שהם תומכים בהגדלת המונדיאל. הנסיך עלי קרא להגדיל את המונדיאל ל-36 קבוצות ואילו ג'יאני אינפנטינו, בעקבות מישל פלאטיני, רוצה מונדיאל של 40 קבוצות שיתחיל עם שמונה בתים של חמש נבחרות. בדומה, גם מועמדים אחרים, ציינו שהם מעוניינים בגדלת המונדיאל.

הבעיה היא שהגדלת המונדיאל ללא שינוי משמעותי בפורמט שלו היא מתכון לאסון. זו לא דעה סובייקטיבית אלא חיזוי מתמטי.

קודם כל, בוא נדבר על "חלל וזמן". מישל פלאטיני, שמאחוריי הרעיון של מונדיאל בן 40 נבחרות, אמר ש"משחק אחד נוסף לא הולך ליצור בעיות". עם האמירה הזו, אפשר לנחש, שפלאטיני אינו בעל יכולות לעשות חישובים חשבוניים פשוטים או שהוא ניסה לעשות מניפולציה כדי להשפיע על דעת הקהל.

בבית של חמש קבוצות, מספר ימי המשחק לא גדל משלושה לארבעה, אלא לחמישה. זה גידול של 67%. בהתחשב במספר ימי משחק, ימי מנוחה לקבוצות ולאמנטים אחרים, אנחנו מגלים שצריכים לפחות עוד 10 ימים לטורניר, מה שיהפוך את המונדיאל לתחרות שאורכה 42 יום לפחות. זה לא משהו שמועדוני הכדורגל הגדולים או הקטנים יסכימו לו.

שנית, בוא נסתכל על מספר המשחקים. כיום מתקיימים 64 משחקים במונדיאל. 48 מהם בסיבוב הראשון. בפורמט המוצע של אינפנטינו/פלאטיני/פיפ"א, יהיו 80 משחקים בסיבוב הראשון ו-96 בסך הכל. זה אומר שצריך יותר אצטדיונים, יותר השקעה בתשתיות ויהיה קושי אמיתי למכור את כל הכרטיסים למשחקים הללו. בשני המונדיאלים האחרונים נבנו מספר פילים לבנים שלא היה בהם שימוש אחרי המונדיאל. גם למונדיאלים ברוסיה וקטאר בונים פילים לבנים שיהיו ריקים אחרי המונדיאלים הללו. עם מונדיאל של 40 קבוצות, והקושי האובייקטיבי בלמכור כרטיסים למשחקים בין אנגולה לנורבגיה, האצטדיונים עשויים להיות ריקים אפילו בזמן המונדיאלים.

עכשיו, בוא נדבר על הוגנות. הקבוצות שינוחו ביום המשחקים האחרון יסבלו מחוסר הוגנות משווע. ארבע הקבוצות האחרות ידעו בדיוק מה הן צריכות לעשות כדי לעלות לשלב הבא.

כמו כן, במצב כזה, שקבוצה אחת לא משחקת, יש סיכון גבוה יותר למניפולציות ו"מכירת משחקים ספורטיביים". יש סיבה מאוד טובה לכך שמאז 1982 כל המשחקים ביום האחרון של שלב הבתים משוחקים באותו הזמן. ב-1982 היה את ה"ביזיון בחיחון", משחק בו גרמניה היתה צריכה ניצחון 1-0 על אוסטריה כדי לעלות לשלב הבא ביחד עם אוסטריה. זה בדיוק מה שקרה אחרי משחק בו הגרמנים כבשו שער מוקדם ושתי הקבוצות פשוט הפסיקו לשחק.

כמו כן, קבוצות שלא ישחקו ביום המשחקים הראשונים יהנו מיתרון לא הוגן כי הן עשויות להגיע ליום המשחקים השלישי כשאין להן שחקנים מורחקים בצהובים, בעוד שלקבוצות האחרות יש (מאחר ששיחקו שלושה משחקים ולא שניים). כמו כן, עניין הפציעות. הנבחרת שמתחילה מאוחר יותר את המונדיאל עשויה גם ליהנות מקבוצה בריאה לחלוטין במשחקה הראשון בגלל מספר ימי מנוחה רבים יותר מהקבוצה היריבה.

תאמרו, אז בוא נעשה 10 בתים של 4 ויהיו רק עוד 18 משחקים. ובכן, זה נוסה בעבר. ב-2003 בפיפ"א רצו להגדיל את מספר הנבחרות במונדיאל. הם גילו שלוגיסטית זה אפשרי, אך דחו את ההצעה כי "לא נמצאה דרך פשוטה והוגנת לבחור 16 קבוצות שיעברו לשלב הבא". תעשו מחקר על 10 בתים של 4 קבוצות ותגיעו לאותה מסקנה.

האם יש דרך להגדיל את המונדיאל? כן, אבל בשביל זה צריך לשנות את הפורמט. שיטת הדירוגים שפותחה על ידי פרופ' לאונרדו שארה תסייע להגדיל את מספר הקבוצות במונדיאל ל-36 ולהשאיר את מספר ימי התחרות על 32 (כמו היום) או אפילו להגדיל את מספר הנבחרות ל-42 ולהאריך את הטורניר רק ביומיים. השיטה גם הוגנת יותר מהמונדיאל הקיים, גם מאפשרת יותר משחקים בין גרמניה לארגנטינה, ברזיל וספרד, אנגליה וצ'ילה בשלב הראשון וגם מונעת כמעט כל סיכוי של "השגת תוצאה" על חשבון ההוגנות. נשמע מעניין, לא?

האם היגיון ומתמטיקה יחליפו את הפאניקה והפוליטיקה בפיפ"א?

הכותב הוא סמנכ"ל תפעול של חברת הפורמטים הבינלאומית MatchVision