חוכמת משחק
הכדורגל שמתקן בעיטות, המשקפיים שמסמנים את המהלך הבא, מחבטי הטניס והגולף שמנתחים כל תנועה והגלשן שמנטר את המים: שורה של גאדג'טים מבריקים חדשים מנצלים חיישנים זעירים ומידע ממיליוני אנשים כדי לשפר את היכולות של ספורטאים מקצוענים וחובבנים כאחד
כדורסל וכדורגל
הכדורים שישפרו את המשחק שלכם
אחד הטרנדים הבולטים והמגניבים ביותר בתחום טכנולוגיות הספורט הוא זה של כדורים חכמים שמתחברים לאפליקציה ייעודית באמצעות בלוטות' או WiFi, ויכולים לנתח את ביצועיו של הזורק. הסטארט־אפ 94Fifty מאוהיו, למשל, מוכר ב־180 דולר כדורסל שמתעד כמה סלים קלעת, בתוך כמה זמן, ואם מדובר בשתי נקודות או בשלוש. אם זה לא מספיק, הוא גם מציג את מפת הקליעות מכל נקודה במגרש, ממליץ על זריקה יותר או פחות קשתית, בודק את מהירות הכדרור ומנתח כל פרמטר חשוב אחר. לתחום הזה צפויה להצטרף באביב הקרוב יצרנית הספורט הוותיקה Wilson, שמתכננת גם היא להציג כדור חכם בעל יכולות דומות.
בינתיים, בכדורגל, אדידס כבר מוכרת ב־200 דולר את הכדור החכם Micoach. הוא מציע פיצ'רים בסיסיים יותר, כמו בחינת מהירות הבעיטה והסיבוב, והשוואתם למהירות ולסיבוב הנוצרים בבעיטות של שחקנים מקצוענים.
טניס
להחכים את המחבט
אם בכדורגל ובכדורסל הטכנולוגיה משולבת בכדור עצמו, הרי שבטניס ההתמקדות היא במחבט. סוני, למשל, פיתחה חיישן שאפשר להלביש על מחבטי טניס נפוצים של חברות כמו Head או Prince. החיישן, שנמכר ב־200 דולר בארצות הברית, מנתח כמעט כל פרמטר במכה: מהירותה, היכן הכדור פגע במחבט, מהירות הסיבוב של הכדור, ואם מדובר בחבטה רגילה, מכה מהאוויר, חיתוך או טופ־ספין. כל המידע הזה משוקלל לאפליקציה שבודקת את סוגי המכות הנפוצים של השחקן ורמת הצלחתן, ומבררת אפילו כמה קלוריות נשרפו במהלך המשחק. סטארט־אפים צעירים יותר, כמו Zepp Labs, מציעים חיישני טניס דומים, ואילו חברת ציוד הספורט הצרפתית Babolat מדלגת על המתווכים ומוכרת מראש מחבט טניס הכולל חיישנים.
גולף
לחקות את המכה של המקצוענים
גולף הוא אולי לא הענף הפופולרי בישראל, אבל הוא אחת הזירות המרכזיות לגאדג'טים משפרי ביצועים. לצד צמידים שמנתחים מדדים סטנדרטיים כמו עוצמת המכה ומספר המכות שנדרשו בכל חור, קיימים גם מוצרים כמו Game Golf, שאחד מחסידיו הוא ספורטאי חובב בשם ברק אובמה. מערכת החיישנים הזאת מורכבת על המחבט והחגורה ומפרקת לגורמים כל מכה ומכה: בכמה היא קצרה או ארוכה מדי, בכמה היא נוטה ולאיזה צד, ועד כמה היא טובה ביחס לממוצעיו של השחקן. גם במשחק הזה Zepp Labs משתתפת ומציעה כפפת גולף שמנתחת את תנועות הגוף ומשווה אותן לתנועות של שחקנים מקצוענים. הרעיון כאן הוא לא לספר למתאמן כמה גרוע הוא משחק, אלא לאבחן מה עליו לשפר.
ראיית מגרש
לצפות את המהלך הבא
גוגל שוברת בימים אלה את הראש על הגרסה הבאה של גלאס, ולפחות אוכלוסייה אחת צפויה ליהנות מהמהפכה שהמשקפיים החכמים מייצגים: ספורטאים. גלאס מוגדר בעולם הטכנולוגיה כפיתוח מציאות מוגברת (Augmented Reality), המאפשר להציג שכבת מידע על העולם הפיזי. עבור מי שצריכים לקבל החלטות במגרש כל הזמן, לדעת היכן חבריהם לקבוצה נמצאים ולאן הם אמורים לזוז במסגרת תרגיל התקפי, היכולות שמציעה המציאות המוגברת יכולה לשפר פלאים את ביצועיהם - אם הליגות יכירו בפיתוחים כאלה כחוקיים, כמובן. לא במקרה אחד האנשים שגוגל שכרה כדי לקדם את גלאס הוא כריס קלואה, לשעבר שחקן פוטבול במיניסוטה ויקינגס. קלואה, גיק וגיימר מושבע, נשא בשנה שעברה הרצאת TED שבה הדגים את הפוטנציאל של התחום: "תארו לכם ששחקן פוטבול שמתחיל מהלך רואה אותו מוקרן על מגן העיניים שלו. בלי חשש לשכוח אותו, בלי לשנן, אתה פשוט יוצא לדרך". השנה העריך קלואה שפיתוחים כאלה יגיעו לשוק בתוך שנתיים עד שלוש.
אימונים
כמו בהולודק של סטאר־טרק
גם המציאות המדומה, אחותה הוותיקה של המציאות המוגברת שזוכה בשנים האחרונות לתהילה מחודשת, עשויה לשנות את פני הספורט. קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת סטנפורד, למשל, כבר משתמשת בהתקן מציאות מדומה ייעודי. הוא מאפשר לטייל באימונים באופן וירטואלי ולראות אותם מנקודת מבט של עמדות שונות במגרש. כך יכולים שחקנים לצפות שוב בביצועיהם ולנתח כל בעיטה או תיקול. בקבוצות אחרות אימצו למטרות דומות את משקפי המציאות המדומה שפיתח הסטארט־אפ אוקולוס ריפט, אשר נרכש בידי פייסבוק ב־2 מיליארד דולר. הפיתוחים האלה לא יתרמו רק לאימונים יעילים יותר: בפאנל שנערך בפסטיבל החדשנות השנתי SxSW במרץ האחרון העריכו הדוברים כי המציאות המדומה גם תהפוך את המאמנים ליותר אמפתיים. "נוכל לנתח את רמת הלחץ של ספורטאים ולהבין למה כדורגלן פספס בעיטת 11 מטר", העריך רוברט אוברווג מהחברה ההולנדית Triple IT, המפתחת תוכני וידיאו עבור התעשייה.
ספורט חובבים
לכדרר אל תוך הלילה
בניגוד לשאר הפיתוחים ברשימה הזאת, המוצרים של GlowCity לא חדשניים במיוחד מבחינה טכנולוגית, וגם אתר האינטרנט של החברה הניו־יורקית (glowcity.com) נראה כאילו עוצב בשנות התשעים. ואולם, היא וחברות נוספות בתחומה מנסות לפתור את אחת הבעיות המציקות ביותר לספורטאי החובב: הצורך לעצור את המשחק, רגע לפני הגול או הדאנק, ברגע שהלילה יורד והאורות בספורטק כבים. הכדורים שהיא מייצרת, שעולים 25 דולר כל אחד, כוללים סוללות ותאורת LED חזקה המאפשרת להמשיך את המשחק בכיף עד הבוקר. אפשר למצוא שם כדורגל, כדורסל (וגם רשת לסל), כדורעף, פוטבול, ולמתקדמים - שולחן זוהר בחשיכה שמוקדש לספורט האמריקאי החשוב באמת, Beer-Pong, שבו צריך לזרוק כדורי פינג־פונג לתוך כוסות בירה עד דלא ידע.
ממשקים
להפוך כל ספורט לחכם
כמו הפיתוחים הקודמים ברשימה, הסטארט־אפ הצרפתי Piq פועל בתחום המכונה "האינטרנט של הדברים". ואולם הוא מציע דרך מעט שונה לחבר את המהפכה הטכנולוגית הזאת לעולם הספורט: ערכת החיישנים הקטנה והאלגנטית ש־Piq פיתחה היא אוניברסלית. כלומר, אפשר להשתמש באותו חיישן לסוגי פעילות שונים, מכדורגל ועד סקי, ולנתח את התוצאות באמצעות אפליקציות ייעודיות לכל ספורט. פוקסקון, הענקית הטייוואנית שבין היתר מייצרת את מכשירי האייפון עבור אפל, השקיעה החודש 5.5 מיליון דולר ב־Piq. סטארט־אפ נוסף המציע צמיד חכם שמתאים למגוון סוגי ספורט הוא Moov, שהוקם בידי יוצאי אפל ומיקרוסופט ומתמחה בממשקי תוכנה נעימים במיוחד לשימוש, שמזכירים את גיטר הירו יותר מאשר אפליקציית כושר מבאסת.
ספורט מים
רטוב וחכם
מבחינה טכנולוגית התמקד עולם השחייה בשנים האחרונות במידה רבה בפיתוח בגדי גוף שיצמצמו את החיכוך עם המים ויאפשרו לשפר את הביצועים בעוד כמה עשיריות השנייה. איגוד השחייה העולמי (FINA) החל להילחם בפיתוחים האלה בסוף העשור הקודם, ונכון לעכשיו מחייב לבישת בגדי שחייה שאינם אוטמים מים לחלוטין, ואינם כוללים גומי, מתכת או פוליאוריטן.
ב־2011 ניסה המעצב ג'ו מינו להכניס את המציאות המוגברת (AR) לשחייה, ופיתח משקפיים חכמים בשם My Pace Google. המשקפיים, שזכו בתחרות העיצוב הבינלאומית Sparks באותה שנה, הציגו מול עיני השחיין את הזמן שחלף מאז שיצא לדרך, ואפשרו לשמור את התוצאות כדי לעקוב אחר התקדמותו. ואולם המשקפיים לא הגיעו לכדי ייצור מסחרי, וגם חברות אחרות שמפתחות משקפיים חכמים לספורטאים אינן מתמקדות בשחייה. המיקוד, כך נראה, עבר לצמידים ולשעונים חכמים, כמו Swim של Garmin. שעון זה לא רק עוקב אחר הזמן והקילומטרים שנשחו, אלא כולל גם יכולות כמו קביעת תוכנית אימונים, תיעוד סגנונות שחייה שונים (חתירה, פרפר וכן הלאה) ומעקב אחר הזמן הכולל שבו השחיין בילה בבריכה בשבוע מסוים.
פתרונות חכמים נוספים הקשורים לשחייה אינם מתמקדים בשחיינים עצמם, אלא בתחזוקת הבריכה, תוך השתלבות בטרנד האינטרנט של הדברים. pHin, למשל, הוא גאדג'ט חדש שנחשף בתחילת החודש וזמין במכירה מוקדמת. המכשיר מנטר מדדים כמו טמפרטורת המים ורמת הכימיקלים בבריכה ומודיע על בעיות דרך אפליקציה ייעודית, המקושרת לשירותים כמו הזמנת כימיקלים או תיקון משאבות. אם יש לכם בריכת אימונים ביתית (קרי: אם יש לכם יותר מדי כסף) יכול מאוד להיות שזה המכשיר בשבילכם.
גלישת גלים, עוד עניין לחובבי מים, "היא עדיין ספורט שמונע מרגשות, לא מעובדות", כך נכתב באתר חברת הגלישה Pukas. בניסיון לשנות זאת חברה Pukas בתחילת העשור לחברת ההייטק הספרדית Tecnalia כדי ליצור את Surfsens: גלשן הכולל חיישנים לניטור תנועה, שמאפשרים לשפר את ביצועי הגולשים ועשויים לסייע בפיתוח גלשנים טובים יותר בעתיד. הפיתוח חולק לשורה של גלשנים מקצועיים שהשתמשו בו, אך לפי שעה אינו נמכר באופן מסחרי.
חיבור אחר בין גלישה לטכנולוגיה התרחש השנה, ובניגוד לרוב הפיתוחים ברשימה זו נוגע פחות לשיפור ביצועים ויותר לשמירה על הסביבה: בנג'מין תומפסון, דוקטור להנדסה מאוניברסיטת קליפורניה, הקים סטארט־אפ בשם Board Formula שפיתח גם הוא גלשן הכולל חיישנים - אלא שבמקרה הזה מדובר בחיישנים שמודדים נתונים כמו מליחות וחומציות המים, כדי לתת לחוקרים תמונה מדויקת יותר על שינויי האקלים באזורים שונים. הגלשן הזה, המכונה Smartfin, מתחרה השנה על הפרס הנחשב XPRIZE בתחום השמירה על האוקיינוסים ועשוי לזכות ב־2 מיליון דולר.