ג'ורדן של הגולף במקום ה־156 בעולם

מקום 17. זו היתה התוצאה של טייגר וודס עם סיום טורניר המאסטרס באוגוסטה, ג'ורג'יה לפני כחודש – טורניר המייג'ור הראשון של השנה. הפרשנים התלבטו ביניהם אחרי הטורניר אם וודס יכול להיות מרוצה מהתוצאה – 5 חבטות מתחת לתקן, מרחק 13 חבטות מהמנצח ג'ורדן ספית' בן ה־21. הם החליטו שכן; שיחסית לזמן הארוך שבו וודס נעדר בגלל פציעה – טורניר ראשון שלו ב־2015 – ויחסית לזמן הארוך שבו הוא מחוץ לתמונת הצמרת בגולף העולמי – בערך מאז סוף 2009 (אז הגיחה פרשת הגירושין המכוערת מאשתו), ולמרות עונה נהדרת ב־2013, ובהתחשב בתוצאות היפות שהשיג בימים השני והשלישי של הטורניר (טורניר מאסטרס מורכב מארבעה ימי תחרות), יש לו על מה לבנות, ויש לו ממה להיות מרוצה.

טייגר וודס. לא ממש השתקם מעניין הגירושים צילום: איי אף פי

האישור הזה להרגיש סיפוק ממקום 17 קצת קשה לעיכול כי, גם אם אינכם חובבי גולף גדולים, טייגר וודס הוזכר בלא מעט משאלים, תחרויות, דירוגים ומצעדים בעשורים האחרונים כאחד מהספורטאים הגדולים בכל הזמנים. הוא זכה ב־14 טורנירי מייג'ור עד 2008 (מקום שני בכל הזמנים. מאז הוא לא לקח אף אחד); הוא זכה ב־79 טורנירים בסבב ה-PGA (גם שני בכל הזמנים); הוא סלבריטי מהדרגה הכי גבוהה בארה"ב, הונו האישי מוערך ביותר מחצי מיליארד דולר והוא האיש שהפך את הגולף, ספורט שכמה שלא ניסו לא באמת הצליחו להצמיד לו את התואר 'עממי', לספורט נגיש ואהוב.

לא כמו פדרר

כשרוג'ר פדרר, ידיד אישי של וודס, עבר משבר וקרנו ירדה, הוא ניסה החלפות מאמן, לא התבייש לשנות מחבט, או אחיזה, וסגנון, דישדש בחינניות וחזר לטופ. לא לגבהים שבהם דאה פעם, אבל בצמרת. חצי גמר פה, וגמר שם, ואת השחקנים שהוא היה צריך לנצח הוא לרוב ניצח, מה שהשאיר אותו גבוה מאוד בדירוג העולמי. פדרר כבר בן 33, וזה טבעי שהוא לא ישלוט בענף כמו שעשה כשהיה בן 23.

וודס כבר בן 39. אבל גולף אפשר לשחק, וטוב, עד גיל יותר מאוחר מזה. לא חסרים זוכים במייג'ורים בני 45 ויותר. אבל בגולף אתה לא מנצח יריב או שניים, איזה נדאל או ג'וקוביץ'. אתה משחק מול עשרות. מול שדה שלם. ספית', הזוכה הטרי מאוגוסטה, היה בחיתולים כשוודס החל לשחק גולף מקצועני. לצדו יש עוד צעירים, בפריחה, שממלאים את הענף ועושים את החזרה של וודס לפסגה, זו שהוא הבטיח, למשימה כמעט בלתי אפשרית.

"תמיד חשבתי שגולף הוא משחק מאוד מנטלי", אמר פדרר בראיון לפני הטורניר באוגוסטה, כשנשאל על היכולת של חברו, "זה לא מה שאתה רוצה לראות ממנו אבל אני חושב שזו נקודה מאוד מעניינת בקריירה שלו. זה קל לנצח כשאתה בפסגה והכל חיובי והולך טוב. המבחן האמיתי מגיע במצבים כאלה, ואני חושב שלטייגר היו נקודות קשות יותר בקריירה".

פדרר לא בכדי רומז לאותם גירושין ב־2009, כשנחשף שוודס בגד באשתו אלין נורדגרן. אבל על המשבר הזה, שבעקבותיו וודס נעלם לחודשים רבים, הוא התגבר עם עונה טובה ב־2012, עם שלושה תארים בטורנירים בינוניים, וב־2013 הייתה לו עונה טובה בכל סטנדרט, עם חמש זכיות. 2014 הביאה עמה בעיות גב וניתוחים, ובשנה הזו – 2015 – הוא שיחק בדיוק שני סיבובים ו־11 גומות של גולף תחרותי. הוא גם ירד למקום ה־104 בעולם בדירוג שפורסם לקראת אוגוסטה, ומאז ירד עוד, עד שנעצר בסוף מאי על 156.

"אני עובד קשה", אמר וודס לאחרונה בראיון, "בכל יום כשהשמש עולה המטרה שלי היא להיות שחקן יותר טוב עד שהיא שוקעת. אני משחק מזריחה עד שקיעה. אנשים לא יבינו כמה אני משקיע. בכל רגע פנוי אני מתאמן. כשהילדים ישנים אני מתאמן, וכשהם בבית ספר אני מתאמן".

.

הרבה מחבטים שנשברו

אבל מנטלית או פיסית, יכול להיות שזה הר גבוה מדי לעבור. דייב סטוקטון, שחקן עבר שזכה בשני תארי מייג'ור, ראה את וודס בשנה האחרונה ודיבר על היכולות שלו, אלו שנחשבו בלתי מנוצחות: "הייתי בשוק מכמה חבטות שהוא פספס. אבל אלו דברים שהוא אמור לתקן בקלות. הוא הזניח את החבטות הקצרות שלו, ועבד יותר מדי לדעתי על החבטות הארוכות, וזה ניכר". וודס עצמו הודה שבמהלך האימונים היו לו כמה נפילות, "הרבה מחבטים שנשברו", אבל באותה נשימה – הוא משוכנע שהוא יחזור למסלול הניצחונות.

"ייקח לו קצת זמן להבין את הכל. אם זה פיסית או מנטלית. אני לא יודע. אולי גם הוא לא", המשיך פדרר לדבר על האיש שחולק איתו כל כך הרבה קווי דמיון, אבל איש שלבור שהוא נפל אליו פדרר לא היה בכלל קרוב, "אני חושב שיש לו המון ללמוד מזה. אני יודע כמה כולם רוצים לראות את טייגר חוזר להתחרות ולהצליח. אני יודע שאני רוצה".

להשפעה המיתית של וודס על הענף ייקח עוד הרבה זמן לדעוך, גם אם ימשיך לדשדש. המצלמות יעקבו אחריו, הקהל יצעד איתו מגומה לגומה, כי תמיד יש את האפשרות שזה יהיה הטורניר הזה, התחרות הזו. הסיכוי לא גבוה אגב. יכול להיות שוודס עצמו לא יודה בזה. זה כבר יותר מדי זמן, יותר מדי תחרויות, יותר מדי מבוגר, יותר מדי מתחרים רעבים, יותר מדי הכל. אבל מהמקום המאה ומשהו בעולם, מקום 17 בטורניר נשמע כמו שיפור מצוין. אפשר להחליט לבד אם זה עצוב. זה הקטע עם סופים. לך תדע מתי הם יבואו.

טייגר וודס. לא מצליח להתעורר צילום: רויטרס

גולף 101: נשר, אלבטרוס וכל מה שביניהם

אם כל מה שגולף מעלה בדמיונכם זה את הדייט בכיתה ה' עם טלי ותחנת רוח מסתובבת בפארק בראשון לציון, זה בסדר. בעולם מדובר באחד מענפי הספורט המובילים, במיוחד בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד, קנדה, ובמדינות אירופאיות רבות, כשבאחרונה הענף החל לצבור גם תאוצה במזרח, בעיקר ביפן.

כמו בעונת טניס, גם בגולף קיימים ארבעה טורנירים גדולים בשנה הנקראים מייג'ורס. אלו הם המאסטרס באפריל באוגוסטה, ארה"ב; אליפות ארה"ב הפתוחה ביוני, במיקומים נבחרים בארה"ב; האליפות הפתוחה ביולי, במסלולים משתנים בבריטניה ואליפות ה־PGA באוגוסט, גם כן בארה"ב.

שיטת הניקוד בגולף היא כזו: מסלול גולף מחולק לרוב ל־18 גומות (יש גם מסלולים רבים עם 9 גומות, שמשחקים אותן פעמיים). לכל גומה אורך שונה, ותוואי שטח ומכשולים שונים. מטרת השחקן היא להכניס את הכדור לגומה עם מחבטו במספר המועט ביותר של חבטות, כאשר מספר החבטות התקני לכל גומה (PAR – תקן) נקבע ע"י מנהלי המסלול, וכך לכל מסלול יש תוצאה שונה (למסלול באוגוסטה למשל יש תקן של 72, ובסה"כ לארבעת ימי התחרות – 288. וודס קבע בטורניר 283. המנצח, ספיט, רשם 270 נקודות).

החישוב פשוט: אם בגומה מסוימת התקן הוא 5, ושחקן הצליח להכניס כדור לחור ב־4 חבטות, הוא השיג "בירדי", רישום של 1-. אם הצליח ב־6 חבטות, הוא רשם "בוגי", או +1. תוצאה של שתי חבטות מעל התקן נקראת בוגי כפול, ושלוש – בוגי משולש. שתי חבטות מתחת לתקן היא "איגל", ושלוש מתחת לתקן (נדיר ביותר) נקראת "אלבטרוס".