הנכס הכי חשוב לקבוצות: קרויפים כאלו

למרות הכחשות מצדו של ג'ורדי קרויף המנהל הספורטיבי של מכבי תל אביב לא חותם על חוזה חדש עם הבעלים מיטשל גולדהאר, ועל פי דיווחים ביוון, כבר סיכם את תנאיו בפאוק סלוניקי, שמנוהלת על ידי ג'ק אנגלידיס, מי שמינה אותו למנהל הספורטיבי של אלופת ישראל.

ג'ורדי קרויף. לכתבים יוונים אמר קרויף שהוא לא רוצה להגיד דבר "כדי לא להכעיס את הקבוצה שלי לקראת סוף העונה", ובראיון לעיתון "במחנה" הוא דווקא נשמע כמי שמסכם את תקופתו כאן: "אני מקווה שיום אחד אנשים יגידו ששיפרתי את הכדורגל הישראלי ותרמתי לו, ויזכרו ממני דברים טובים". צילום: עוז מועלם

לכתבים יוונים אמר קרויף שהוא לא רוצה להגיד דבר "כדי לא להכעיס את הקבוצה שלי לקראת סוף העונה", ובראיון לעיתון "במחנה" הוא דווקא נשמע כמי שמסכם את תקופתו כאן: "אני מקווה שיום אחד אנשים יגידו ששיפרתי את הכדורגל הישראלי ותרמתי לו, ויזכרו ממני דברים טובים".

בכל מקרה, גולדהאר, על פי הערכות, יצטרך לשלם סכום כספי גבוה מאוד לקרויף כדי להשאירו בישראל כמנהל של מכבי — האיש שאחראי להבאת שחקנים ומאמנים ולהצבת הסטנדרטים המקצועיים, שלא לומר הטמעת תרבות ספורטיבית חדשה ויעילה במועדון.

ג'ורדי קרויף משמש כמנהל מקצועי כבר כמה שנים בקפריסין וישראל. בספרד רואים בו את המנהל הספורטיבי העתידי של ברצלונה בגלל קשריו המשפחתיים, ומעבר ליוון, לפאוק סלוניקי, שממומנת על ידי המיליארדר איבן סאבידיס (שלו קשרים נרחבים עם רומן אברמוביץ'), עשוי לקרב את קרויף לתפקיד הנחשק בקטלוניה. קרויף חושף מעט מאוד משיטות העבודה שלו, אך ידוע כי בתור פריק של משחק סימולציית האימון "פוטבול מנג'ר", הוא משתמש רבות במדדים ובסטטיסטיקות כדי לקבוע אילו שחקנים מתאימים למכבי. קשריו והייחוס המשפחתי שלו מסייעים לו — אין ספק. אבל יכולות הניהול שלו הן הנכס העיקרי שלו ושל מכבי.

ראסמוס אנקרסן, המנהל הספורטיבי של מיטילאנד. אנקרסן הוא בלוגר, סופר ויזם שכתב את הספר על מציאת כישרון צילום מסך: יוטיוב

מנהל ספורטיבי ובלוגר

קרויף ודומיו הופכים היום לאנשים הכי חשובים בארגוני הכדורגל באירופה — יותר משחקנים או מאמנים. הדוגמה המעניינת ביותר מגיעה מדנמרק. בכתבה מרתקת ב"גרדיאן" ראיין שון אינגל את ראסמוס אנקרסן (Rasmus Ankersen), המנהל הספורטיבי בן ה־31 של FC מידטיאלנד, מוליכת הליגה הדנית.

אנקרסן הוא בלוגר, סופר ויזם שכתב את הספר על מציאת כישרון: "Gold Mine Effect - Hunger in Paradise". הוא מאמין ש"הבעיה בניהול היום היא שמנהלים משקיעים 25% מהזמן שלהם בלבחור את מי שהם מנהלים, ואז 75% בלתקן את הטעויות שלהם, והם צריכים לעשות ההפך — להשקיע הרבה יותר זמן בלחבור לאנשים המתאימים ואז את שאר הזמן בלנהל אותם כמו שצריך".

הוא קיבל את התפקיד מהבעלים האנגלי מת'יו בנהאם, שעשה כספו במסחר בבורסה והוא גם הבעלים של קבוצת ברנטפורד מליגת המשנה באנגליה. בנהאם העניק לאנקרסן את התפקיד בגלל גישה חדשה שהביא לבניית קבוצות. "המאמן שלנו, גלן רידרשולם (Glen Riddersholm), לא יפוטר בגלל הדירוג שלנו בטבלה", הסביר אנקרסן את גישת הניהול שלו. "הוא יישפט על פי מדדים חשובים שבטווח הארוך אנחנו מאמינים שהם שמלמדים אותנו יותר על ההצלחה של הדרך שלנו". אנקרסן לא חושף שום דבר לגבי המדדים הללו, אבל ידוע שמידטיאלנד מעסיקה את חברת הסטטיסטיקות E4talent, שמתמחה במציאת "אזורים מסוכנים" — שמהם נכבשים 77% מהשערים. שערים ממצבים נייחים גם כן זוכים לפוקוס של הקבוצה, שכבשה ב־88% מהמשחקים שלה ממצב נייח. באירופה רק אתלטיקו מדריד כבשה יותר ממצבים נייחים.

אנקרסן משתמש במה שהוא מתאר כמתמטיקה פשוטה כדי להעביר מסרים פשוטים לשחקנים ולמאמנים ואפילו לתקשורת. "ניצחנו קבוצת תחתית 1-2, אבל על פי המודל שלנו למשחק, שיחקנו נורא ואיום", הסביר אנקרסן. "אכזבנו מבחינת המספרים ונהנינו ממזל יוצא דופן. אנחנו לא רוצים להסתמך על מזל, אנחנו רוצים להסתמך על צמצום אפקט המזל".

מחלקת הנוער של מידטיאלנד גם כן זוכה לקרדיט רב בגין הצלחת הקבוצה הבוגרת (פיונה סיסטו הוא השחקן המוביל שגדל במידטיאלנד, שבהרכבה משחקים 5–6 שחקנים ממחלקת הנוער), אבל הפעילות בשוק ההעברות מסתמכת לחלוטין על נוסחה של אנקרסן. "אנחנו מוצאים שחקנים זולים ש'מתפספסים' לקבוצות אחרות בגלל בדיקת מדדים לא נכונה", הסביר.

בילי בין. שאב השראה מהכדורגל ששאב השראה ממנו צילום: איי פי

מאניפוטבול

מדובר באותה גישה של בילי בין, שהשתמש בסטטיסטיקות מתקדמות כדי לבנות קבוצות מצוינות באוקלנד אייז, קבוצת הבייסבול, וזכה לתהילת עולם בזכות הספר והסרט "מאניבול". וזה העתיד של הכדורגל. מדוע?

המשחק משתנה ומכוון יותר להשקעות חכמות ופחות לפרויקטים יהירים של אוליגרכים. על פי דו"ח חדש שערכו בסוכנות דירוג האשראי פיץ', חוקי הפייר פליי הפיננסי, שיעורי ריבית נמוכים והיכולת של הכדורגל להשיג חוזי שידור וספונסרשיפ יקרים יעזרו למשוך משקיעים חכמים למשחק. השקעה במועדוני כדורגל לרוב נחשבת כהשקעה לצורכי ראווה, כך שהמועדונים מצליחים לעתים רחוקות בלבד למשוך את תשומת לבם של אנשי פיננסים רציניים — אך ג'וליאן דופו, המשמש כדירקטור בפיץ', אומר כי האמונות הרווחות שלפיהן כדורגל הוא עסק בעל סיכון גבוה למשקיעים מתחילות להשתנות. "המעבר הוא תוצאה של שילוב של גורמים. רגולציות חדשות שעברו כמו חוקי הפייר פליי הפיננסי של אופ"א או רגולציית הרווחיות והקיימות (Profitability and Sustainable) שיישמו בפרמייר ליג מאלצות מועדונים לנהל את העסקים שלהם בצורה מובנית יותר", מסביר דופו. "שוק הספורט האירופי מתחיל להיראות יותר כמו זה שבארה"ב מבחינה זו שמועדונים יכולים להיות עסק רווחי בזכות פרופיל עסקי מהימן".

בפיץ' מעריכים כי תחום האצטדיונים בכדורגל האירופי בשל להשקעות מסוג זה, על רקע כניסתם לשוק של בעלים בעלי זיקה עסקית בינלאומית, הנמשכים לתזרימי המזומנים היציבים יותר ולהזדמנות לייצר הכנסות נוספות באמצעות שדרוג או רכישה של האצטדיון. אבל לא רק אצטדיונים יכולים להניב רווחים גדולים — ולא רק בליגות הגדולות של אירופה. למשל, לגיה ורשה גייסה 2 מיליון יורו ממשקיעים מתוך מטרה לממן העברות שחקנים, והקבוצה הפולנית מתכוונת לשלם בחזרה למשקיעים מהרווחים שישיגו לאחר ששחקנים יעברו לקבוצות אחרות. דריוס מיודוסקי, בעל השליטה בקבוצה, ציין: "אנחנו רוצים להשתמש בכלים שיאפשרו לנו לפתח את המועדון, אך מבלי לנקוט פעולות בעלות סיכון גבוה ומבלי להכניס משקיעים חיצוניים. בהתחשב בסטנדרטים הנוכחיים הקיימים בפולין ניתן לראות בקרן כלי חדשני. אנחנו רוצים להיות המובילים בכל דרך אפשרית, ואולי גם מועדונים פולניים אחרים ירוויחו מהחוויה הזו".

אברמוביץ'. המשחק משתנה ומכוון יותר להשקעות חכמות ופחות לפרויקטים יהירים של אוליגרכים צילום: אי פי איי

כמו בארה"ב

שוק העברות השחקנים בעידן הפייר פליי הפיננסי ומשקיעי האג"ח ייראה יותר כמו שוק הספורט האמריקאי, ויהיה תלוי ביכולת של מנהלים למצוא את הכישרונות הנכונים שמתאימים לשיטת המשחק של המועדון. מפני שטעויות ספורטיביות יוענשו בצורת הכנסות נמוכות יותר (פחות בונוסים, פחות חסויות וכו'), המנהלים נהפכים לנכסים החשובים ביותר של הליגה - כמו ב־NBA, שם הכוכבים הגדולים של הקבוצות הם הג'נרל מנג'רים, בדרך כלל אנשי עבודה שלא בהכרח מגיעים לעבודה עם הילה של כדורסלנים לשעבר. הם מתמטיקאים, סטטיסטיקאים או אנשי ניהול משובחים.

העתיד ייראה כך: הרבה קבוצות כבר לא יחתימו שחקנים על סמך מילה של סוכן או מאמן, והתחרות האמיתית ביניהן תהיה על המנהלים הנכונים, שיידעו איך להשתמש בסטטיסטיקות הנכונות ולהציב את האנשים הנכונים בעמדות המפתח כדי לבנות קבוצה יעילה מבחינה ספורטיבית וכלכלית.

קרויפים כאלו, שמגיעים מרקע ספורטיבי ומשתמשים במאגרי מידע ייחודים להם, נהפכים לנכסים הכי חשובים בכדורגל האירופי כיום. לאבד אחד כזה זו מכה קשה הרבה יותר מאשר לאבד שחקן מצטיין.

מתיאס זאמר. הכי טוב צילום: אימג'בנק, Gettyimages

המנהלים הספורטיביים הטובים בכדורגל

מתיאס זאמר, באיירן מינכן

כוכב נבחרת גרמניה לשעבר והמנהל הספורטיבי של ההתאחדות לכדורגל, בנה בבאיירן מינכן קבוצה עמוקה ואיכותית ועובד היטב עם המאמן פפ גווארדיולה

ג'וזפה מארוטה, יובנטוס

המנהל הספורטיבי לשעבר של סמפדוריה, הצליח לבנות קבוצה זולה אך איכותית בגנואה לפני שעבר לכסף הגדול של יובנטוס, שגם שם בנה קבוצה איכותית במחירים לא גבוהים

ריקרדו ביגון, נאפולי

מ־2009 הפך את נאפולי לקבוצה הרווחית היחידה בסריה A על בסיס שנתי בזכות יכולת להחתים שחקנים סופר־מוכשרים בזול יחסית ולמוכרם במחירי שיא

מיכאל צורק, בורוסיה דורטמונד

עם רשת סקאוטים נרחבת באזורים שקבוצות הכדורגל הגדולות מתעלמות מהם בנה צורק קבוצה במחיר נמוך יותר מקבוצות כגון שאלקה והמבורג — וזכה איתה אליפויות

מארק אוברמארס, אייאקס

ב־2012 כוכב אייאקס וארסנל לשעבר מונה לתפקיד מנהל הכדורגל באייאקס, ומאז הקבוצה זכתה באליפות בכל שנה ורשמה רווחים של יותר מ־50 מיליון יורו