אולי נחנך את הספורטאים שלנו כמו שאנחנו מחנכים את הטייסים שלנו?
"תוכנית שמים" של יוצאי חיל האוויר מספקת תקווה שיום אחד גם בספורט הישראלי ישאפו למצוינות כמו בחיל האוויר הישראלי
יום העצמאות הוא יום טוב לדון במה אנחנו, כעם, טובים ובמה אנחנו, כעם, פחות טובים. אנחנו ממש טובים, למשל, בלייצר טייסי קרב משובחים. כל כך טובים, למען האמת, שבאימון קרבות אוויר, חיל האוויר הישראלי מביס את חיל האוויר האמריקאי. במה אנחנו פחות טובים? בכדורגל, למשל. הסיבות לחוסר ההצלחה שלנו בכדורגל רבות אבל כיוון שחג העצמאות הוא עניין חיובי בסך הכל, נתמקד במה שאנחנו טובים בו: לייצר טייסי קרב.
למה הטייס הישראלי ברמה העולמית והכדורגל הישראלי לא? ובכן, אחת מהסיבות היא שכדי להיות טייס ישראל צריך לעבור מבחני קבלה שרק הטובים ביותר עוברים. ורק 6-1 מתוך חניכי הקורס טייס נהפכים לטייסים. בנוסף, חיל האוויר מקבל את הראשוניות בבחירת המתבגרים הטובים ביותר ועושה זאת מדי שנה. יש לציין גם שהתרבות דוחפת ל"טובים לטיס" והזיכרון הארגוני של חייל האוויר, מאפשר ללמד את הטייסים החדשים לא רק מהמדריכים שלהם אלא גם ממדריכים בשנות ה-70'. גם השימוש בטכנולוגיה כגון סימולטורים מתקדמים מסייע ביצירת טייסים מצטיינים. אה, ויש את העניין הקטן הזה שאנחנו חייבים להיות טובים בזה.
טייסים. מבחני קבלה שרק הטובים ביותר עוברים צילום: shutterstock בכל מקרה, מה שמפתיע זה שהטייס הישראלי איננו מצטיין בגלל שעות טיסה רבות יותר מהטייסים האחרים בעולם. הטייס הישראלי מגיע למצוינות בטיס רק עם 250 שעות טיסה עד שהוא מקבל כנפי טיסה. זה נוגד כמעט כל תיאוריה שקובעת כי צריך בין 500 ל-1,000 שעות אימונים כדי להצטיין בטיסה במטוס קרב. לשם השוואה, בצרפת או ארה"ב כדי להיות טייס קרב צריך בין 150 שעות ל-180 שעות טיסה בשנה. בצבא האמריקאי, ההולנדי, הבלגי, הנורבגי, הדני ועוד טייסים עושים 1,000 שעות טיסה כדי להיחשב לטייסים מצטיינים וכאן בישראל, כך על פי 'קרבות אוויר' ובדיקות אחרות - הטייסים נחשבים לטובים יותר.
אז איך זה קורה? בחיל האוויר הישראלי, על כל שעת טיסה, הטייס עובד 3 שעות. הלמידה, מלבד הניסיון על המטוסים עצמם, מתבצעת בעיקר דרך תחקירים. 3 שעות תחקיר על כל שעת טיס. לכל "פרח טייס" יש מחברת בה הוא כותב מה הוא עבר, איך הוא עבר ומה הוא צריך לשפר לפעם הבאה. שיטת התחקיר עצמה דורשת לימוד יסודי אבל אין ספק שהיא מסייעת ללימוד משמעותי ותיקון בעיות בזמן קצר יחסית.
אופיר פלדי, טייס בחייל האוויר, החליט לפני מספר שנים שהשיטה הזאת, שמביאה למצוינות בזמן קצר יחסית, מתאימה גם לספורט. "טיס זה בעצם ספורט", אומר מי שהקים את "תוכנית שמיים", תוכנית "מיצוי פוטנציאל אישי וארגוני" בעזרת הטמעה ויישום של שיטות הכשרה, מיון ומעקב אחר הפרט ועקרונות תרבות מחיל האויר. "בספורט צריך הערכות ומדידות, בדיקת תוצאות והסתכלות קדימה ואנחנו נותנים מסגרת של איך לעשות את זה כמו בחיל האוויר".
השיטה מתקבלת בזרועות פתוחות בספורט הישראלי - לפחות ברמת השטח. עובדי "שמים", כולם בוגרי קורס טייס, מגיעים למפגשים שבועיים ברחבי הארץ. התוכנית עובדת עם מחלקות הנוער של מכבי חיפה, הפועל ת״א, מכבי נתניה, עירוני רמה״ש, הפועל הרצליה, מכבי שוהם (כדורגל), הפועל חולון, עמק יזרעאל, א.ס רמה״ש (כדורסל) וגם עם האקדמיה לטניס ברמת השרון, בית ספר למדריכי טניס, בית ספר למאמנים בווינגייט ואס"א ת"א בכדורמים. היתה גם נגיעה עם האקדמיה לג'ודו בוינגייט.
ההשפעה על הילדים שעושים את התחקירים הללו עמוקה. הם עושים "תחקירים" אחרי משחקים ותרגילים ובפעילויות משתמשים בשפה מקורס טיס. אחד מהילדים אפילו סיפר שהוא עשה תחקיר אחרי ששרף טוסט - כדי ללמוד, להפנים וליישם את הלקחים שלמד משריפת הטוסט לפעם הבאה שיכין טוסט. לאחרונה, בביקור של ילדים בתוכנית בבסיס חיל האוויר, אחד הילדים תיקן סגן מפקד טייסת על טכניקת התחקיר שלו.
התחקיר מסייע בלימוד יעיל של הטעויות ובהגדרת מטרות. "כל תחקיר צריך להיות אפקטיבי ואנחנו מלמדים איך עושים את זה דרך שיטות עבודה, תדריכים ותחקירים" אומר פלדי.
מעגל ההשפעה של "שמים" הולך ומתרחב. התוכנית כבר עובדת בווינגייט, בבתי ספר אחדים ואפילו בהתאחדות לכדורגל ובטוטו ביקשו לדעת יותר לגבי התוכנית. אנשי התוכנית אף נתנו הרצאה בכנס מחלקות הנוער האירופי שאירחה ההתאחדות לכדורגל בישראל. התוכנית הרשימה גם אנשים בחו"ל. "פגישה מקרית עם מנהל פיתוח ספורטאים צעירים באקדמיה של ארסנל, טרי ברטון, הובילה לפגישה של חצי שעה בה הוצגה לו התוכנית וזכינו לתגובות מצוינות", מספר פלדי.
הידע הזה - או יותר נכון, הידע בעברת הידע - הפך את חיל האוויר הישראלי לאחד מהטובים בעולם. התהליך הזה לא הולך להחליף את הצורך ביותר תשתיות כדורגל, יותר קבוצות כדורגל, יותר מאמני כדורגל ולמידה מחו"ל, אבל הוא עשוי לתת לכדורגל הישראלי ולספורט הישראלי משהו שאין למדינות האחרות.
אבל בשביל שזה יקרה, הגיע הזמן שגם רשויות הספורט - האיגודים וההתאחדויות וגם משרד הספורט - יעשו אין סוף תחקירים. ישאלו את עצמם במה הם נכשלו, למה הם נכשלו ומה הם צריכים לעשות כדי להשתפר. כל עוד זה לא יקרה, נמשיך להיות גרועים בספורט וטובים בטיס.
