לא כל מועדון יכול לזכות בתארים - אבל כל מועדון יכול לעמוד במטרות שלו

מאמנים באים והולכים. גם מנהלים לא נשארים לנצח במועדון. ואפילו אוהדים, למרות מה שאומרים, עוזבים. מה שנשאר זה המועדון והערכים שהוא מייצג. אנשים שמוכנים להתחבר לאותם ערכים נהפכים לאוהדים. הערכים האלה עוזרים בגיבוש חזון ופילוסופיה ברורה. אם יורשה לי, אלו בדיוק הדברים שחסרים לכדורגל הישראלי המבולבל.

קבוצות מציבות לעצמן מטרה מקצועית אחת ורוצות להגיע אליה. הדרך אינה משנה וגם לא המטרות האחרות, שברוב המועדונים כמעט ולא קיימים.

במועדונים ברחבי העולם, החזון מכתיב את הדרך המקצועית, המדעית והכלכלית. המטרות נקבעות על פי החזון והפילוסופיה. לא כל מועדון יכול לזכות באליפות אז האם זה אומר שכל מי שלא זכה באליפות הוא מפסידן? זו לא הדרך עבור אלפי המועדונים ברחבי העולם שאינם זוכים בשום דבר.

הניסיון לעמוד במטרה המקצועית שאינה מחוברת ליעדים ערכיים מועדון, יכול להוביל לקריסה כלכלית. לא פחות. מועדונים שבונים על הכנסות שאין להם כדי להגיע, למשל, לשלב הבתים בליגה האירופאית, מוצאים את עצמם בגרעון מחריד אם הם לא עומדים במטרה המקצועית הזאת. מועדונים שבונים על אליפות ובעלים שמכניסים את היד לכיס כדי לזכות באליפות - מוצאים את עצמם בהפסד תפעולי של 55 מיליון שקל.

בעיקרון, לא צריך להמציא שום פילוסופיה, שתסייע בתכתיב המטרות של כל מועדון. הכל כבר קיים ומועדונים צריכים לבחור היכן הם מתאימים ומשם להגיע לאיזון כלכלי ומקצועי שיסייע, אולי, לשאוף ליותר. 

אוהדי דורטמונד. דוגמא למועדון מוכר צילום: רויטרס

את המועדונים ניתן לחלק לכמה קבוצות "פילוסופיות".

1. מועדונים עשירים. אם זה בזכות הכנסות גבוהות או בעלים שמוכן להשקיע מיליונים מדי שנה - הם יכולים לקנות שחקנים מוכנים ויקרים. בדרך כלל הם גם מגיעים ממסורת של הצלחות ומעט מאוד מועדונים יכולים לטפס לקסטה הזאת. המטרה שלהם היא לזכות בכל תואר אפשרי ולעשות זאת בסגנון הייחודי להם. יש מעט מועדונים כאלו שברמה העולמית הם ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן, מנצ'סטר יונייטד וברמה המקומית יש אולי שניים כאלה: מכבי תל אביב ומכבי חיפה.

2. מועדונים מוכרים. המועדונים הללו פחות עשירים אך בזכות קניית שחקנים שהם בחזקת פוטנציאל, הם בונים על השבחת ערך השחקן ומכירתו ברווח. זכייה בתואר, מבחינת מועדונים כאלה, היא סוג של בונוס. המטרות שלהם היא התקדמות מקצועית לצד איזון כלכלי ושמירה על סגנון משחק שהאוהדים יהיו מרוצים ממנו. ברמה העולמית המועדונים הללו הם דורטמונד, פורטו, אייאקס (אם כי ברמה המקומית הם מועדונים עשירים). ברמה המקומית אין הרבה מועדונים כאלה. בית"ר טוברוק, למשל, עושה זאת ברמת הנוער בצורה היעילה ביותר אבל אין ממש מועדונים ישראליים שחושבים בכיוון רכישת שחקנים לשם מכירתם.  

3. מועדונים "עניים". מועדונים אלה לא יכולים לרכוש שחקנים בעלי פוטנציאל בגלל שאלו יקרים מדי. רוב המועדונים הישראליים הם מועדונים 'עניים' ברמה המקומית ובטח ברמה העולמית. מועדונים אלו לא יכולים לזכות באליפות או בתארים. המטרות שלהם והחזון שלהם צריכים לנבוע מהרצון לשרוד ולעשות זאת בצורה כלכלית מאוזנת. המועדונים הללו צריכים להיות החדשניים ביותר. אימון אחר, עבודת סקאוטינג מתקדמת, אקדמיה מחוץ לקופסה ומחשבה יצירתית הם כלי העבודה שלהם. המטרה שלהם היא איזון כלכלי, צמיחה נכונה וסגנון משחק שיהיה ייחודי להם. מבחינת גידול שחקנים, ייתכן מאוד שזו הדרך היחידה שלהם להתקדם מבחינה כלכלית - מה שישפיע על מעמדם. ברמה העולמית רוב המועדונים הם כאלה. אמנם אין להם סיכוי לזכות באליפות או בתואר אבל בקרב המועדונים המתקדמים יש להם מטרות כלכליות, סגנוניות ומקצועיות שהם רוצים לעמוד בהן. במועדונים כאלה, למשל, צריך להיות מטרות כגון "כמה שחקנים עלו לבוגרים בכל שנה" ו"כמה אוהדים הצלחנו לגייס".

4. מועדונים פריפריאלים. אלו מועדוני הכדורגל בליגות הנמוכות והרחוקות ממרכז העשייה. בעולם המתוקן מועדונים אלו משמשים כחממות לגידול שחקנים. לרבים מהמועדונים הללו אין בכלל קבוצה מקצועית כך שהמטרה שלהם היא בעיקר

לגדל שחקנים ולהתגאות בהמשך דרכם המקצועית. בגרמניה, למשל, המועדונים הללו הם מועדוני לווין למועדונים המוכרים והמועדונים העניים. אלו המועדונים שהם הלחם והחמאה של הכדורגל המקומי. הם התשתית ושורשי הכדורגל. המטרות שלהם צריכות להיות "כמה שחקנים שלנו הפכו לשחקנים מקצוענים".

כל מועדון צריך לדעת איפה הוא נמצא. אין הרבה אופציות. אחרי "מציאת המקום", צריך להתחיל להטוות חזון ולקבוע מטרות. עבודה בצורה שיטתית שמתאימה לחזון ולמטרות תבטיח שכל מועדון יכול להיות מועדון מצליח.

ההיסטוריה מלמדת שמועדונים רבים יכולים לזכות באליפות בשנה אחת ולקרוס בעונה שנייה. היא מראה שקבוצות אשר מתנהגות לא בהתאם למעמדן מזניחות את הדברים שיהפכו אותן למוצלחות גם ללא זכייה בתואר. ההיסטוריה מוכיחה כי מועדון ללא פילוסופיה לא מגיע לאן שהוא רוצה להגיע.

הרשויות לכדורגל צריכות להבין שהתפיסות והפילוסופיות הללו חשובות להיררכיה בתוך הכדורגל וביכולות של הכדורגל המקומי למקסם את היכולות הכלכליות והמקצועיות שלו.

הכותב הוא ראש המרכז לקידום הספורט והמרכז לקואורדינציה בישראל וחבר מערכת הספורט ההישגי בגרמניה. לעוד פרטים על הקורא ועל שיטת ה-OCO ניתן להיכנס לאתר Wertheimacademy.com