לא פושע. גרוע
אבי לוזון אינו פושע. הוא פשוט מנהל את ליגת העל בצורה גרועה ביותר
אבי לוזון לא עושה שום דבר פלילי. אתם יכולים להיות בטוחים שכל מהלך שלו מגובה בעורכי דין וחוות דעת משפטיות. הוא האח הנקי ביותר מבין משפחת לוזון. מלבד כמה עבירות תעבורה - הוא שומר על עצמו נקי. גם בענייני "הניגוד עניינים", הרי לא מדובר בעניינים פליליים. אלא במינויי אנשי אמון - עושים את זה הפוליטיקאים כל הזמן.
ולכן צריך להתייחס לעניין הזה במקצועיות. רק על הפן המקצועי. וכאן אבי לוזון כושל בגדול. והמספרים מוכיחים זאת ללא צל של ספק.
אבי לוזון ויעקב שחר (משמאל). שחר היה נותן ללוזון לנהל לו את החברה? צילום: אורן אהרוני אם נשפוט על רייטינג בלבד, אז נראה שבעונתו הראשונה כיו"ר ההתאחדות עמד הרייטינג למשחק המרכזי על 13.2%. עונתנו המלאה הראשונה הסתיימה ברייטינג של 12.4%. מאז הרייטינג קרס ל-8.5% בעונה שעברה. העונה היתה עלייה של 0.4% ל-8.9%. בסך הכל, היתה ירידה של יותר מ-40% ברייטינג של המשחק המרכזי בזמנו של אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות.
כפועל יוצא מכך, ההכנסות מזכויות השידור גם בירידה. מ-46 מיליון שקל לעונה ירדו ההכנסות ממכירת זכויות שידור ל-40 מיליון שקל לעונה. הרייטינג הוביל גם לירידה של ההכנסות הטבעיות של הקבוצות (פחות רייטינג שווה פחות פרסום וספונסרים ופחות צופים במגרשים). כיום הכדורגל הישראלי תלוי רבות מההכנסות מאופ"א. ללא ההכנסות הללו, ההכנסות העצמאיות של הכדורגל הישראלי הראו ירידה של 30 מיליון שקל מהשנה בה אבי לוזון מונה ליו"ר.
אגב, כל זה קורה בזמן שבכל העולם הרייטינג לאירועי הספורט דווקא עולה בעשרות אחוזים, וכיוצא מכך גם עלות זכויות השידור בעלייה וההכנסות של רוב הליגות עולות.
עכשיו, כאמור, יש את התסבוכת עם הטוטו – מה שעשוי להוריד את ההכנסות של הכדורגל הישראלי בעוד כ-80 מיליון שקל. לימור לבנת, שרת הספורט וצחי פישביין אומרים שמדובר במאבק לא אישי מול לוזון אבל קצת קשה להאמין להם. לוזון הוא המטרה שלהם והם רוצים לראות אותו מחוץ להתאחדות.
הבעיות של הכדורגל הישראלי עמוקות הרבה יותר מלוזון וחבל שהמאבק שאמור להיות כנגד מבנה ההתאחדות הפך למאבק אישי.
נחזור לזכויות השידור – כי הדיון אמור להיות מקצועי.
השבוע הוציאו בהתאחדות לכדורגל מכרז לזכויות השידור של המשחקים המשניים עד 2019. גם כאן "הכל תקין". הוצא מכרז. פורסם בעיתונים. מה אתם רוצים? 9 ימי עבודה? אין בעיה. ככה זה עובד. אם מישהו רוצה הארכה - הוא יקבל.
תאריך ההגשה של המכרז נקבע ל-22 באוגוסט ובתנאי המכרז קבעה ההתאחדות כי הגוף שירכוש את הזכויות יצטרך להתחייב לשלם כבר עכשיו סכום של 35 מיליון שקל. למה 35 מיליון שקל? כי 35 מיליון שקל ועוד כ-50 מיליון שקל שישיג לוזון בהלוואה מפיפ"א ואופ"א מכניסים לכדורגל הישראלי את ה-80 מיליון שקל שהוא לא יקבל מהטוטו.
החשיבה כאן היא לא לטווח הארוך למרות שההסכם של זכויות השידור דווקא כן.
בהתאחדות מסבירים בדרמטיות ש"ההתאחדות נלחמת על חייה" ולכן צריכה את ההכנסות עכשיו כדי להיאבק בכוחות הזדוניים של הטוטו, שדורש השקעה גדולה יותר בנוער, שקיפות ורחמנא לצלן לדעת מה עושים עם הכסף שלו.
ההתנהלות של לוזון עושה כמה דברים.
א'. הוא מרוקן לחלוטין את התוכן ממנהלת הליגה – ובעצם מההמלצות של הוועדה שהוא מינה, וועדת דודי כהן, שהמליצה על הקמת מנהלת ליגה, שתעסוק במכירת זכויות שידור ושיווק. בלי זכויות השידור – המנהלת יכולה להיסגר. אין לה מה לעשות באמת. מפתיע, אם כך, שהקבוצות מסכימות לכך במסגרת מנהלת הליגה.
ב'. הוא משעבד את העתיד של הכדורגל הישראלי. קבוצות יצטרכו להחזיר כספים בשנים הבאות לאופ"א ולפיפ"א. לא ידוע לכמה שנים. הכדורגל הישראלי נהנה, באופן יחסי, מחובות קטנים (תודות גם להשקעה ציבורית רבה) – זה ישתנה. וחובות, בכלכלה של היום, יכולים להיות מכה רצינית לכל עסק, במיוחד כזה שלא ממש מצליח להתפתח.
ג'. הוא פוגע באופן מעשי ביכולת של הכדורגל הישראלי למקסם את רווחיו. ייתכן שלוזון יעזוב עוד שנתיים. ייתכן שאפילו מוקדם יותר. אבל המכרז הזה מוכר את זכויות השידור לתקופה כל כך ארוכה כנגד כל היגיון עסקי בספורט. קודם כל, זכויות שידור נמכרות בכדורגל במחזורים של שלוש שנים בדרך כלל. דבר שני, הסכמים עם תשלום מיידי בדרך כלל פוגעים ביכולות של הקבוצות למקסם את ההכנסות שלהן בטווח הארוך.
הליגה תקבל 35 מיליון שקל עכשיו אבל רק 6 מיליון שקל בשנה מ-2016 וזאת למרות שייתכנו שינויים גדולים בשוק. אם בעוד שנה, נאמר, יכנס ערוץ ספורט חדש בתשלום (יש תכנון כזה של ערוץ "וואן") - האם התחרות לא תגדל על זכויות השידור? האם לוזון לא מוכר בזול משהו שיכול להימכר במחיר הרבה יותר גבוה ב-2016? בנוסף, המכירה עכשיו בעצם קובעת מחירים לעוד כמה שנים. הרי מההסכם הזה יקבעו מחירים גם לגבי זכויות אחרות – של הסלולר, של תוכנית הסיכום ושל המשחק המרכזי. וכשהמחיר כה נמוך לוזון, בעצם, מייצר בעיית נזילות עתידית.
ד'. המכרז מריח כמו דיל בין אבי לוזון לצ'רלטון שאמור להיות עוקף הטוטו. ההחלטה לצאת למכרז בזק בן תשעה ימים בלבד מוציאה כל יריבה מהתחרות. הקבוצות, בינתיים, כולן מפוחדות או חסרות עמוד שדרה כדי להגיד משהו. מעניין מה חושבים על זה אנשי העסקים הרציניים שמחזיקים בקבוצות – כגון יעקב שחר ומיטשל גולדהאר. נראה לי שהם בחיים לא היו מוכרים את זכויות השידור שלהם ב-6 מיליון שקל לשנה. אבל הם נותנים לאבי לוזון לעשות זאת. הם בטח יגידו משהו על זה בוועדה הבאה שתעסוק בכדורגל הישראלי.
אבי לוזון אינו פושע. הוא פשוט מנהל את ליגת העל בצורה גרועה ביותר. המספרים מוכיחים זאת ואם הוא היה קומישינר בליגה בארה"ב הוא כבר היה מפוטר לאלתר. אם כבר מדברים על ארה"ב, שם הקבוצות שולטות בליגות וממנות קומישינרים. ואם הקבוצות מרגישות שהקומישינר פוגע ביכולות הכלכליות שלהם – הן מעיפות אותו. כאן בישראל הן רואות אותו משעבד את עתידן אבל נותנות לו לעשות את זה. למה? כי כנראה שגם לראשיהן אין מושג בניהול כדורגל.
