חסרות 99 אגורות לשקל
ארבע הערות על ההפסד של מכבי תל אביב ל-FC באזל במוקדמות ליגת האלופות
1. פאולו סוסה מאמן מרשים. הקבוצה שלו היתה בפיגור 0-3 בבית בעיקר בגלל טעויות אינדיבדואליות של שחקנים אבל הוא לא איבד את העשתונות. אחרי חילוף ושינויים טקטיים מכבי חזרה למשחק בסערה. ממצב של 4-0 אחרי שני משחקים ל-4-3 זה כמעט קאמבק היסטורי. כבר אחרי המשחק קיבל סוסה ביקורות על החילופים שלו אבל הפורטוגלי - שכשחקן התאמן בין השאר עם מאמנים כגון אוטמר היצטפלד ומרצ'לו ליפי , גדולי המאמנים האירופאים בשנות התשעים והאלפיים - יודע מה הוא צריך לעשות כדי לנצח. הוא ניסה לנצח גם את באזל. גם כאשר קבוצתו נקלעה לפיגור 4-0. הוא כמעט וצמצם את הפערים האדירים בין קבוצה שלו לבין באזל וזה מה שהוא היה צריך לעשות כמאמן. המסר לליגה הישראלית מהמשחקים נגד באזל הוא לפחד. מאוד לפחד.
- בוטיק באזל
- איך ליגת האלופות הורסת את האיזון התחרותי באירופה
- "ניצחנו מכיוון שהיינו הקבוצה הכי טובה ולא מכיוון שהיו לנו את השחקנים הכי טובים"
2. שחקני מכבי תל אביב דיברו על זה שהם "שלטו במשחק", על זה ש"לא היה הבדל בין מכבי לבאזל" וש"באזל לא היתה טובה יותר". ובכן, מכבי, מלבד כמה דקות מרשימות במיוחד, לא בדיוק "שלטה" במשחקים. ההפך, המשחק הראשון היה יכול להיגמר בקלות ב-3-0 לבאזל. המשחק בבלומפילד היה פריקי במיוחד אבל באזל סיימה את התחרות ב-35 הדקות הראשונות עם שלושה שערים.
הסנטימנט של שחקני מכבי מזכיר את הדברים שאמרו שחקנים ישראלים אחרים אחרי הפסדים לגראסהופרס, מאלמו, רוזנבורג, לגיה ורשה ועוד: הרי כולן היו "קבוצות אפורות" "קבוצות שאפשר היה לנצח" וההפסדים להן השאירו "תחושה של פספוס כי הם לא כאלה טובים". בשורה התחתונה כנראה שקבוצות ישראליות לא ממש יכולות לנצח את הקבוצות "האפורות" הללו. וכנראה שהקבוצות הללו פשוט יותר טובות מהקבוצות הישראליות. עובדה: הן לרוב מנצחות את הישראליות - אם זה בזכות שערי חוץ, שערים ממצבים נייחים או "מזל".
הקבוצות הישראליות תמיד יחוו קשיים מול קבוצות אירופאיות בעיקר בגלל פערים כלכליים אבל גם בגלל שקבוצות ישראליות חייבות לשחק עם שישה ישראלים לפחות. והשחקן הישראלי, מה לעשות, לא מתאים לרמות הגבוהות של אירופה. בקיצור, חסרות 99 אגורות לשקל.
3. מוחמד סלאח אימץ בחום את דמות הממזר הערבי שבא לדפוק את הכובש הציוני. הוא אהב את זה ששרקו לו בוז בבלומפילד הוא מאוד נהנה מהניצחון של קבוצתו. היה נכון אם מכבי היתה מעניקה לו זר פרחים צהוב כחול לפני המשחק והאוהדים היו מריעים לו על כך שהגיע לשחק בישראל. זה היה שולח מסר חזק ומביך את סלאח על הדברים שאמר לפני ההגעה שלו לישראל ("אני בא לפלשתין", "אסור שהדגל הציוני יתנופף בליגת האלופות"). התנהגותו השחצנית אחרי המשחק עצבנה גם את אנשי באזל ויתכן שייענש. נאחל לו להירכש על ידי אייאקס או טוטנהאם. קבוצות "יהודיות" שהאוהדים שלהן מנפנפים בדגלי ישראל בכל משחק.
4. ג'ורדי קרויף אמר שהוא לא אובססיבי בקשר להגעה לליגת האלופות. ואולם, בסופו של דבר זו אמורה להיות המטרה של הקבוצה שלו, שכיום חיה בעיקר בזכות כיסיו העמוקים של מיטשל גולדהאר - וצריכה את ההכנסות של אופ"א כדי לאזן את הספרים. מכבי תתקשה השנה להעפיל לליגת אירופה כי היריבות הפוטנציאליות במוקדמות יהיו טובות כמו באזל - אם לא יותר טובות. בכל מקרה, קרויף בונה את מכבי כדי לזכות באליפות השניה ברציפות ולהשתלט על כדורגל הישראלי. עם זאת, מהשנה הבאה קרויף, אם ישאר, יצטרך להתחיל לבנות את הקבוצה להצלחה באירופה. מכבי תל אביב, בניגוד להפועל תל אביב ומכבי חיפה, לא יכולה להתגאות יותר מדי בהישגים האירופאים שלה. עם הכסף שגולדהאר מכניס למועדון - המטרה אמורה להיות אירופה. אם לא השנה - אז בשנה הבאה.